לצאת מהמטריקס
עוד לפני שהפך לשר האוצר של יוון ולגיבור תרבות, פירסם יאניס ורופאקיס את ספרו האנטי־קפיטליסטי 'שיחות עם בתי על כלכלה'
שיחות עם בתי על כלכלה // יאניס ורופאקיס (מיוונית: אמיר צוקרמן, שוקן, 139 עמודים)
ברגע הקריסה, אם חברת השוק מפקירה עצמה לגורלה, מתחילה הידרדרות, והיא מתפשטת עוד יותר ומזינה את עצמה. אנשי העסקים לא מסוגלים לפעול, כי כבר התרוששו או שהם על סף פשיטת רגל, וכמוהם גם הבנקים. השווקים נמקים. האדם הפשוט מהדק את החגורה, מקצץ בהוצאות ככל האפשר. אלא שבכך פוחת עוד יותר הביקוש לסחורות ונסגרים עוד עסקים". כך מתאר יאניס ורופאקיס, פרופסור לתיאוריה של הכלכלה, את רגע הקריסה המוביל למשבר כלכלי. לכאורה, התיאור שהוא מציג בספרו הוא כללי, ומתייחס לתכונות מופשטות של הכלכלה הקפיטליסטית - אבל במקרה שלו, זה לא סתם תיאור מופשט. ורופאקיס היה שם, בלב הסערה.
רק לפני כשנה, שמו כיכב בכותרות העיתונות העולמית. בינואר 2015 מונה הכלכלן המרקסיסט לשר האוצר של יוון, עם עלייתה לשלטון של מפלגת השמאל 'סיריזה'. לא היה לו הרבה זמן לגבש תוכניות: תוך חודשים אחדים הגיע משבר החוב לשיאו, ויוון עמדה על סף חדלות פירעון. האיחוד האירופי וקרן המטבע הציבו אולטימטום לממשלת יוון: אם יוון תדחה את הסכם החילוץ היא תיזרק מגוש היורו. ורופאקיס הוביל את ההתנגדות לאולטימטום. מבחינת העיתונים הכלכליים, הוא היה האיש המסוכן ביותר בעולם, שאיים להוביל את אירופה לתוהו ובוהו.
ספרו של ורופאקיס נראה כמו מבוא בסיסי לכלכלה, אבל כבר מהעמודים הראשונים מתברר שגישתו רחוקה מלהיות שמרנית - לפחות ביחס לגישה הדומיננטיות במחשבה הכלכלית של העשורים האחרונים, המקדשת את כלכלת השוק נטולת הרגולציה. "במקום שהשווקים ישרתו אותנו, הידרדרנו והפכנו לא סתם למשרתים של השווקים, אלא לעבדים של שווקים חסרי פנים ונטולי אנושיות", הוא כותב. כך שיותר מאשר ספר מבוא רגיל, זהו מניפסט של התנגדות לקפיטליזם.
עם זאת יש להזכיר שגם ספרי הכלכלה "הרגילים", למשל אלה הנלמדים באוניברסיטאות, מוטים לא פחות אידיאולוגית. ורופאקיס צודק כשהוא אומר שקברניטי הכלכלה ומשרתיהם מבקשים להציג את התיאוריה הכלכלית השלטת כמדע מדויק. "רוב מוחץ מבין העמיתים שלי, הכלכלנים, בוחרים להעמיד פנים שהם אנשי מדע, וכך בסופו של דבר הם מזכירים אסטרולוגים", הוא כותב בזלזול. למעשה, הפרשנים־הכלכלנים המופיעים בתקשורת יוצרים מציאות מדומה, שבה העושק והניצול הקפיטליסטי מתוארים כחוק טבע. ורופאקיס משווה אותם שוב ושוב למכונות מסדרת סרטי 'מטריקס' השולטות בבני האדם. לכן הספר מוצג בתור "הגלולה האדומה" מהסרט - אותה גלולה שבליעתה גורמת לך להכיר באמת המבעיתה על העולם שבו אנו חיים, הנשלט על ידי מכונות חסרות נשמה.
לפי ורופאקיס, 'מטריקס' הוא למעשה סרט תעודה על החברה העכשווית, המסתתר מאחורי סרט מדע בדיוני דיסטופי. אנחנו חיים בחברה שבה המכונות מחליפות במהירות את האדם, אבל במקום שישרתו אותנו ויעלימו את מצוקת העוני ואימת ההישרדות, אנחנו משרתים את המכונות. כך, לטענתו, בנויה הכלכלה העכשווית. למסקנה מרחיקת הלכת הזאת מוביל ורופאקיס באופן עקבי ואינטליגנטי - גם אם המהלך כולל לפעמים כמה קפיצות מחשידות. ספרו אמנם עוסק בסוגיות מסובכות כמו חוב וריבית, אבל עושה את זה באופן בהיר. למי שמעוניין בצעדים ראשונים בחשיבה ביקורתית על כלכלה, הוא בטח קל יותר לקריאה מ'הקפיטל' של מרקס.
'שיחות עם בתי על כלכלה' פורסם במקור ביוונית כבר ב־2014, לפני שמישהו העלה על דעתו שהמחבר יעמוד במרכזן של ההתרחשויות הגורליות ביותר בכלכלה העולמית. לכן הקריאה בו היום מעוררת תחושה של אירוניה דרמטית - למשל כשורופאקיס מתייחס למה שקורה לאחר שהבנקים קורסים. "למרבה הצער, וברוב המקרים, מצילים הפוליטיקאים שמושלים במדינה את הבנקאים - בכסף שגובה המדינה מן העניים שבאזרחים. בתמורה ממנים הבנקאים את מסעות הבחירות", הוא כותב. בהקשר זה יש לזכור שורופאקיס נאלץ להתפטר כמה שעות אחרי שעמדתו התקבלה במשאל עם.
מאז הוא משקיף על האירועים מבחוץ, אבל הקריירה הקצרה שלו כלוחם נגד המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים הפכה אותו לגיבור תרבות. יחד עם ג'רמי קורבין הבריטי וברני סאנדרס האמריקאי, ורופאקיס הוא אחד המנהיגים של התנועה האנטי־קפיטליסטית החדשה, המונעת על ידי מיליוני צעירים במערב מוכה המשבר הכלכלי. אגב, בשונה מקורבין וסנדרס העציים, לורופאקיס יש גם סטייל. מעיל העור שלו בלט בין שרי האוצר וראשי הבנקים החנוטים בחליפות מחויטות. •

