בארץ הצ'ורצ'חלה והשוטי

אחרי שעתיים וחצי של טיסה נעימה במטוס של אייר גיאורגיה, הגענו לטביליסי, הבירה, והתחלתי להבין שהנופים הקסומים שכל הזמן שמעתי עליהם ושדמיינתי כציורי גלויות, אמיתיים. גיאורגיה, מדינה של 5 מיליון תושבים ושטח שגדול פי 3 משטחה של ישראל, מוקפת בהרי הקווקז היפהפיים. רוב שטחה הררי, והיא מציעה נופים מדהימים לצד חוויה מרתקת של מפגש עם תושבים, אוכל ומסורות מקומיות.

כבר אחרי שנחתנו הסבירה לנו פקידת הקבלה במלון הולידיי־אין הסמוך לשדה התעופה, שבו בילינו את הלילה הראשון, שיותר ויותר ישראלים פוקדים באחרונה את גיאורגיה. ואכן, לדברי נציג משרד התיירות בגיאורגיה, בחודש מארס האחרון הגיעו לכאן כ־2,700 מבקרים מהארץ. בגיאורגיה, מדינה מתפתחת עם תנופה אדירה של פיתוח, נבנו בשנים האחרונות מלונות רבים חדישים ומפנקים, וטביליסי היא עיר מודרנית ומתפתחת, עם קתדרלות רבות, מוזיאונים, וגם מרחצאות אינספור. ועם זאת, חוויית הביקור עדיין אותנטית. האנשים לבביים ומאירי פנים, השווקים ססגוניים והאוכל מענג.

קאחתי: יין ישן נושן

היום ראשון של הטיול הוקדש למחוז קאחתי. גיאורגיה בכלל והמחוז הזה בפרט ידועים בתעשיית יין עתיקה. למשפחות רבות יש עשרות דונמים של כרמים, והן מפיקות יין זה דורות רבים. ביקרנו בשלושה יקבים, שכוללים גם מלונות בוטיק המאפשרים לינה כפרית רוגעת. את היין מייצרים ומאחסנים בכדי חרס המוטמנים עמוק באדמה באופן הייחודי לאזור. פגשנו את התאומים לבית Qvevri, בעלי אחד היקבים, קיבלנו הסברים על גידול הגפנים וייצור היין וגם על מוזיאון היין המקומי, שממוקם בין שלושה יקבים - בניין כפרי צנוע, ובו מידע ומוצגים הקשורים בהליכי ייצור היין.

אחרי ארוחת צהריים ביקב חזרנו לטביליסי. בכניסה לעיר עצרנו בקניון חוצות שנפתח לאחרונה, ובו, כבמיטב קניוני אירופה, חנויות של כל הרשתות והמותגים הידועים. מהקניון נסענו לחמאם ברובע אבאנותובני, לטבול באמבטיית מי גופרית רותחים אש. זהו רובע מרחצאות שבו לצד טבילה אפשר לקבל גם עיסוי שאחריו תרגישו כמו חדשים. את ארוחת הערב אכלנו במסעדת "בית הלחם" המקומית - חצ'פורי, חינקאלי, סוגי סלטים ודגים ושאר מאכלים מקומיים.

וזה הזמן להמליץ על עוד שני מאכלים שלא כדאי לוותר עליהם בגיאורגיה: צ'ורצ'חלה - ממתק עטוף בענבים ופירות יבשים (שימו לב איפה אתם קונים, יש מקומות איכותיים מאוד ויש פחות), ושוטי - הלחם הגיאורגי המסורתי, מסוגים שונים, כל כך רך וטעים.

בורג'ומי: לטבול לרפואה

ביום השני נסענו אל העיר בורג'ומי שבחבל בורג'ומי, המתאפיין בנוף עוצר נשימה, ותיירים מכל העולם מגיעים אליו לטיולים ולרחצה באתרי ספא. בורג'ומי ידועה גם בתעשיית מים מינרליים - ענף הייצור מס' 1 בגיאורגיה. באזור התגלו מעיינות שרבים מייחסים למים שלהם סגולות של שיכוך כאבים, הקלה בבעיות עיכול ועוד. וכך, אנשים רבים מגיעים ממקומות שונים, לרוב מרוסיה, ומסתובבים עם כוסות מים בידיהם בתקווה ששתייתם תביא להם מזור.

ביקרנו במפעל המים המינרליים הגדול בעיר, שבו מספר קטן של פועלי ייצור עובדים בשיטות טכנולוגיות חדשניות להפקת בקבוקי המים, שנשלחים ל־28 מדינות בעולם. את הלילה עברנו בקראון־פלאזה, מלון חדש ואחד המודרניים והמפוארים בגיאורגיה.

אחר הצהריים יצאתי לסיור בשווקים, שבהם מוכרים תושבי הכפרים שמסביב שמנים, יין ומים מינרליים, ריבות, כובעי צמר וכלי עץ שונים.

אל תבנו על בתי הקפה המקומיים. כשרצינו ללכת לאחד מהם כדי לראות את משחק רבע גמר גביע האלופות בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד, התברר לנו שבית הקפה נסגר כבר בשש בערב.

טביליסי: בזאר ואצטדיון

ביום השלישי נסענו בחזרה לטביליסי לסיור בשוק האוכל הסמוך לאצטדיון המפואר של קבוצת דינמו טביליסי. במסע ארוך ומפרך מגיעים החקלאים מהכפרים שמסביב לעיר עם מרכולתם ומשאירים אותה במכונית או במשאית הקטנה כדי שהלקוחות יתרשמו מהסחורה הרבה, המדהימה בטריותה ובצבעיה העזים.

הספקנו לבקר בבזאר הגדול - שוק עוצר נשימה של צבעים וטעמים, ומשם המשכנו לשוק הפשפשים. מדובר בשוק מרשים מאוד שבו תוכלו למצוא מכל וכל - שעונים, משקפות, תקליטים, קעריות, מצלמות ומה לא. אפשר להתמקח.

אחר הצהריים, כמה שעות לפני השיבה הביתה, סיירנו בחלקה המשופץ של העיר העתיקה של טביליסי. בתי הקפה מזכירים את אלה של פירנצה שבאיטליה בזכות צבעוניותם. ערכנו תצפית מהפסל הגבוה של "אם העיר" המשקיף על העיר, וסיימנו בסיור בחלק הישן יותר של העיר העתיקה, שבו שוררת דלות ניכרת.

הכותב היה אורח חברת קשרי תעופה

חבילה של טיול מאורגן של חברת קשרי תעופה, 8 ימים, ב־30.5.16 על בסיס חצי פנסיון: 999 דולר לאדם