החקלאי שהוציא מכיל פיצוי של 40 מיליון ש'
לראשונה הושגה פשרה בתביעה ייצוגית בשל גביית מחיר מופרז • כיל טענה: המחיר הוגן • החקלאי התובע: "החברה עשקה אותנו"
משה ויינשטיין (67), דור שלישי במטולה, הוא חקלאי המגדל מאות דונמים עצי פרי על גבול הצפון, בהם תפוח, אגס, קיווי, אפרסמון, הדרים ואבוקדו. מדי שנה הוא קונה להם עשרות טונות מוצרי דישון בעשרות אלפי שקלים, ממפעלי ים המלח של כיל. לפני שנה וחצי הגיש נגד החברה תביעה ייצוגית. פרקליטיו טענו בביהמ"ש המחוזי־מרכז שהיא מנצלת את היותה מונופול וגובה על אשלג מחיר מופרז ולא הוגן, בניגוד לחוק ההגבלים. כעת, במסגרת הסכם פשרה, הסכימה החברה לשלם מעל 46 מיליון שקל, כולל שכר הטרחה לעורכי הדין.
בתביעה נטען שעלות הייצור של אשלג בארץ נמוכה וקבועה – יצוין שלפי הערכה בשוק זו עומדת על כ־100 דולר לטון – אך היו שנים בהן מחיר המוצר זינק עד 1,000 דולר לטון; כן נטען כי מחיר האשלג בארץ מופרז לעומת המחירים של כיל עצמה בחו"ל. כיל טענה מנגד כי לא מדובר במחיר מופרז, וכי המחירים הנמוכים בחו"ל ניתנו בשל הנחת כמות ללקוחות גדולים.
עוד טענה חברת מפעלי ים המלח שלא הפרה את החוק, שחוק ההגבלים לא חל עליה, ושלא נקבע בפסק דין שגבתה מחיר מופרז. בהסכם טענה גם שמחיריה בחו"ל עשויים ללמד שהמחיר שגבתה בארץ אינו מופרז. עוד נאמר בהסכם כי בעוד חברי הקבוצה טענו שכיל מכרה להם 30 אלף טון בשנה, לפי נתוני כיל היקף המכירה היה קטן בחצי.
לבסוף נאמר בפשרה: "כל אחד מהצדדים מאמין בצדקתו, אך סבור שהפיצוי שנקבע הוא ראוי, הוגן, ומבטא את הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התיק". אתמול אמר ויינשטיין ל"ממון": "החברה עשקה אותנו. טוב שיש מישהו שבא ועוזר לחקלאים. אני שמח שהצליחו להגיע להבנות, ושחברת האשלג תפצה את החקלאים על כל הקניות".
מדובר בפשרה עם השלכות כלל־משקיות. לראשונה, מונופול מסכים לפצות על טענה למחיר מופרז לפי חוק ההגבלים. עד היום אף חברה בארץ לא שילמה פיצוי כזה, וגם בחו"ל נדירים מקרים בהם התקבלו תביעות בעילה של מחיר מופרז. רק השבוע קבעה הממונה על ההגבלים כי תשנה את המדיניות של קודמה לחקור מחיר מופרז במונופולים ולקנוס אותם (ראו מסגרת).
התביעה הוגשה בשם צרכני האשלג בישראל שקנו את מוצרי כיל מאז 2006, עת הוסר הפיקוח על מחירי האשלג. לפי הפשרה, תשלם כיל 20 מיליון שקל לקונים מוצרי אשלג מאז 2007 עד היום. בנוסף, התחייבה למחיר עתידי במכירת אשלג במשך 7 שנים – זאת לפי ממוצע 3 המחירים הנמוכים ביותר בחו"ל או 400 דולר לטון, הנמוך מביניהם – התחייבות המוערכת ב־20 מיליון שקל נוספים.
ויינשטיין עצמו יקבל פיצוי של 100 אלף שקל, ואילו עורכי דינו – עמית מנור, יוקי שמש ואורי ברעם – יקבלו כשכר טרחה 5.9 מיליון שקל פלוס מע"מ – 15% מסכום הפיצוי הכולל, 40 מיליון שקל. כן תשלם כיל 55 אלף שקל למומחה שנתן חוות דעת לתובעים. ההסכם הוצג לשופט עופר גרוסקופף, ואחרי אשרור – התייחסות של היועמ"ש, בדיקה של מומחה חיצוני והתנגדויות הציבור – יקבל תוקף של פסק דין.
לפי ההסדר, הקבוצה שתזכה לפיצוי כוללת גופים מסחריים שקנו אשלג ממפעלי ים המלח ישירות, למעט חברות שבשליטת כיל; וכן צרכנים עקיפים, שרכשו את האשלג מאותם גופים מסחריים. מתוך ה־20 מיליון שקל, 20% יחולקו לצרכנים הישירים, לרוב ספקים, הנוטים לגלגל את המחיר על הצרכן הסופי; 70% יופנו לצרכנים, שקונים את האשלג מהספק ונושאים בסופו של יום בנטל מחיר האשלג, בהם החקלאים; ו־10% הנותרים נועדו לרוכשי מוצרים בהם האשלג הוא רק מרכיב. בשל הקושי לזהות את אותה קבוצה, רכיב זה יינתן כתרומה.
לפנייה לכתב/ת 
