אולי אהיה כוכבת ריאליטי?

אני בת 22 וקשה לי לחיות עם האקראיות של החיים. החלטתי לא לראות טלוויזיה, כי כל הידיעות היומיומיות על אסונות עוד יותר מחמירות את ההרגשה שכלום לא בטוח, שמרגע לרגע יכול לקרות אסון בחיי.

יש לי הרגשה שהמוות אורב לי ולמשפחתי בכל מקום, ואפילו אם לא אצא מהבית ולא אתקל ברוכב אופניים פרוע על המדרכה, הוריי עלולים לחלות ולמות. אני כבר לא מדברת על עצמי, שכלום לא יועיל לי, אפילו אם אשתדל לחיות חיים בריאים.

אנחנו כמו נמלים של"מישהו למעלה" מתחשק להתיז עלינו ספריי קוטל בני אדם ואנחנו מתים או נשארים נכים. גם המחשבה על מזל או "קארמה" נותנת לי הרגשה שלא כדאי להתאמץ יותר מדי, כי גורלי ממילא נקבע מלמעלה.

אולי במקום להשקיע בלימודים ובעבודה של סטודנטית בשכר מקפח, אלך לתוכנית ריאליטי ואהפוך לסלב תוך כמה שבועות (אני יפה, רהוטה, עצבנית כמו שצריך, עם סיפור חיים מעניין ומיוחד). מה את אומרת על כל זה?

אכן העתיד עלום. זה גורלנו לאחר שנזרקנו מגן העדן. מגידי עתידות וקוראים בכף יד ואסטרולוגים יכולים לספר לך על אודות קו החיים שלך וכו' וכו'. אבל האמת - נגזר עלינו לא לדעת מה יהיה. המציאות מתעתעת בנו. אז מה לעשות?

ובכן, קודם כל לדעת שיש לך מידה מסוימת של שליטה על חייך. קחי אחריות עליהם. הרבה תלוי בך. לא הכל אבל הרבה. כלומר, לא הכל אקראי. כדאי ואפשר לעזור למזל, להשתכלל מכל הבחינות האפשריות (כן, גם ביופי), לקדם את היכולות שלך, ללמוד להשקיע באותו סוג של עשייה שמסיחה את הדעת ממחשבות סרק, שממילא לא עוזרות.

מושג חשוב שנקרא "זרימה" מדגיש את ההנאה הקיומית שנמצאת בעשייה שממצה את המיטב שבך, שתוך כדי התרכזות בה את לא מרגישה את הזמן החולף. השקיעי בדברים ובאנשים האהובים עלייך. לפעמים אירועים אקראיים, דווקא הם, יעזרו לך לחדד את המודעות שלך לאותם דברים שיכולים לגרום לך אושר וליהנות מהקיום שלך.

בשלב הזה של חייך עדיין אינך מגובשת ואינך יודעת בדיוק מה את רוצה. את בוודאי יודעת שתוכניות ריאליטי יכולות לא רק לקדם, אלא גם להרוס את משתתפיהן. גם לפרסום יש מחיר, בפרט אם הוא אופף אישיות בלתי בשלה שמשתעבדת לאהדה אנונימית, אהדה שמתפוגגת במהירות.

משום כך כן כדאי לך להתמודד עם אתגרים, כן כדאי להתחזק באמצעות שכלול היכולות שלך בכל תחום שאת יכולה להתחבר אליו: לימודי מקצוע (הכי חשוב), עיסוקים שדורשים ממך אימונים או כאלה שאת יכולה להתמסר אליהם עם או ללא מאמץ, הכל גם וגם. ורק לאחר מכן תלכי לתוכנית ריאליטי אם יתחשק לך.

כן, גם לא לוותר על ההימור הגדול של אהבה שיכולה להעלות אותך למרומים וגם לשבור את הלב (וזה בהחלט לא בשליטתך). בקיצור - תחיי.

ואם אינך מסוגלת לעשות זאת לבד, אם הבדידות, הריקנות והחרדות מסתערות עלייך בכל כובדן, באכזריות שאי־אפשר לעמוד בפניה, פני לעזרה מקצועית. גם זה יכול להיות אתגר מרתק (ממליצה לך ולכל קוראיי לקרוא את הספר "זרימה - הפסיכולוגיה של החוויה המיטבית" מאת מיהי צ'יקסנטמהיי, בהוצאת אופוס).

שאלות לורדה ניתן לשלוח למייל: varda1940@gmail.com 

לפקס: 6094132 ־ 03 או לכתובת: דוד המלך 15 , ת"א 64953