החיים החדשים של כוכי מרדכי
15 שנים עברו מאז הורשע איציק מרדכי בביצוע מעשים מגונים, אבל הטלפון של אשתו לשעבר כוכי עדיין מוצף פניות בכל פעם שמתפוצצת פרשה חדשה. מאז היא הספיקה להתחתן מחדש, בנתה קריירה כעורכת דין והשתדלה לשמור מרחק מהכותרות. בראיון משותף לה ולבעלה, איש העסקים שרון וייסמן,
בכל פעם שהטרדה מינית חדשה מפציעה, ולאחרונה לא חסרות כאלה, עולה כוכי מרדכי על הרדאר של התקשורת והציבור. פרשת איציק מרדכי, אבן דרך בשיח על הטרדות מיניות בישראל, הפכה אותה בעל כורחה לסמל. כולם רוצים לדעת מה היא חושבת על פרשות ההטרדה והחשדות לניצול מיני שטילטלו את המדינה לאחרונה. מרדכי ממש לא יודעת מה לעשות עם כל השפע הזה.
"הפכו אותי לפרזנטורית של ההטרדות המיניות בישראל", היא אומרת בזעם. "בכל פעם שיש סיפור, הנייד שלי מוצף בפניות לבוא ולהגיד מה אני חושבת ואיך צריך לפעול. זה מרגיז אותי. העובדה שעברתי איזה עניין עם הנושא לא הופכת אותי לנערת פוסטר של ההטרדות. אז אני טורקת את הטלפון. לא רוצה להיות שם. עם כל הכבוד, אני לא שופר של אף אחד שפגע או נפגע מהטרדה מינית".
אבל בטח לך, דווקא לך, יש דעה מוצקה בעניין.
"אני חושבת שהטרדות הן תופעה מגונה שצריך לעקור מהשורש. יחד עם זאת, יש איזה טרנד כזה לאחרונה שמעודד עליהום על אנשים הרבה לפני שמישהו בדק אם מדובר בהטרדה מינית או בסגירת חשבונות. זו תופעה פסולה. נשים מרשות לעצמן לפרסם פוסט בפייסבוק נגד מישהו, לרוב באופן אנונימי, ומיד הוא מוצא את עצמו בסוג של לינץ'. לפעמים זה ציד מכשפות, כשבכלל לא ברור אם באמת הייתה הטרדה ומה המניעים של מי שהתלוננה. עוד לא נפתחה חקירת משטרה, אף אחד לא בירר את העניין, וכבר קוראים להשעות את האיש ולפטר אותו. השם שלו נמרח בכל הרשתות החברתיות. אין לו אישה? אין לו ילדים?"
אישה וילדים מעניקים חסינות למטרידים?
"דווקא בגלל שמדובר בנושא כל כך רגיש, וכן, דווקא בגלל שבדרך כלל יש בתמונה נשים וילדים שהופכים לקורבנות לא פחות מהנשים שהוטרדו — אני חושבת שצריך להכניס דברים לפרופורציה. חוק נגד הטרדות מיניות הוא מבורך, צריך לאכוף אותו בנחישות, אבל אסור שהגולם יקום על יוצרו ושלמען המטרה הטובה, אנשים שלא חקרו ולא בדקו יהפכו לשופטים ולתליינים".
בעבר נדמה שהנושא היה מושתק. ייתכן שהתהליכים החדשים מציפים אותו?
"אני דווקא חושבת שהפמיניזם החדש מחליש אותנו. אני מאמינה בכוחה של אישה בוגרת להגיד 'לא' ולהגן על עצמה. אני לא מדברת על קטינות או על ניצול יחסי מרות, אבל במצבים של הטרדה, לנשים יש כוח לעשות מה שצריך כדי להפסיק אותה. להגיב בתקיפות. לדווח. לפנות למשטרה. לא כולן צריכות את הפייסבוק. האופנה הזו, של 'לא רוצה להתלונן, אבל בואו תשמעו את הסיפור שלי באנונימיות', כשהמטריד חשוף בשמו ובפרטיו המלאים, מאוד מטרידה אותי. קל מאוד לרצוח נפש של אדם ומשפחתו, בפרט אם הוא מפורסם".
את מתכוונת למישהו ספציפי?
"בפרשת ינון מגל מישהי שעבדה איתו כתבה פוסט מאוד פוגעני, כשמהצד השני עומד אדם עם משפחה וקריירה. בסוף המשטרה החליטה לסגור את התיק, אבל הנזק העצום כבר נגרם. אני קוראת לנשים שנפגעו מינית והוטרדו להגיע למשטרה ולהתלונן. כשהתלונה תתברר, כל עונש שיוטל על מי שפגע יהיה מוצדק והולם. אבל אל תנצלו את הרשתות החברתיות, לא כקורבנות ולא כמתווכות שיימינג, כדי לפגוע באנשים לפני שניתנה להם הזכות להתגונן".
את הראיון המלא תוכלו לקרוא מחר במוסף "7 ימים" החגיגי
