"תן לסיים את חיי המרוסקים בבית"

"אנא נהג עימי במידת החסד והרחמים והענק לי חנינה כדי שאוכל להישאר ספון בביתי, לרדת לתהום הנשייה מבחינת הזיכרון הציבורי ולחיות את שארית חיי המרוסקים והשבורים בחיק המשפחה", כך כתב נשיא המדינה לשעבר משה קצב לנשיא המכהן ראובן ריבלין בבקשת חנינה שהגיש לו אתמול.

קצב, המרצה שבע שנות מאסר בגין עבירות מין, הגיש את הבקשה לאחר שוועדת השחרורים דחתה את בקשתו לנכות שליש ממאסרו. היא נמסרה באמצעות שליח, מתפרסת על כמה עמודים — וחתומה על ידיו.

בבקשתו כתב עוד: "אני מביע צער בפני כל מי שנפגע ממני, אך אני דבק בגרסתי שאני חף מפשע". כן מבקש קצב להתחשב בצניחה האדירה ממעמדו כנשיא לדרגת שפל של אסיר, ב"משפטו הארוך", ב"מאסר הממושך" שנגזר עליו, ב"מצבו הכלכלי הקשה", ב"מצבה הקשה של המשפחה" וברצונו להשתקם.

קצב מספר בבקשתו על המצב הנפשי הקשה שאליו נקלע, אך עם זאת לא צירף חוות דעת נפשית למכתבו המעידה על הידרדרות כלשהי.

הליך הטיפול בבקשה אינו מוגבל בזמן והוא עשוי להימשך כמה חודשים — עד שנה. לאחר רישום פרוצדורלי ראשוני בבית הנשיא עוברת הבקשה למשרד המשפטים, שם אמורה מחלקת החנינות להביע את עמדתה. ההערכה היא כי תתנגד לחנינה. מקורות משפטיים בכירים אמרו אתמול: "טרם יבשה הדיו על החלטת ועדת השחרורים לדחות את קיצור עונשו, בעיקר משום שלא התחרט על מעשיו".

בשלב הבא תעבור ההמלצה לעיונה של שרת המשפטים איילת שקד. באופן חריג היא הודיעה כי תעניק "חתימת קיום" לנשיא בכל החלטה שיקבל. במילים אחרות: היא לא תחווה דעתה, וההחלטה תתקבל על ידי ריבלין בלבד.

כך או כך, מכיוון שקצב לא העלה בבקשתו טענות על הידרדרות במצבו הנפשי ולא הביע חרטה על מעשיו, בסביבתו של ריבלין מעריכים כי במצב שכזה הוא יתקשה מאוד לחון אותו. בכל מקרה, נודע כי לריבלין אין שום עניין להאיץ את הטיפול בבקשה.

זו בקשת החנינה השנייה של קצב לנשיא. הקודמת הוגשה לנשיא לשעבר שמעון פרס ב־2012 ונדחתה בעקבות התנגדות שרת המשפטים דאז ציפי לבני. היא נימקה את החלטתה בכך ש"אין שינוי במצב שבו קצב תופס את הדברים שעשה".

פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, אמר אתמול: "אני סבור שהגיעה העת לשחרורו ואני משוכנע כי נשיא המדינה ישכיל לעשות שימוש בסמכותו ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים שחלקם מפורטים בבקשה ושעיקרם מושתתים על שיקולי חסד, חמלה ורחמים".