yed300250
הכי מטוקבקות
    תולש שערות. קולין פארל
    24 שעות • 02.05.2016
    טרלול שורשים
    קוראים היום את העיתון של מחר: כוכבי הוליווד תולשים את השערות. לא, לא כביטוי אלא באמת. מפורסמים רבים – משרליז ת'רון ועד ג'סטין טימברלייק, מנעמי קמפבל ופריס הילטון ועד ויקטוריה בקהאם וקולין פארל, חשודים או הודו שהם סובלים מטריכוטילומניה. מדובר בהפרעה כפייתית הגורמת לאדם לתלוש ללא שליטה את שערות גופו, בעיקר את שיער הראש, אבל גם את הגבות, הריסים ואפילו המפשעות
    לילית וגנר

    כל מי שחווה או חוותה אי־פעם "יום שיער גרוע" (כולנו, בערך...), יודע כמה זה משפיע על מצב הרוח. נדמה שכל הביטחון העצמי שבנינו כל חיינו, המבוסס על הכישרונות, היכולות, הנתונים הפיזיים והפסיכולוגיים – הכל מתערער רק בגלל שהשערה לא מתיישבת במקום.

     

    ולכן, קשה כל כך לקלוט איך מישהו, מרצונו ומיוזמתו, הולך ופוגע בשיער. תולש ומורט באובססיביות, עד שנוצרות חלקות קרחת בראש ומתגלה הקרקפת.

     

    "טריכוטילומניה" קוראים להפרעה התנהגותית שמתבטאת במשיכה ותלישה של שערות, ומתברר שיותר קל לעשות את זה מאשר לקרוא לה בשם. עד שתספיקו להגיד "טריכוטילומניה", הספקתם כבר לתלוש שלוש שערות לפחות, ואז, כשצריך להתחיל לדבר על התופעה – הכל נעשה הרבה יותר קשה ורוב הלוקים בתופעה שותקים ומסתירים.

     

    מי שלוקה בטריכוטילומניה (טריכו - שיער, טיל - משיכה, מניה - הפרעה) פשוט נהנה מהגירוי שדוחף אותו לתלוש שיער מגופו, כמו גם מתחושת המיחוש שבעצם התלישה. הנטייה היא למרוט שיער מאזורים קבועים, בין אם זה הראש, הריסים, הגבות, הזקן, או אפילו, במקרים נדירים יותר, בית השחי והמפשעה.

     

    ויקטוריה בקהאם
    ויקטוריה בקהאם

     

     

    הדחף הבלתי־נשלט לשלוח את היד, לסגור את האצבעות על שערה, ואז למשוך בכוח – זה משהו שרבים מהסובלים מהתופעה לא מוכנים לדבר עליו. רק התוצאות לאורך זמן – התקרחויות בחלקים של הראש, חלקים בהירים בתוך שיער הגבות, או העלמות הדרגתית של ריסים – חושפת את הבעיה לעין כל.

     

    הפפראצי מחפשים את הקרחות

     

    "זה לא כואב, אבל זה ממש מעצבן", אומרת השחקנית אוליביה מאן, שבאומץ ראוי לציון התראיינה בנושא כבר בשנת 2012. אצל מאן, המוכרת לנו מהסדרה "חדר החדשות", הטריכוטילומניה מתבטאת במריטת ריסים, והיא משווה את זה לדחף לכסוס ציפורניים. "חוץ מהעובדה שבכל פעם שאני יוצאת מהבית, אני צריכה לקנות עוד סט של ריסים מלאכותיים", היא אומרת בראיון ל"ניו־יורק דיילי ניוז".

     

    והיא בהחלט לא היחידה. במהלך השנים נחשפנו לצילומי פפראצי של סלבריטאים שנתפסו ברחוב ללא כיסוי נאות, וחשפו התקרחויות שהעידו על התופעה; אחרים העדיפו לשייך את הטריכוטילומניה (הצלחתם כבר להגיד את המילה?) לקבוצת הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD), כאילו שההתעקשות על סידור ארון הבגדים בזוויות והזזת האגרטל כך שיעמוד בדיוק בנקודה הנכונה זה יותר מקובל ובעל "הכשר" חברתי חזק יותר מאשר תלישת שערות.

     

    מורטת ריסים. אוליביה מאן
    מורטת ריסים. אוליביה מאן

     

     

    אז מי ומי ברשימת התולשים הכפייתיים?

     

    אפשר למצוא שם את מייגן פוקס, שפרצה לתודעה ב־2004 ומאז אובחנה ואושפזה כבר שלוש פעמים לטיפול בטריכוטילומניה. שרליז ת'רון התראיינה בתוכנית רדיו באוסטרליה, והודתה שהיא סובלת מ־OCD ושאחת התופעות קשורה לשיער, מה שמוגדר בעיניה כ"סיוט ממש", למרות שאמרה שעם השנים היא למדה לקבל את המצב.

     

    ג'סטין טימברלייק הודה שאובחן כסובל מטריכוטילומניה ב־2008, וסיפר בראיון חושפני על הקשיים לחיות עם המצב הזה, בעוד שויקטוריה בקהאם אמנם לא ביטאה את השם המפורש, אבל ידוע שהיא סבלה מאובדן שיער קשה, שחלקו היה ככל הנראה תוצאה של תלישה לא־רצונית. גם קייט בקינסייל לא הודתה מעולם שיש לה בעיה. רק צילומי הפפראצי שחשפו חלקי התקרחות בשפעת השיער של כוכבת "פרל הארבור" ליבו את ההשערות שהשיער לא נשר מעצמו.

     

    אפשר לצפות מסלבריטאים, שרגילים להיות נרדפים על ידי אנשים עם מצלמות שלא בדיוק רוצים את טובתם, שיידעו להתארגן לפני שהם יוצאים מהבית, אבל לפעמים שוכחים, ואפילו דוגמנית הצמרת נעמי קמפבל נתפסה פעם בעדשת המצלמה מפגינה כמויות שיער לא אחידות על הראש, וזה לא היה תוצאה של עיצוב טרנדי של ספר נועז. נשמות טובות סיפרו שגם פריס הילטון מחביאה קרחת בקצה הקודקוד, ותפקידו של מעצב השיער שלה הוא למצוא דרכים יצירתיות להסתיר אותה. אותן נשמות גם טענו שהסיבה שבריטני ספירס גילחה את שיער ראשה ב־2007 היתה הטריכוטילומניה שממנה סבלה.

     

    ג'סטין טימברלייק
    ג'סטין טימברלייק

     

     

    אצל כוכב הקולנוע הבריטי קולין פארל אלה לא היו שמועות. כשהתארח בתוכנית הלילה של ג'יי לנו ב־2012, הוא הודה ש"בתור נער הייתי מושך ותולש שערות". כמו שזה נשמע מפיו של פארל, מדובר במשהו שהוא סבל ממנו בגיל ההתבגרות, כמו חצ'קונים, אבל על פי העדויות במרכזי הטיפול, ומתוך נתונים (חלקיים בלבד, כי רבים מעדיפים להסתיר את מצבם) למעלה מ־3 מיליון נשים (כן, זה בעיקר נשים) תולשות מדי יום שערות מגופן, והטריכוטילומניה היא לא בדיוק תופעה שחולפת מעצמה ודורשת טיפול, לעיתים של יותר ממטפל אחד.

     

    שורשי הבעיה, כאמור, אינם מובנים עד הסוף, אבל ברור לגמרי שמדובר בהפרעה עם השלכות נפשיות ורגשיות, לכן הטיפול המקובל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) – שמשלב את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי תפיסת המציאות (כפי שנעשה בטיפול קוגניטיבי), עם הצורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל כדי להפסיק את תלישת השיער, ולמידה של התנהגויות חדשות (טיפול התנהגותי).

     

    שורש הבעיה הוא נפשי

     

    במעבדות "הייר קליניק" הישראלית, שמטפלת בתופעה כבר כמה שנים, לא מתחילים טיפול לפני אבחון באמצעות מכשיר הפוטו־טריקוסקופ, מיקרוסקופ המגדיל פי 650, ומצליח לראות את פנים עור הקרקפת. המכשיר הזה מאפשר זיהוי מיידי וקל יותר מבשנים קודמים, גם בקרב מי שלא מוכנות להודות שהן תולשות את שערן. "כי לפעמים אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר בהתקרחויות על רקע גנטי, או בעיה במערכת החיסון, וכבר היו לנו מקרים, שבגלל טעויות באבחון הומלץ טיפול בסטירואידים", מספרת קארין אלבכרי, טריקולוגית ראשית במעבדה.

     

    מייגן פוקס
    מייגן פוקס

     

     

    "אחרי שאובחנה הבעיה הטיפול אצלנו משולב", היא אומרת. "כיוון ששורש הבעיה עלול להיות נפשי, אנחנו ממליצים על טיפול ותמיכה של פסיכולוג, ובתחום המעבדה שלנו מציעים טיפול בתכשירים לעידוד צימחה מחודשת, כדי לשקם את זקיקי השיער שנפגעו מהמשיכה המתמדת", היא מסבירה.

     

    וכאן יש לאלבכרי פתרון שיכול, לפחות זמנית, להקל על המצב. "אנחנו מכינים תוספות שיער שמתיישבות על החלק הפגוע של הראש, וזה עושה נפלאות לביטחון העצמי של המטופלת", היא אומרת. "תוספת השיער גורמת לכך שיש פחות נגישות לזקיקי השיער הטבעי, וגם אם היא לא מצליחה להפסיק לתלוש, היא פשוט תולשת את השיער מהתוספת, ואת זה אפשר תמיד לעבות ולשקם".

     

     

    מורטת שיער. שרליז ת'רון
    מורטת שיער. שרליז ת'רון

     

    yed660100