100 שנות שריון
פרחים בקנה, בלונים בצריח: הטנק חוגג יום הולדת היסטורי ברחבי העולם • לכבוד האירוע המרגש נפגשו אתמול לוחמי טנקים לדורותיהם עם הכלים ששימשו אותם בשדות הקרב
לפני 100 שנה הגיחו במפתיע לשדות הקרב של אירופה מפלצות פלדה עצומות ואימתניות — ושינו את ההיסטוריה המלחמתית לנצח. כעת, מאה שנה אחרי אותו טנק היסטורי, מציינים בצבאות העולם את השנה שבה נולד כלי הנשק — וכך גם בצה"ל. בהתרגשות רבה עלו אתמול במסגרת החגיגות לוחמים לדורותיהם על הטנקים ששימשו אותם בקרבות ובמלחמות לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל.
השנה היא 1916. הזמן, מלחמת העולם הראשונה. בבריטניה מיוצר הטנק הראשון המקבל את השם הפשוט "סימן 1". הבריטים, שרצו לבלבל את האויב, יצרו את הטנק כחלק מפרויקט סודי ובחרו להשתמש בשם קוד בתכתובות שעסקו בו וכינו את הכלים החדשים "מכלים" (באנגלית: "Tank"). השם דבק — ונותר עד היום. הקרב הראשון שבו השתתפו טנקים היה קרב סום ב־1916, וחודשים ספורים אחר כך, בראשית 1917, כבר הסתערו הטנקים הבריטיים על עזה במסגרת מלחמת העולם הראשונה. אז איש עוד לא חלם על צה"ל ובוודאי שלא על חיל שריון מפואר כפי שקיים היום. אתמול עלו שוב לוחמי הטנקים השונים, שהיו בשימוש צה"ל במרוצת השנים, על הכלים הכבדים ששימשו אותם בקרב.
במלחמת ששת הימים היה בשימוש צה"ל טנק ה"צנטוריון" מהדגם המשופר, טנק בריטי שנחשב לדגם הראשון של טנקי המערכה והביא להכרעות רבות בשדה הקרב. הטנק נחשב לאחד הטנקים הטובים ביותר שהיו בשימוש צה"ל, דבר שהתבטא בהישגיו לאורך השנים ובאותה מלחמה בפרט. "נתתי לטנק את מלוא תשומת הלב, כמו כל חייל בשריון", סיפר אביהוא חירם (68), שלחם במלחמת ששת הימים בגדוד 82 עם הכוחות לכיוון התעלה, "ואפילו זכיתי לעבור איתו את המלחמה. אני מאוד גאה להיות שריונר, עד היום אני ממשיך לשרת במילואים בחיל".
שנים אחר כך, הכוכב של מלחמת יום הכיפורים היה טנק ה"שוט־קל", (דגם של הצנטוריון) שצלח את הקרבות הקשים של המלחמה. אייל יפה (63) ושלום כורם (62) היו חברים לצוות הטנק במלחמה. כשהיו חניכים בקורס קצינים ועמלו על הכנת הטנקים למסדר הסיום, הגיעה הפקודה ששינתה את הכל ‑ והם מצאו עצמם במלחמה. "זה אחד הזיכרונות המשמעותיים ביותר שלי מהשירות", סיפר אתמול יפה. "להיות שריונר זה להיות אחד כזה גם בגיל", הוסיף כורם.
גם במבצע צוק איתן היה לטנק תפקיד מפתח — אולם הפעם מדובר במרכבה סימן 3. "הרבה אנשים מזלזלים בחיל", סיפר אפי מרציאנו מחטיבה 188, גדוד 71, "אבל חיל השריון הוא זה שמכריע, מתמרן קדימה והוא אחד הדברים החשובים ביותר בקרב. אני מאוד גאה להיות חלק ממנו". את ציון יום ההולדת לא פיספסו גם לוחמי המסלול הטריים שנמצאים בימים אלו בשלב ההכשרה בחיל השריון. עבורם זו הייתה הזדמנות להיפגש עם ה"קרומוול", הסבא של הטנקים בצה"ל. חיילים בריטיים ממוצא אירי, שאהדו את הרעיון הציוני, גנבו את הטנקים והעבירו אותם לידי חטיבה 8 של צה"ל הצעיר — חטיבת השריון הראשונה שלחמה במלחמת העצמאות. הקרומוולים השתתפו בניסיון לכבוש את משטרת לטרון המבוצרת. לימים הוקם בלטרון מוזיאון השריון, והטנקים הזקנים הוחזרו לשם. הקרומוול מונצח בעוד דרך: הוא נמצא על כומתה של כל שריונר, כסמל החיל. "להיות כאן ליד הטנק הכי ותיק של צה"ל זה מרגש", אמרו הלוחמים, "זה נותן תחושה שאנחנו חלק ממשהו גדול". החגיגות לא פסחו גם על קצין שריון ראשי, תא״ל שמואל אולנסקי, שאמר: "הטנק שימש כאמצעי לחימה וכאגרוף פלדה מרכזי בכלל מלחמות המדינה. החיל ממשיך להתקדם ולהתאים עצמו לשדה הקרב המשתנה מרגע לרגע".
וכיצד נראה עתידו של הטנק? בשנים האחרונות משתנים שדות הקרב בעולם. מקובל לחשוב שבעתיד הנראה לעין לא ישתוללו קרבות "שין בשין" — שריון בשריון — ואילו העימותים של העידן הנוכחי מתאפיינים בלחימה א־סימטרית: צבא מסודר נגד כוחות גרילה, מחבלים מתאבדים, לוחמה בתוך סמטאות צרות. האם זה אומר שלא רק הכומתה שחורה, אלא גם עתידו של הטנק שחור? ממש לא. יש כמה כיווני פיתוח שנעשים במקביל. כמו המטוסים הלא מאוישים, כך מפותחים גם טנקים בלתי מאוישים. פיתוח נוסף הוא טנקים שבהם הצוות נמצא בתוך התובה ("גוף" הטנק), והצריח אינו מאויש ונשלט על ידי הצוות באמצעים אופטיים, מה שמקטין את הסיכוי לפגיעה. פיתוח אחר, שישראל נחשבת למובילה בתחומו, והצלחתו כבר הוכחה, הוא מערכות הגנה כדוגמת "מעיל רוח", שלמעשה משמשות כמערכת כיפת ברזל פרטית וניידת.
לפנייה לכתב/ת 
