מיץ אתרוגים

כשטיילור סוויפט הוציאה את אלבומה האחרון, 'סאטרדיי נייט לייב' שידרו מערכון מצחיק על עולם פוסט־אפוקליפטי שבו כולם מלבד שתי נשים הצטרפו לצבא האמת של הכוכבת. אולי הגיע הזמן להמשכון ובמרכזו קומץ תמהונים שיעזו להצהיר שהם לא מאוהבים עד כלות באלבום החדש של ביונסה. או אז הם ירגישו בדידות מהי. כדורגלנים שהביאו את גביע העולם לא קיבלו חיבוק כמו זה ש־Lemonade זוכה לו. באתר Metacritic, המרכז ביקורות אלבומים, הציון שלו עומד על 93. אלו נתונים השמורים בדרך כלל להרכבי אינדי אנדרדוגיים, לא לתאגידי בידור מהונדסים.

קראו לי מחריב מסיבות, אבל הקונצנזוס הזה מוגזם בואכה היסטרי. Lemonade הוא לא אלבום רע, אבל רחוק מלהמציא מחדש את הפופ וכל הטררם שסבב אותו - הרמזים, המסרים, הספיישל - היה על סף המנג'ס. הכתרים שנקשרים לראשו - "אמיץ", "חדשני", "נועז" - מעלים חשד כי מדובר בריאקציה לנכונות של ביונסה שלא להעמיס להיטים ואף לספק כביכול הצצה לביונסה ה"אמיתית". אינני מפקפק בכנותם של אוהדי האלבום וגם לא מזלזל בנבכי נפשה של ביונסה, אבל קשה שלא לתהות אם השילוב בין היעדר שלאגרים מידיים לאפיל החושפני של הטקסטים הצליח לטשטש את הבינוניות היחסית של Lemoande. כעת הכל עסוקים בכך שביונסה עושה קאנטרי (לא משהו) ובשאלה מי זאת "בקי" (לא יודע).

תופעה דומה מתרחשת סביב 'קפטן אמריקה' החדש, 'מלחמת האזרחים'. שם, ממוצע הביקורות החיוביות עומד על 94 אחוז (!). גם כאן, לעניות דעתו של החתום מעלה, לא מדובר בעיבוד מחודש ל'האזרח קיין' ואפילו לא במתחרה רציני ל'האביר האפל'. אחלה סרט, יופי של סצנות אקשן, כמה בדיחות מוצלחות, מלא תעסוקה לחובבי הפוליטיקה הפנימית של מארוול וחבל שכל הסיפור נמשך כשלוש שנים. גם כאן, נדמה, מדובר בתגובת נגד. 'מלחמת אזרחים' משווק דימוי "מורכב" ומעט "אפל" אפילו לדמותו של קפטן אמריקה. וזה הספיק, בטח אחרי טעם הזוועה שהותיר בפה 'באטמן נגד סופרמן'.

ההתפעלות משתי היצירות מעידות עד כמה עידן הפוטושופ, הטפלון והאפקטים הממוחשבים גרם לצרכני התרבות להסתער בהתלהבות על כל רמז לאותנטיות. במקרה של ביונסה, כוכבת שנדמה שלא נושמת בלי שמתקיימים על כך דיונים אסטרטגיים, כל זכר לפעולה שאינה יחצנית עשוי להביא את המאזינים לעילפון. כמובן שגם כיף ומשתלם לקובעי הטעם להסתופף סביב דמויות פופולריות ממילא. כשהם מאמצים באופן כה גורף את Lemonade ו'קפטן אמריקה' אין צורך להסביר לציבור הרחב מה הוא מפספס, אלא להישען אחורה וליהנות מהרייטינג. יצירות המופת הגדולות באמת יחכו לתום מחיאות הכפיים.