"הפכו אותי לנערת הפוסטר של ההטרדות המיניות"
15 שנים עברו מאז הורשע איציק מרדכי בביצוע מעשים מגונים, אבל הטלפון של אשתו לשעבר כוכי עדיין מוצף פניות בכל פעם שמתפוצצת פרשה חדשה. מאז היא הספיקה להתחתן מחדש, בנתה קריירה כעורכת דין והשתדלה לשמור מרחק מהכותרות. בראיון משותף לה ולבעלה, איש העסקים שרון וייסמן, כוכי מרדכי נזכרת ב"שבר הגדול" של המשפט והגירושים, יוצאת נגד תופעת השיימינג בפייסבוק ומגלה איך למדה לתת שוב צ'אנס לאהבה
בכל פעם שהטרדה מינית חדשה מפציעה, ולאחרונה לא חסרות כאלה, עולה כוכי מרדכי על הרדאר של התקשורת והציבור. פרשת איציק מרדכי, אבן דרך בשיח על הטרדות מיניות בישראל, הפכה אותה בעל כורחה לסמל. כולם רוצים לדעת מה היא חושבת על פרשות ההטרדה והחשדות לניצול מיני שטילטלו את המדינה לאחרונה. מרדכי ממש לא יודעת מה לעשות עם כל השפע הזה.
"הפכו אותי לפרזנטורית של ההטרדות המיניות בישראל", היא אומרת בזעם. "בכל פעם שיש סיפור, הנייד שלי מוצף בפניות לבוא ולהגיד מה אני חושבת ואיך צריך לפעול. זה מרגיז אותי. העובדה שעברתי איזה עניין עם הנושא לא הופכת אותי לנערת פוסטר של ההטרדות. אז אני טורקת את הטלפון. לא רוצה להיות שם. עם כל הכבוד, אני לא שופר של אף אחד שפגע או נפגע מהטרדה מינית".
אבל בטח לך, דווקא לך, יש דעה מוצקה בעניין.
"אני חושבת שהטרדות הן תופעה מגונה שצריך לעקור מהשורש. יחד עם זאת, יש איזה טרנד כזה לאחרונה שמעודד עליהום על אנשים הרבה לפני שמישהו בדק אם מדובר בהטרדה מינית או בסגירת חשבונות. זו תופעה פסולה. נשים מרשות לעצמן לפרסם פוסט בפייסבוק נגד מישהו, לרוב באופן אנונימי, ומיד הוא מוצא את עצמו בסוג של לינץ'. לפעמים זה ציד מכשפות, כשבכלל לא ברור אם באמת הייתה הטרדה ומה המניעים של מי שהתלוננה. עוד לא נפתחה חקירת משטרה, אף אחד לא בירר את העניין, וכבר קוראים להשעות את האיש ולפטר אותו. השם שלו נמרח בכל הרשתות החברתיות. אין לו אישה? אין לו ילדים?"
אישה וילדים מעניקים חסינות למטרידים?
"דווקא בגלל שמדובר בנושא כל כך רגיש, וכן, דווקא בגלל שבדרך כלל יש בתמונה נשים וילדים שהופכים לקורבנות לא פחות מהנשים שהוטרדו — אני חושבת שצריך להכניס דברים לפרופורציה. חוק נגד הטרדות מיניות הוא מבורך, צריך לאכוף אותו בנחישות, אבל אסור שהגולם יקום על יוצרו ושלמען המטרה הטובה, אנשים שלא חקרו ולא בדקו יהפכו לשופטים ולתליינים".
בעבר נדמה שהנושא היה מושתק. ייתכן שהתהליכים החדשים מציפים אותו?
"אני דווקא חושבת שהפמיניזם החדש מחליש אותנו. אני מאמינה בכוחה של אישה בוגרת להגיד 'לא' ולהגן על עצמה. אני לא מדברת על קטינות או על ניצול יחסי מרות, אבל במצבים של הטרדה, לנשים יש כוח לעשות מה שצריך כדי להפסיק אותה. להגיב בתקיפות. לדווח. לפנות למשטרה. לא כולן צריכות את הפייסבוק. האופנה הזו, של 'לא רוצה להתלונן, אבל בואו תשמעו את הסיפור שלי באנונימיות', כשהמטריד חשוף בשמו ובפרטיו המלאים, מאוד מטרידה אותי. קל מאוד לרצוח נפש של אדם ומשפחתו, בפרט אם הוא מפורסם".
את מתכוונת למישהו ספציפי?
"בפרשת ינון מגל מישהי שעבדה איתו כתבה פוסט מאוד פוגעני, כשמהצד השני עומד אדם עם משפחה וקריירה. בסוף המשטרה החליטה לסגור את התיק, אבל הנזק העצום כבר נגרם. אני קוראת לנשים שנפגעו מינית והוטרדו להגיע למשטרה ולהתלונן. כשהתלונה תתברר, כל עונש שיוטל על מי שפגע יהיה מוצדק והולם. אבל אל תנצלו את הרשתות החברתיות, לא כקורבנות ולא כמתווכות שיימינג, כדי לפגוע באנשים לפני שניתנה להם הזכות להתגונן".
"תחנות הצדק בישראל טוחנות לאט אבל יפה", מצטרף בעלה הטרי של מרדכי, איש העסקים שרון וייסמן. "לא בכל מדינה מעמידים לדין אנשים רמי־מעלה. אפילו את ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, שהואשם בשידול קטינה, זיכו בסוף. אצלנו אף אחד לא חסין בפני החוק, וזה מאוד מרשים. מצד שני, תופעת השיימינג בשם הפמיניזם החדש מביישת אותנו, כי אי־אפשר להתנפל על אנשים ולעשות להם משפט שדה לפני בדיקה וחקירה".
"לפעמים זה לא רק משפט שדה, אלא גם קריאות לבני הזוג להגיב לפי הלך הרוח הציבורי", מחדדת מרדכי. "בתקופת המשפט וההרשעה של הנשיא לשעבר משה קצב, עברתי תקופה מאוד קשה. כל הזמן השוו ביני ובין גילה. אנשים אמרו, למה כוכי החליטה לעזוב את איציק וגילה נשארת מאחורי בעלה? עשו ממני סוג של גיבורה. ואני בכלל לא הצלחתי להבין איך אנשים מסוגלים להיכנס לקרביים של בן אדם ולהחליט במקומו. הרי גילה הייתה לצידו של משה במשך 40 שנה, ילדה לו ילדים, הקימה איתו משפחה גדולה, מי אנחנו שנגיד לה אם נכון לקום ולעזוב? ההחלטה שלה להישאר עם בעלה ולתמוך בו גם כשהורשע ונשלח לכלא היא אישית, ואני מאוד מכבדת אותה על זה".
קצת מפתיע לשמוע עמדה כזו דווקא מפיך.
"בכלל לא. כל השנים החזקתי בדעות פמיניסטיות. אני מאמינה בכוחן של נשים לצמוח ולגדול בזכות עצמן ובתוך זה גם להתמודד עם משברים באופן אישי, בלי שמישהו ינהל אותן או יגיד להן מה לעשות. כשניסו לפאר את ההחלטה האישית שלי בפרשת איציק מרדכי, לא חשבתי שזה במקום. כל אחת מחליטה לעצמה ואף אחת לא צריכה לקבל על זה רשות. לכן, גם אם חוק ההטרדה המינית הופך לפעמים למפלצת, אני מברכת עליו כי אני מאמינה שעם השנים הוא יביא לאיזון: גברים ימשיכו לחזר אחרי נשים, אבל יידעו את מקומם ויכבדו אותן, ונשים יידעו לשמור על עצמן ולעמוד על זכותן להגיד לא".
אז למה את מכנה אותו מפלצת?
"כי נכון לתקופה הזאת אנחנו לא מספיק יודעים איך להתמודד איתו, כי יותר מדי אנשים מנצלים אותו לרעה. וגם כי בדרכו אל האיזון החשוב והטוב, הוא גובה קורבנות".
חופשי חודשי ברבנות
15 שנה לאחר הפרשה הסוערת ששלחה לחדר החקירות אלוף (מיל') עטור תהילה שהיה גם שר ביטחון וסגן ראש הממשלה, היא מנהלת זוגיות מאושרת עם בעלה הטרי שרון וייסמן (50) ומגדלת עימו את בנה יובל (18) ואת שני ילדיו מנישואיו הקודמים, רוי (18) ולי (15). היא בת 44 היום, וקשה שלא להבחין עד כמה היא מאושרת. ביתם המטופח בצהלה פעיל ותוסס, וכוכי מנצחת על ההמולה כשהיא מנופפת מעל ראשה פלטת עץ כבירה, עמוסה מאפי שחיתות.
זו לה החתונה השלישית. "לפני איציק מרדכי הייתי נשואה שלושה חודשים", היא מחייכת. "הייתי בת 22, הוא היה החבר הראשון שלי ואני הוקסמתי ממנו. אלו היו נישואי בוסר. אחריו היה איציק, וכשהלכתי להירשם לנישואים עם שרון אמרתי שיש לי חופשי חודשי ברבנות".
וייסמן הוא איש עסקים, אחד מבעלי קבוצת ש.א.ל לשיווק ציוד ומוצרים לענפי הבנייה והתשתיות, שהיקף מכירותיה עומד על 485 מיליון שקל. בימים אלה הוא משיק עם רעייתו את מותג הבריכות הביתיות BESTWAY, המתמחה במוצרי ספורט ופנאי חדשניים. "העבר המשותף של כוכי עם איציק מרדכי לא משפיע על מערכת היחסים שלנו", הוא אומר בפשטות.
ואין בך חשש להיכנס לנעליו?
"כבודו של איציק במקומו מונח. הוא באמת היה אישיות, אבל מעבר לזה אין כלום. הוא לא צל בחיי. אנחנו מנהלים חיי משפחה טובים ובריאים, והחלק של איציק בהם הוא בעובדה שהוא אבא של יובל. אנחנו אומרים עליו בבית רק דברים טובים. מעולם לא שמעתי את כוכי מדברת עליו רעות. אנחנו בכלל לא נכנסים לסיפור ההוא. לכל אחד יש את הנעליים שלו".
כוכי: "איציק אבא נפלא, ובמישור הציבורי הוא עשה הרבה לטובת המדינה. אי־אפשר לקחת את זה ממנו. אני חושבת שלא בסדר למחוק את עברו ופועלו של אדם גם אם מעד. אחרי ששילם את חובו לחברה, העבר שלו בהחלט נזקף לזכותו".
חומרת הענישה היום, למשל במקרה קצב, שונה בתכלית.
"הזמנים השתנו. המערכת הבינה שפחות חשוב מה מעמדו של אדם ושאם הוא ביצע מעשים כאלה ואחרים, הוא צריך לשלם עליהם".
גם את השתנית?
"התבגרתי, צברתי ניסיון והגעתי לזוגיות החדשה עם פרספקטיבה אחרת. הנישואים הקודמים היו המשך של פרויקט מטה הבחירות שהקמתי עם איציק, אחר כך גם הייתי הרל"שית שלו במשרד הביטחון. באתי לנישואים ההם ממקום של אהבה ענקית. הייתה לנו זוגיות נפלאה. איציק היה אבא מדהים ובן זוג תומך ורגיש. פער הגילים לא העסיק אותי. בכלל לא הבנתי למה מרימים גבה. אחר כך היה שבר גדול והנישואים הסתיימו, אבל זה מאחוריי והיום אני חזקה ומחושלת".
האופן שבו נישואייך הסתיימו משפיע על הזוגיות החדשה?
"אני חושבת שכן. היום אני אדם שבודק כל דבר, למרות ששרון לא נותן לי סיבות אמיתיות להיות בלחץ. אני לא חושבת שיש למישהו חסינות, ובכל זאת, אני רוצה מאוד לקוות שזה לא יקרה לי שוב. ייאמר לזכותו של שרון שהוא מצליח להשקיט אצלי את המקומות האלה. היום אני לא מפחדת שמישהו יפגע באמוני".
וייסמן: "בתחילה הייתה לכוכי צלקת, אבל עם הזמן אני מרגיש שהיא נרפאה. אני משדר לה נינוחות וביטחון, וזה נותן לה תחושה טובה ויציבה. גם אם החשש קפץ בהתחלה פה ושם, מהר מאוד הרגעתי אותה ונתתי לה להבין שהכל בסדר".
"כשעמדתי להתחתן עם איציק, אמא שלי אמרה לי, 'עד עכשיו היית כוכי בזכות עצמך, אבל ברגע שתינשאי לו, הזהות שלך תימחק ותהיי אשתו־של'", היא אומרת, "והיא צדקה. כשאתה בן זוג של איש בדרג רם־מעלה, מטבע הדברים אתה חי בצילו. היום אני יכולה להגיד שאני במקום שווה. שרון נותן לי מקום, אני נותנת לו מקום, שנינו מפרגנים זה לזה ואף אחד מאיתנו הוא לא הצל של השני".
פתח דלתות
יצחק מרדכי, שר הביטחון בממשלת נתניהו הראשונה, נישא לכוכי שמשי ב־1997. כשנה לאחר מכן נולד בנם המשותף יובל. ב־99', בעקבות סכסוך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, פרש מהליכוד והצטרף למפלגת המרכז שזה עתה הוקמה. עם עליית אהוד ברק לשלטון כיהן בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכשר התחבורה.
במארס 2000 הוגשו נגד מרדכי שלוש תלונות שונות בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הורה לפתוח בחקירה, ומרדכי התפטר מהממשלה, הועמד לדין והורשע בשתי עבירות של ביצוע מעשים מגונים, אחת מהן בנסיבות מחמירות. על מרדכי נגזר עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים. משפטו והרשעתו ציינו תפנית בהגנה הניתנת לנשים מצד המשפט הישראלי מפני הטרדה מינית ומעשים מגונים. במקביל הם גם קטעו את הקריירה הפוליטית של מרדכי והביאו לגירושיו מאשתו כוכי.
"זו הייתה תקופה קשה מנשוא", נזכרת כוכי. "הרגשתי שכשלתי. היה לי חלום ענקי להקים משפחה לכל החיים, כמו באגדות, ופתאום עמדתי בפני שוקת שבורה וידעתי שאני צריכה להתחיל להתנהל לבד. לקח לי הרבה זמן להפנים את מקומי החדש. בתחילה היה לי קשה אפילו לצאת מהבית. הרגשתי שאנשים מדברים, יודעים, רואים אותי ומתלחששים. אבל הזמן עבר והבנתי שאני מסוגלת לצמוח ולצאת לדרך חדשה. עבדתי, הייתי עסוקה וגיליתי שאני יכולה לסמוך על עצמי ולהמשיך הלאה".
ב־2001 היא מונתה למנכ"לית התאחדות תחנות הרדיו האזוריות. "הכרתי את חנה גרטלר, שהייתה אז יו"ר התחנות האזוריות, והיא העלתה את שמי", היא אומרת. "זו הייתה תקופה מאוד פורייה. יזמתי את החיבור של התחנות עם ערוץ 10 וביחד עם ההנהלה הפקנו מהדורות חדשות משותפות. הצלחתי להאריך את הזיכיון של תחנות הרדיו בארבע שנים, ובכל זאת כתבו שקיבלתי את המשרה רק בגלל שהייתי גרושתו של איציק מרדכי".
וזה נכון?
"השם שלו פתח לי הרבה דלתות".
ולהפך?
"לפעמים השם מרדכי היה פחות נוח. למשל, כשנסעתי במוניות או כשישבתי במסעדה, ואנשים שאני לא מכירה היו אומרים לי, 'איך עשית לו דבר כזה, איך קמת והלכת?' הייתי נתקעת עם הביס בגרון. זה לא היה נעים".
כמנכ"לית תחנות הרדיו האזוריות לשעבר, גם את שותפה לביקורת על גלגלצ?
"אני חושבת שצריך לסגור את גלגלצ. זו תחנה שמשדרת מוזיקה נהדרת, אבל אין שום סיבה שהיא תתנהל תחת חסותו של צבא ההגנה לישראל. תחנה צבאית זה מוסד מיושן, כפוף לכללים, ומוזיקה זה משהו פתוח. גלגלצ יכולה להצליח מצוין כתחנה עצמאית ומופרטת, אבל כשהיא חוסה תחת המטרייה הצבאית היא יוצרת תחרות לא הוגנת מול תחנות הרדיו האזוריות, שמשלמות דמי זיכיון גבוהים כל כך".
ב־2005 פנתה מרדכי לתחום המסעדנות ופתחה את "המטבחון" ואת "פריים" בתל־אביב. ההתנסות הקצרה הסתיימה כעבור שנתיים. "אני לא אוהבת את ההתנהלות גסת הרוח של חלק מהשפים ואת הזלזול שלהם בקולגות ובאורחים", היא אומרת. "פרשת נוחי דנקנר ומשפחתו במסעדת 'פרונטו', למשל, זיעזעה אותי. היה שם ניצול ציני של השף מול לקוח שהחזיר מנה, ובגלל שהוא מפורסם, האירוע הפך לבלון של יחסי ציבור. אני זוכרת שאחרי ששמעתי על זה, אמרתי לעצמי שכף רגלי לא תדרוך במסעדה הזו" (מאז, השף דיוויד פרנקל שלח לדנקנר מכתב התנצלות וביקש סליחה — שמ"ב).
התקשורת הייתה הפרק הבא בחייה. היא השתתפה בתוכנית הטלוויזיה בשם "השאלון", וב־2009 השתתפה בעונת ה־VIP של "האח הגדול". "הייתה הצעה כספית נדיבה ולכן הלכתי לשם", היא אומרת בגילוי לב. "בדיעבד, זה התברר כהחלטה לא נבונה. באתי לשם ממקום מאוד עצור, מאוד לא אני. בני יובל נשאר בבית, וידעתי שהוא בגיל שהחברים שלו רואים את התוכנית ולא רציתי לבייש אותו. אז הייתי נורא לחוצה. כל הזמן התעסקתי בלנקות את התנורים מהשומן שנשאר מהעונה הקודמת, רק כדי שלא אצטרך להביע את דעותיי. זו הייתה התנסות מעניינת, אז אני לא מצטערת שהלכתי, אבל לא הייתי עושה את זה פעם נוספת".
אף שהיא לא רואה בפרק הזה בחייה שיא מיוחד, ההשתתפות בתוכנית הריאליטי החזירה אותה, לדבריה, לממדים טבעיים. "מיד אחרי ההתחייבות ל'האח הגדול', החלטתי שאני את הרומן עם התקשורת סיימתי. לא הגעתי לאירועים מתוקשרים ולא הסכמתי להתראיין. החלטתי שאני רוצה לעשות לעצמי בלי לשתף את כל העולם. שש שנים שתקתי. לא רציתי יותר. ואז הכרתי את שרון והתחתנתי איתו, וחזרתי להיות כוכי של פעם, בלי השק על הגב. היום אני במקומי הטבעי, וכל כך נוח לי איתו. אני כבר לא ייצוגית. לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד. אני חיה את חיי בטוב ובפשטות. כל השאר זה הבל הבלים".
לאכול עם הידיים
הם נפגשו במסיבה. "כל אחד הגיע אליה בכוחות עצמו", מחייך שרון. "אבל מיד ראיתי איזו בלונדינית מסתכלת עליי ועושה לי טיזינג עם העיניים. חברים אמרו שהיא כוכי מרדכי, אבל זה לא הלחיץ אותי. היא נראתה לי נחמדה. רק מאוחר יותר, כשכבר יצאנו לדייט שלישי, כוכי אמרה לי, 'תראה, לפעמים הייתה לי הרגשה שיש חברים שיוצאים איתי בגלל שאני כוכי מרדכי. אולי גם לך זה נחמד להגיד שאתה יוצא עם מישהי מוכרת'. אמרתי לה, 'תקשיבי לי טוב, השם שלך לא מעניין אותי, מעניין רק הבן אדם'.
"הייתי היחיד שלא שתה במסיבה ההיא, כי נהגתי. באחת בלילה כוכי אמרה לי, 'שמע, אני חייבת לאכול משהו'. אז קפצנו לחברים לאכול. והיא אכלה בתיאבון גדול, עם הידיים, אמרתי לעצמי, בחורה שאני מכיר פעם ראשונה, גם רעבה, גם אוכלת עם הידיים, לא מתחנחנת. זה הקסים אותי. אמרתי: המשיגנע קופ, לפחות יהיה לי מעניין. בדרך הביתה היא אמרה, 'הטלפון נפל לי באוטו, תצלצל אליי כדי שאמצא אותו', וככה היא וידאה שיש לי את המספר שלה. שבוע אחר כך הזמנתי אותה לדייט. היא אמרה, 'אני אגיע בכוחות עצמי', הכינה את הקרקע כדי שאם תצטרך, תוכל לברוח. התחלנו את הפגישה בתשע, סיימנו בשלוש לפנות בוקר ומאז הכל היסטוריה".
ביוני 2014 הם התחתנו. "אני נשוי לבחורה מעניינת, חכמה, דעתנית ועם הרבה מאוד כוח", מחייך וייסמן. "אני לא בטוח שכל גבר יכול להכיל דמות חזקה כמוה. בכל נושא יש לה מה להגיד, ובדרך כלל היא גם אומרת את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. אם אתה לא מהנהן לה, אתה בצרות. אחרי זה היא נרגעת והיא גם אומרת דברי טעם, כך שקל להסכים איתה. אני לומד ממנה לא מעט".
כוכי: "שרון הוא חבר, לא רק בעל. במבט אחד הוא מזהה באיזה מצב רוח קמתי ומה מציק לי ואם אני שמחה או עצובה. הוא הגבר היחיד שאני מרגישה בנוח להניח את ראשי על כתפו. יש לו מערכת יחסים מדהימה עם הבן שלי וגם אני בקשר נהדר עם הילדים שלו. לכל אחד יש אבא ואמא מחוץ למסגרת הנישואים החדשים, ואנחנו לא לוקחים את התפקיד מאף אחד, רק נהנים. לא מזמן נסעתי עם הבת של שרון לטיול בנות בחו"ל, ועם הבן שלו עשיתי קורס אופנוע ים. יש יתרונות לעובדה שאני לא הדמות המחנכת, אלא הדודה הטובה".
למרות שעסקים ומשפחה לא תמיד הולכים ביחד, כוכי התגייסה לסייע לבעלה ביבוא בריכות על עמודים לבתים פרטיים. כך, למשל, הייתה שותפה להחלטה ללהק לקמפיין השיווק את משה גרטל, אלוף ישראל בעבר בשחייה, שהפך לאגדה בזכות השידורים הישירים שלו מתחרויות השחייה באולימפיאדות. "השיח היום הוא על יופי ורזון", אומרת כוכי. "בני נוער משתמשים בזה ככלי ניגוח אחד בשני, והחברה מקדשת רק את יופי הנעורים. זה עצוב. לכן הבחירה שלנו בגרטל הייתה מכוונת. המסר היה לוותר על דוגמנית צעירה ויפה שמושכת את העין אל הבריכות הביתיות, ולהעדיף מישהו שיש לו גם אמירה ושהצטיין בתחומו".
ההפך הגמור ממקרה איילת זורר, שאיבדה חוזה פרסום בגלל שהתבגרה?
"איילת זורר לא רק יפהפייה, היא גם דעתנית, חכמה ומצליחה. אני חושבת שכל הסיפור של גולברי היה גדול ממידותיה. לדעתי, הדיון על 'היא יפה או לא יפה' הקטין אותה. הוא הוריד אותה מגדולתה ומהצלחתה המרשימה בהוליווד והביא אותה למחוזות שמישהי ברמתה בכלל לא צריכה להיות בהם. זה לא לרמה שלה. היא הרבה יותר גדולה ומוכשרת מזה".
בשנים האחרונות עוסקת מרדכי־וייסמן בעריכת דין ומתמחה בנושאי אישות במשרד לורי גייזלר. "מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה רציתי לעסוק במקצוע הזה", היא אומרת. "אני פוגשת אנשים במקומות של שבר גדול בחייהם ומנסה לתמוך בהם לא רק בפן המשפטי, אלא גם בפן האישי. אני משתדלת לא להילחם אלא להרגיע. הקלות הבלתי נסבלת של פירוק מערכות יחסים בלי לנסות ולהגיד, 'רגע, בואו נראה מה אפשר לתקן', מעציבה אותי. סף הגירוי עולה, אנשים מוצאים אלטרנטיבות בקלות רבה מדי ולא עוצרים לחשוב: רגע, בנינו משפחה, יש ילדים. כעורכת דין אני רואה לפעמים אנשים שמגיעים לפרידה כמוצא ראשון. מצד שני, אם בני זוג באמת לא מסתדרים, הם לא צריכים להישאר יחד בכוח ועדיף להפריד כוחות, לסיים את העבר ולהתחיל פרק חדש".
נאמנה למשנתה זו, חזרה מרדכי מיד עם גירושיה לשם נעוריה, שמשי. "אבל הבן שלי אמר, 'אמא, למה את לא משתמשת בשם המשפחה שלי, מרדכי?' נזכרתי שכשהייתי ילדה, אמא שלי, שהתאלמנה, התחתנה מחדש, ויום אחד חזרתי הביתה וראיתי על הדלת שם משפחה חדש. גם לי היה אז קשה. לכן חזרתי למשרד הפנים והחלפתי את שם המשפחה מחדש למרדכי".
והיום?
"היום אני קודם כל כוכי, ורק אחר כך וייסמן". •
לפנייה לכתב/ת 
