מנוע צלילים

עוד לפני שהייתה גלגלצ כבר היו מערכות סטריאו לרכב. האם אפשר להסתפק במערכת המקורית, וכמה באמת טובות יותר מערכות הקול ברכבי הפאר. מבחן מיוחד עם מאזין אורח: סאבלימינל

מבחני הדרכים אנחנו בודקים את מרווח הפנים של המכונית, את נוחות הנסיעה, את הביצועים ואת התנהגות הכביש. מערכות השמע לעומת זאת אינן זוכות לאוזן קשבת, ומקבלות ביטוי מועט אם בכלל, למרות שעבור רבים מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מנהיגה במכונית.

עריכה: סתיו חן

עריכה: סתיו חן

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

אז הפעם אנחנו מתמקדים בפס קול ולא בנהיגה עצמה. לצורך כך כינסנו קשת דגמים מגוונת החל מקיה פיקנטו בשווי של כ־60 אלף שקל ועד מרצדס S65 בכמעט שני מיליון שקלים, למבחן שכולו במגרש החניה, מבחן למערכות השמע.

 

בדקנו האם יש הבדלים בין היצרניות הפופולריות בשוק, עד כמה משפיע גודל החלל הפנימי על איכות השמע בין מכונית קטנה לגדולה של אותו יצרן והשווינו בין מערכות שמע רגילות למשודרגות. לצורך חוות הדעת המקצועית גייסנו לעזרה מומחה, קובי שמעוני ("סאבלימינל"), ראפר, מוזיקאי יוצר ובעיקר – חובב הגה.

 

בין פיקנטו לספורטאז'

 

צילום: יריב כץ
צילום: יריב כץ

 

ייצור מערכת שמע לרכב היא משימה מורכבת הרבה יותר מאשר מערכת שמע לבית. היא צריכה להיות קטנה ולהתאים למקום ספציפי, להיות בעלת משקל נמוך ויכולת לפעול בוויברציות שנוצרות בזמן הנסיעה. כיום כמעט כל המכוניות החדשות נמכרות עם מערכות שמע מקוריות מפס הייצור. בדומה לשיפור בביצועים, בצריכת הדלק בהתנהגות הכביש ובבטיחות של הדגמים המודרניים, כך גם מערכות השמע טובות לאין שיעור מאלה שהוצעו בעבר על ידי ספקים חיצוניים והורכבו במכונית לאחר יציאתה מהמפעל בידי מתקיני אביזרי הרכב.

 

החיבורים לכניסת AUX ו־USB טובים יותר ואפילו קליטת הרדיו השתפרה מאוד. חלק מכך טמון באיכות המערכת עצמה, אבל בעיקר זו ההשקעה בהנדסת צליל, התאמת המערכת, סוג הרמקולים ומיקומם לרכב ספציפי ואפילו חומרי הבידוד והדיפון המשפיעים על האקוסטיקה.

 

על כן שדרוג מערכות שמע למכוניות חדשות הפך למסובך ואינו נפוץ כיום כפי שהיה בעבר. "מערכת צריכה קודם כל להיות מאוזנת. הרבה אנשים שמנסים לשדרג את מערכת השמע שמים טוויטר במקום לא נכון והוא צורם או שהסאבוופר חזק מידי ובסוף המערכת נשמעת רע", מסביר סאבלימינל. הוא מציין כדוגמה לכך את המערכת בטויוטה קורולה, המכונית המשפחתית הנמכרת ביותר בישראל.

 

"מערכת הסטריאו בקורולה מושקעת ומאוזנת באופן מפתיע למכונית מסוגה", הוא אומר. "היא מחולקת לשניים, יש רמקולים ראשיים שנותנים טווח צלילים נמוך ובינוני וטוויטרים מעודנים יחסית לצלילים הגבוהים. המיקום של הרמקולים חשוב מאוד לחלוקת הצליל בתוך תא הנוסעים. הרמקולים הראשיים ממוקמים נמוך בחלק התחתון של הדלת בעוד שהטוויטרים ממוקמים ליד המראות, במרחק גדול מספיק מהאוזן כדי לא לצרום. רק בווליום גבוה הסאונד קצת נדחס, אבל זה ממש בקצוות ולא נראה לי שמישהו מהלקוחות של הקורולה שומע מוזיקה בווליום כזה. היא מאוד מרשימה ביחס למכונית משפחתית, לא הייתי משנה או משדרג כאן כלום", מסביר סאבלימינל.

 

לקריאת כל המוסף, כולל קטלוג הרכב לדגמי 2016 - לחצו על שער העיתון והיכנסו למוסף המלא

 

 

מיני. מערכת לווליום גבוה
מיני. מערכת לווליום גבוה

 

קיה פיקנטו וספורטאז' ממחישים את הפער הקיים בין איכות הסאונד בין שני דגמים של אותו מותג ועיקר ההבדל בניהם נובע מאיכות הרמקול ומגודל התא. "ברכב קטן מערכת בינונית עשוי להספיק, אבל בפיקנטו פיזור הצלילים פחות מפורט בגלל שיש רק רמקול אחד בכל פינה האחראי על כל טווח הצלילים. גם הניסיון לכייל אותה, להגביר את הטראבל או את הבס כדי לקבל צלילים שונים, מגושם ולא באמת משפיע על הצליל", מסביר סאבלימינל. לדבריו, "הייתי מצפה שבספורטאז', שזה רכב יקר יותר המערכת תהיה טובה משמעותית, אבל למרות שהטוויטרים מאפשרים לשלוט בתדר הגבוה, הצלילים הנמוכים נעלמים, אין בסים וזה מאוד מפריע בעיקר למי ששומע היפ הופ. למי ששומע בעיקר מזרחית זה פחות יפריע".

 

ראוי לציין כי בכתבה נבדק הספורטאז' מהדור הקודם, שמחליפו שנמכר כעת באולמות התצוגה מגיע עם מערכת עדיפה, אם כי כזו הכוללת מסך מגע בהתקנה מקומית שפוגע באיכות השמע. מי שמעדיף את סאונד איכותי על פני מסך מגע, טוב יעשה אם יוותר עליה. עוד דבר שמורגש בצמד דגמי הקיה הוא בידוד הרעשים הפחות טוב, בעיקר בפיקנטו המנוע יוצר וויברציות ורעידות בתא הנוסעים, מה שמפריע לשמוע את המוזיקה בצלילות ומוסיף רעשים נלווים שפוגעים באיכות.

 

סטנדרטי מול משודרג

 

רבים מיצרני רכבי היוקרה מציעים כתוספת אופציונלית מערכות שמע משודרגות. בניגוד לדגמים העממיים, שם המערכות בדרך כלל אינן ממותגות, גם במקרים שהן מיוצרות בידי יצרני מערכות סטריאו מוכרים, בדגמי היוקרה יצרן הרכב יתגאה בשם יצרן המערכות, ולא בלי סיבה.

 

ספורטאז'. למוזיקה מזרחית
ספורטאז'. למוזיקה מזרחית

 

וולוו XC90 מוצע עם מערכת שמע משודרגת של Bowers & Wilkins הבריטית (כחלק מחבילת האבזור הבכירה, בתוספת 50 אלף שקל) ומיני קופר עם מערכת שמע משודרגת של harman/kardon האמריקאית (תוספת של 10,600 שקל). אבל עד כמה הן באמת עדיפות, אם בכלל, על מערכות הסטריאו המקורית בדגמים העממיים?

 

המערכת המשודרגת של מיני מוסיפה סאבוופר מתחת למושב הנהג וצמד טוויטרים בפינות הדשבורד. "המערכת הזאת מותאמת לפעול בווליום גבוה, כמו שהלקוחות הצעירים של המכונית אוהבים לשמוע מוזיקה. אפילו אין בה נגן דיסקים, כי כמעט כולם כיום שומעים מוזיקה מהסמארטפון דרך ה־USB או הבלוטות', למרות שזה פוגע באיכות הצליל בהשוואה לדיסק. המערכת במיני נותנת הרבה עוצמה של המוזיקה, אבל היא פחות מפורטת בחלוקת התדרים השונים אפילו מהמערכת הסטנדרטית שבקורלה", מציין סאבלימינל. "היא מתאימה לקהל היעד של המכונית שאוהב לשמוע בווליום גבוהה. מי שאוהב להאזין למוזיקה קלאסית למשל שמכילה הרבה כלי נגינה עשוי להתאכזב".

 

המערכת המשודרגת בוולוו XC90, לעומת זאת, כוללת 19 רמקולים המשולבים בארכיטקטורת התא כדי למקסם את האקוסטיקה של טווח התדרים. "הרמקולים הרבים והחלל הגדול בוולוו מאפשרים לנוסע לטבול בתוך הצליל באופן שהוא כמעט בלתי אפשרי במכוניות קטנות. הסאונד מחולק כך ששומעים כל צליל בצורה מפורטת ואיכותית מאוד ואפשר גם לכוון את כל אחד מהתדרים לפי עוצמות ולא רק טראבל, מיד ובס כמו במרבית המכוניות. המערכת מאפשרת לעבור ממצב מונו שבו הצלילים פוגעים בך מלפנים למצב של סטריאו, שבו המוזיקה ממש עוטפת אותך. שומעים כאן מצוין את כל טווח הצלילים ובכל נקודה באוטו. אפשר גם לכוון את הסאונד לכל נוסע בצורה שונה ולא רק את הווליום לכל נקודה. גם העיצוב של הרמקולים מאוד מושקע. החיסרון העיקרי וכמעט היחיד הוא שהמערכת מתמודדת פחות טוב עם ווליום גבוה", מסביר סאבלימינל. כנראה שלמרות הצערת המותג בשנים האחרונות, לקוחות וולוו טיפוסיים עדיין לא שומעים מוזיקה בפול ווליום.

 

הדובדבן שבקצפת היא מערכת של Burmester הגרמנית במרצדס S־קלאס. המערכת מוצעת בדרך כלל כאופציה (במחיר של פיקנטו חדשה, 60 אלף שקל) אך מגיעה כסטנדרט בגרסת S65 הבכירה שבעליה, גבי בוזגלו, הסכים לנדב לנו אותה לטובת הסקירה. המערכת נבנתה מראש כדי להתאים ספציפית לתא הנוסעים של מכונית הפאר מבית מרצדס וייחודה הוא בהיותה תלת ממדית תודות ל־24 רמקולים הפזורים בכל רחבי תא הנוסעים, כולל בתקרה וממוקמים בצורה אופטימלית לפי טווח התדרים שכל אחד מהם אחראי עליו.

 

"זה יוצר תחושה שהצלילים מגיעים אליך מכל הכיוונים. אי אפשר שלא להתפעל מזה, בין אם אתה מבין ומעריך איכות של סאונד וגם עם לא. היא גם מאוד מדויקת ומאפשרת להבחין בפרטים בסאונד שנעלמים במערכת אחרת וזה בזכות הפירוט הגדול של התדרים שהיא מציעה. עוד מרשים הוא שלא משנה כיצד מכוונים אותה זה לא משפיע עליה, כלומר היא שומרת את הכיוון בכל ווליום שבוחרים ולא מכווצת את הסאונד כשהיא מגיעה לשיא ההספק. דיסטורשן לא קיים בלקסיקון כאן. גם העיצוב שלה פשוט מדהים עם טוויטרים שמסתובבים כשמדליקים את המערכת", מציין סאבלימינל שמחייך כשהוא מאזין למוזיקה במרצדס כמו ילד בחנות ממתקים.

 

אגב בגרסת המאייבך פולמן שמרצדס הציגה לאחרונה כדגם העל שלה בתחום מכוניות הפאר, מוצעת מערכת של Burmester העושה שימוש ברמקולים שמיוצרים במיוחד לפי סגנון המוזיקה המועדף על הלקוח וחלקם מותקנים בחלקו התחתון של המושב להעצמת התחושה התלת ממדית של המוזיקה.

 

בשורה התחתונה קיימים הבדלים מהותיים, בין יצרניות הרכב השונות, בין דגמים השונים של אותו מותג ולרוב ככל שמחיר הרכב עולה כך גם מערכת השמע איכותית יותר. הופתענו לגלות שמערכת השמע המודרנית גם במכוניות פופולריות טובה למדי ואין צורך לשנות או לשדרג אותה. שדרוג מערכות השמע האופציונליות במכוניות יוקרה, מביא איכויות סאונד מהמעלה הראשונה וההבדלים יורגשו גם על ידי אוזניים חובבניות.

 

מנגד, ראוי לציין שרק מעטים מרוכשי מכוניות היוקרה משדרגים את מערכות השמע מעבר לשדרוגים הכלולים בחבילות האבזור השונות. "במכונית הפרטית שלי לא נגעתי בסטריאו, השארתי את המערכת בדיוק כמו שהגיעה מהמפעל", מסכם סאבלימינל. "כל שינוי עלול לפגוע בצליל המקורי, ובביצועים של כל הרכיבים ובאיזון שהשיג היצרן ביניהם". ואולי רוב הלקוחות מנצל את זמן הנהיגה לדיבור בסלולרי, מה שמפחית את הצורך במערכת שמע איכותית. בכל מקרה בדיוק כפי שאתם עורכים נסיעת מבחן לפני רכישת מכונית חדשה, כך גם במקרה מערכות השמע אל תתפשרו ובקשו להאזין לזו המשודרגת עם המוזיקה המועדפת עליכם ותחליטו האם היא שווה לכם את תוספת המחיר.

 

 

מילון למאזין המתחיל
באס: טווח הצלילים הנמוכים הכולל תופים וגיטרה באס. במוזיקה קצבית (רוק פופ והיפ הופ) נהוג להגביר את הבאס בכיוון המערכת כדי להדגיש את התדרים הנמוכים.
דיסטורשן: עיוות בצליל כתוצאה מחוסר יכולת של הרמקול להכיל את עוצמת הזרם.
טוויטר: רמקול המשמיע את טווח הצלילים הגבוהים.
טראבל: טווח הצלילים הגבוהה והאמצעי הכולל שירה ומרבית כל הנגינה. נהוג להגביר את הטראבל במוזיקה קלאסית בכיוון המערכת כדי להדגיש את התדרים הגבוהים.
מיד ריינג': רמקול המשמיע את טווח הצלילים הבינוניים בו נמצא מרבית הסאונד.
מערכת סראונד: מערכת שמע היקפית בה הצלילים מגיעים מחמישה כיוונים (אמצע, ימין שמאל, ולפנים אחור) שמקיפים את תא הנוסעים.
מערכת תלת ממדית: מערכת שמע המעתיקה את אפקט שמיעת מוזיקה בהופעה חיה באמצעות רמקולים העוטפים את כל תא הנוסעים מכל הכיוונים.
סאבוופר: רמקול המשמיע את טווח הצלילים הנמוכים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים