"אני ואתה נשנה את העולם. אני ואתה, אז יבואו כבר כולם". אריק איינשטיין ז"ל חיבר כידוע את המילים האלה. אך המבצע הפעם היה מושיק עפיה. המקום - כיכר יצחק רבין. המעמד - עצרת התמיכה באלאור אזריה, חייל צה"ל המואשם בהריגת מפגע פלסטיני גוסס. מטאפורה מדויקת יותר לשינוי התרבותי העובר עלינו לא תוכלו להמציא. ואגב, השיר השני שביצע עפיה נקרא 'שובר שתיקה'.
וכל זה קרה, הוא אומר בהתרגשות, רק בגלל אהבתו לצה"ל ולחייליו. למרות שצה"ל סימן אותו אישית, ומזמן. מאז השתחרר בתחילת שנות ה־90, שחרור שלווה בשלושה שבועות בכלא צבאי. "עשיתי טירונות שלושה חודשים. היה לי מה זה קשה. אני חייל מקא"ם, 'נוער רפול'. נכנסתי לחוות השומר וקיבלתי הלם תרבות. כל הפלוגות, והמשמעת, ואף אחד אפילו לא מגרד בראש - חבל על הזמן!" הוא מספר.
"ולמה עזבתי את הצבא? סיפחו אותי לצריפין. מגיע לבסיס. חבר'ה, בשביל מה באתי? 'אה, אולי היום תעשה ככה'. כאילו, לא יודעים מה לעשות איתי. עובד רס"ר. יום ככה, יום ככה - תגידו, מה אני, משעמם לי? באתי לתרום. צריכים אותי, בבקשה. לא צריכים אותי? ביי. אז ככה אחרי שנה וקצת כבר נמאס לי לגרד. אתם לא צריכים אותי? ביי!"
עפיה נותר פגוע עד היום. מרגיש רדוף על לא עוול בכפו. "אז אני שירתתי שנה ומשהו בצבא. אבל צה"ל מתנכל לי, אחרי יותר מ־20 שנה. יש כאלה שלא שירתו דקה והם מופיעים אצלו. למה? כי להם יש קומבינות. אבל אני? עשיתי כל כך הרבה הופעות בחינם. התנדבתי מתי שרק אפשר. יש לי תעודות הוקרה מאיפה שאתה רוצה. וסיכנתי את עצמי. הגעתי להופיע למשל אצל 'דוכיפת', נוסע בג'יפ ממוגן, ועוד שני ג'יפים מלווים ונשקים שלופים, מקום - אלוהים ישמור. ובהופעה שלי תפסו מחבל, כל החיילים התחילו ככה לרוץ".
נו, אז איפה הבעיה?
"מגיעה התוכנית 'היחידה' (העונה הראשונה של תוכנית הריאליטי, י"נ). הייתי חתום על חוזה להופיע. חצי מיליון שקל! ופתאום צה"ל לא מאשר את השתתפותי בפני חיילים. עד שהייתי צריך חוזה שמן - אני לא מורשה להופיע בפני חיילי צה"ל. לתרום הופעות בהתנדבות אני יכול, אבל עד שיש חוזה שיכול להוציא אותי מהבוץ, מפילים אותו. אני מחזיק את עצמי לא להתפוצץ עליהם. אבל זה עלבון".
ואם צה"ל לא רוצה אותו, הוא לשיטתו בא לחבק. ההודעה על הופעתו בעצרת המחאה זכתה לגל ביקורת מחוף לחוף - כזו שגרמה לאייל גולן ולדוד ד'אור לחזור בהם. לא עפיה. הוא, כזכור, שובר שתיקה.
"למה שאבטל? מה קרה, עד שיש כבר מישהו שמדבר, רוצים לעשות עליו חרם? התחילו לחצים מכל כלי התקשורת, טלוויזיה, רדיו - וכל מה שאני אומר הובן אחרת. הרגשתי כאילו חיפשו אותי", הוא אומר. "סך הכל באתי לעצרת לתת חיבוק לחייל שנכנס לצרה מסוימת, ילד בן 19 שנשלח לשמור עלינו. לא יצאתי לא נגד בית משפט, ולא נגד צה"ל. רק לנצל את זה שאני מפורסם, ושהחיבוק שלי יהיה חזק ויביא אחרים".
לא אמרו לך מסביב, מושיק, לא כדאי? אולי תסתבך?
"אמרו הכל. אבל אני פועל מתוך רגש, ושום דבר לא יכול לעצור אותי. זה בער לי בעצמות. ולשמחתי קיבלתי במקום רק תגובות טובות. הרבה אנשים חושבים כמוני!"
אייל גולן ביטל. זה לא השפיע עליך?
"זה עשה לי חושבים, סך הכל אני מנוהל אצלו ורואה בו מורה דרך. אבל יש דברים שהוא יכול לעשות ואני לא".
תשמע, ראינו את הסרט. ומה שיש בו זה חייל שיורה בבנאדם על הארץ, מחסל אותו. אפשר בפירוש לראות בזה רצח.
"גם אני ראיתי, והסרט לא נעים. צה"ל צבא ערכי, אבל יש דברים שיוצאים מגדר הרגיל, ואנחנו בני אדם, אף אחד לא חסין מטעויות. אנחנו גם לא יכולים להיות שם במקומו. אבל תשמע, מדובר במחבל שבא להרוג. וכל אחד שמוציא סכין, צריך להביא בחשבון שהוא לא ייצא מזה בחיים".
כל בנאדם? גם בחור שיוציא פה סכין בסכסוך ושוטר יעבור בסביבה? כדור בראש?
"זה לא אותו דבר. חבר'ה שרבים ומגיעים לסכינים, המשטרה תטפל בהם. אבל כשאתה בא מלכתחילה לרצוח יהודים זו סיטואציה שונה, צריך להתנהג בקשיחות ולא להשאיר הרבה ברירות".
אולי הופעת בעצרת כדי להשיג קהל חדש?
"לא ניתחתי אם זה יעשה לי טוב או לא. אני הולך עם הלב שלי, ומקבל כל סיכון באהבה".
אתה שונא ערבים?
"אני איש של שלום ורוצה בשלום. אין לי שום שנאה לערבים, חס וחלילה. רק למחבלים שבאים להרוג. אבל אני אומר לך: הממשלה שלנו צריכה להתחיל לעבוד. צריך בנאדם שייקח את העניינים לידיים!"
עפיה הוא חיית אקטואליה. הבילוי הקבוע שלו הוא להשלים מהדורות חדשות שהקליט מהטלוויזיה. "הקלט כסדרה", הוא מציין. "ואני רואה חדשות ומתעצבן. כולם מדברים וצועקים, אבל המדינה הזו ממשיכה להיות מקולקלת. אף אחד לא באמת לוקח את העניינים לידיים", הוא אומר. "וכמו שאני מבין את זה: חוקי מדינת ישראל היו טובים ללפני 40 שנה. אבל העולם משתדרג ומשתנה, רק פה לא טורחים לתקן את העניינים".
והוא לא מדבר רק על הוראות הפתיחה באש. "תתחיל לעשות סדר בכבישים. דבר ראשון שצריך לעשות זה להוריד את כל הנהגים שמחזיקים רישיון ואין להם מושג. וכמה כאלה אנחנו רואים בכביש, נהגים שכדי לעבור נתיב, צריך תקיעת שופר ולעצור את כל העולם? את כל אלה צריך להוריד מהכביש, כל נהג בגיל 55 ומעלה. צריך לבדוק אם הוא בכלל כשיר לנהוג".
55?
"55, 60. אני רואה אנשים מבוגרים ואומר, אלוהים, זה עניין של זמן עד שהוא עושה משהו. בזה צריך לטפל. לפעמים בא לי לעלות לכנסת ולעשות משהו".
או ניצולי השואה. זה הכי מבעיר אותו. "איך בא לי לעלות לכנסת, עם אנשים, הרי יש להם שם כמה מיליארדים פנויים, ולהגיד להם, למה לא תחלקו אותם? מה הסיפור שלכם? אבל פה דואגים לחזקים. הנה עכשיו הגבילו את שכר הבכירים ל־2.5 מיליון שקל בשנה. והם בוכים! התרגלו ל־10 מיליון שקל! אז אתה שומע את כל זה ומתפוצץ. אני בפשיטת רגל? המדינה בפשיטת רגל!
"ואתה יודע מתי כל זה ישתנה? כשהעם ייצא מהבתים. אבל באמת נצא! ואני ראיתי את הכוח הזה בעצרת. ראיתי אנשים שעזבו הכל, ובאו, וצעקו, ושרו, ותמכו, והניפו דגלים - תשמע, זו הרגשה מטורפת. הרגשה עילאית".
* * *
בינתיים אלה החוקים הישנים שהכניסו אותו לבור עמוק, שממנו הוא מנסה לטפס בתקופה האחרונה. ההסתבכות ההיא עם מס הכנסה, שעלתה לו ב־2003 בהרשעה בגין העלמת מס בגובה מאות אלפי שקלים. לצורך סגירת החוב, הוא אומר, מכר את הדירה הראשונה שרכש ולא זכה להיכנס אליה. ועד היום נותר פגוע. "כי לא תפסו אותי על כלום, הכל אצלי היה פיקס. רק מה, אחרי כל הטררם, שמביאים אותי לחקירה, יגידו שאני בסדר? לא. אז החזיקו אותי 24 שעות במעצר, בחקירה, ומתוך לחץ אתה הולך וחותם. לקחתי על עצמי אשמה שלא הייתה".
שמו עליך עין בגלל היגואר המפורסמת שנסעת בה? לא אומר לעצמך, איזה צעיר טיפש הייתי?
"לא טיפש. צעיר שעבד קשה, בזיעה קניתי את היגואר, אני לא מצטער. והיו שמים עליי עין גם בלעדיה, הייתי מספיק מצליח ופופולרי בשביל להביא את כל החיידקים עליי. ואם אתה מחזיר אותי לאותה נקודה - אז אני קונה עוד פעם יגואר. רק יותר יקרה! מה רוצים? שאסע בסובארו 1300 גיר רגיל להופעה באילת? עזוב אותך!
"חוץ מזה, קובי (פרץ), אייל (גולן), משה (פרץ), כולם מואשמים בענייני מס - לא נראה לי שזה מקרי. מחפשים אותם. כי זמר מזרחי זה כותרות. אבל כל עצמאי במדינת ישראל, שיקראו לו כמוני, ויחזיקו אותו בחקירה משש בבוקר עד שמונה בערב, וטררם בראש ויבלבלו לו את השכל - כל מי שיש לו דם בגוף, בסופו של דבר מתייאש. אתה מבין שעד שלא תשלם, לא תלך. אז בואו, קחו, ביי. זה לא אומר שאתה אשם. אחרי יותר מעשור אתה עדיין מדבר איתי על משהו שלא עשיתי. איזה מעצבן".
למרות ההודאה וההרשעה?
"תקשיב טוב: אני מוכן, גם היום, להיבדק בשש מכונות אמת. ובשידור חי. אני מעולם לא העלמתי שקל. אני אדם ישר עם מוסר תשלומים גבוה".
זו הייתה דירה אחת. את השנייה שרכש, מאוחר יותר, נאלץ למכור בעקבות חובות שהלכו והתעצמו, והליכי פשיטת רגל שאליהם נאלץ להיכנס ב־2014, המלווים אותו עד היום. משבר שהגיע לשיאו לאחר שנבחר להשתתף בריאליטי 'חי ב־LA LA לנד'. חוזה שמן ועתיד ורוד - שהתרסקו כאשר עפיה נכנע לחרדת הטיסות הארוכות שלו ולא עלה למטוס ללוס־אנג'לס. החוזה בוטל, והוא מצא עצמו בבור עמוק.
"זה הגיע למצב שהיו מתקשרים מהבנק בגלל חריגה של 600 שקל. הבנק נפתח בתשע בבוקר - ברבע לתשע, כבר טלפון. תגיע דחוף. בסדר, מגיע לבנק עם צ'ק מהופעה, משהו כמו 38 אלף שקל. צ'ק דחוי בחודש. אז הם טענו שאי־אפשר להפקיד אותו. גרמו לי לפרוט אותו בחוץ, להפסיד עליו 8 אלף שקל פריטה, כדי להביא כסף. על 600 שקל חריגה נתנו לי לזרוק 8 אלף שקל לפח! זה נשמע לך הגיוני?"
עד שלבסוף כרע תחת הנטל ונכנס להליכי פשיטת רגל. היום, הוא אומר, אין לו שום נושים פרטיים, רק חוב מול ארבעה בנקים, בסך כשני מיליון שקל. "אבל לא הייתי אמור להיכנס להליכים האלה, אם מנהלי בנקים היו מגדילים ראש, ומאשרים לי להחזיר חצי שקל על כל שקל", הוא אומר.
תספורת.
"אם הייתי משלם חצי - הזמן היה עושה את שלו והכל היה נגמר. אני מנהל עסק שנקרא מושיק עפיה כבר למעלה מ־20 שנה. אז לסגור אחד כמוני בשביל כמעט מיליון שקל? לא רציני. ובאותו זמן אנשים שלקחו מיליארדים מהבנק, מחקו להם בלי לדבר מילה!"
עפיה, 41, הוא הבן הבכור למשפחה ממוצא טורקי־עיראקי. ילד היפראקטיבי עם קשיי למידה. "ביישן גדול", הוא מעיד על עצמו. "בתחילת הדרך הייתי עוזר לתקליטן באירועים, ומתחבא מתחת לשולחן, שר בלי שיראו אותי". אבל הקול שלו היה יותר מדי מיוחד כדי להיעלם. צבע עמוק, משובח, חריג יחסית בז'אנר המסתלסל והצח. אחרי טראומת הצבא עשה דרך ארוכה בכוחות עצמו, עד שהגיעו הדואט 'בחלום המתוק' עם סרנגה, ואחריו 'לא זמין', שנתנו לו לטעום מהתהילה ההפכפכה כל כך.
"עשיתי שבעה אלבומים לפני שהתפרסמתי. הבאתי את הכסף מעבודה קשה, פיתות שחילקתי בלילה, עובד בחנות למוצרי חשמל, והופעות בכל מקום, אני באתי מהזבל", הוא אומר בהתרגשות. "ואת כל מה שחסכתי שמתי באלבומים הראשונים. 700־800 אלף שקל. והמדינה מה? היא לא השתתפה בהוצאות שלי. היא לא נתנה 50 אחוז מההשקעה. רק יודעת לקחת, 50 אחוז ברווחים. אז כל הנפילה שלי, מיליון שקל. למה שהמדינה לא תשתתף ב־50 אחוז, אחרי שלקחו ממני כל כך הרבה מיליונים?" (נאנח) "אין, הכל במדינה הזו כזה מעוות. ולכן צריך לעשות במקום הזה ס-ד-ר!"
* * *
ועד שזה יקרה, עפיה פנה סופסוף לניהול מסודר. עכשיו הוא חוסה בצל "ליאם הפקות" של אייל גולן, מתחת לניהול הצמוד של בני פרץ. "אני עובד בתלוש משכורת", הוא מגלה, "לא יודע כמה גובים לאירוע שלי. אני לא יודע שום דבר ולא מעניין אותי שום דבר. רק רוצה לסגור את העניינים עם הבנקים ולצאת לדרך חדשה".
היחסים עם גולן בפרט ועם משרד ההפקות בכלל, הוא אומר, הם כמו משפחה. "את אייל אני משתף בהכל. אני אורח במופעים הגדולים שלו. הוא מקבל סקיצות לשירים שלי ונותן עצה".
ואם יגיע להיט גדול ויגידו, זה הולך לאייל?
"לאאאא. לא, זה לא הולך ככה. חוץ מזה, מוזיקלית אנחנו שונים".
ולמה אתה לא מוזמן להשתתף, למשל, ב'אייל גולן קורא לך'?
"אין לי מושג. יש דברים שאני לא צריך להיכנס אליהם, זו תוכנית שלו - אני בטוח שאייל ובני דואגים לי איפה שהם יכולים. אני לא נעלב. ואם יהיה מצב שאשתתף, בשמחה".
היחסים המשפחתיים האלה כבר הובילו להרמת גבה בתום 'האח הגדול VIP', שבה כידוע זכה עפיה לפני שנה בפרס הגדול: ג'יפ יוקרתי, לקסוס nx. אחרי הסדר כספי עם הנושים, הג'יפ עבר לבת זוגו של גולן, רוסלנה רודינה. "אמרתי, לא לעניין שאני אסתובב על ג'יפ כזה, כשאני חייב לבנקים", הוא מסביר. "הג'יפ הגיע ל'ליאם הפקות', יכולתי לקחת את המפתח ואף אחד לא היה אומר מילה. אבל זה לא נאה ולא יאה".
זה נתפס כזלזול, כאילו לקחו לך את הפרס ונתנו לרוסלנה.
"אף אחד לא לקח לי את הפרס. בגלל שזו רוסלנה, כזו בחורה מקסימה, נהיו כותרות. אחי, הכל חארטה!"
על התוכנית עצמה יש לו רק דברים טובים להגיד. גם המריבות עם נירו לוי ואיציק זוהר, הוא מספר, נשכחו ונסלחו. "והזכייה שלי היא לא הג'יפ ולא הניצחון. אלא שהבאתי את מושיק עפיה בלי פילטרים לכולם", הוא אומר.
אריאנה מלמד פירסמה פוסט נוקב. ובין היתר, היא סיפרה שאיציק זוהר הבטיח לשיר אלמליח ששלושתכם תהיו בחמישיית הגמר וקראה לך ולאייל גולן, "האליטות החדשות שמנהלות את המוזיקה".
"אז תעדכן אותה שאנחנו מנהלים את המוזיקה כבר עשורים. תשמע, שמחתי להכיר אותה. וזכותו של כל אדם להגיד את מה שהוא רוצה. רק מי שיש לו יותר שכל, יודע לעדן את הדברים ולהגיד אותם בצורה מתוקה. אריאנה בחרה להיות אגרסיבית? אחלה. הכל בסדר. הפסקתי להתרגש מזה".
כנציג האליטות החדשות, או בעצם הישנות, עפיה שמח להציג בחשבון האינסטגרם התוסס שלו סלפי עם חברה טובה, שרת התרבות מירי רגב. "והלוואי והיו לנו עוד כמה מירי רגב. אני מצדיע לה", הוא מספר. "נפגשנו עכשיו בפסטיבל כתר המזרח בטבריה. הגענו לעשות כבוד לדקלון. אנחנו הרי רגילים פה לעשות כבוד לאמן רק אחרי שהוא מפסיק לנשום. חבר'ה, סוף כל סוף הגיעה השרה מירי רגב, וכיף לראות את דקלון, שהוא קיים איתנו, והיא עושה לו כבוד בעודו בחייו. שאפו!"
מירי רגב אמרה אצלנו על המהלכים שלה: "זו מלחמת העצמאות המזרחית".
"אני שמח על זה. כי הגיע הזמן שגם אנחנו נקבל פרסים והכרות תודה, אנחנו לא שונים מאף אחד אחר. אבל אני נגד קיטוב. הכי גרוע זה הריב בינינו, ואז האויבים שלנו יושבים ומפצחים גרעינים ורואים אותנו מתקוטטים. קיפוח? היה, בטח היה, זה ברור. אבל הוא הולך ויורד עם השנים".
דווקא ציפיתי שתגיד דברים אחרים. ובצדק: אתה בוודאי יודע שהשמיעו אותך, בכל 2015, פעם אחת בלבד בגלגלצ. פעם אחת!
"לא התעצבנתי כי לא הופתעתי. אחר כך קיבלתי התנצלות מהם, על זה שהם פיספסו את 'שובר שתיקה', בסדר. כזמר, הגדולה שלך היא לכבד תחנה שלא מוצאת לנכון להשמיע אותך. מה אני אעשה? להקים אוהל מחאה מול גלגלצ? (כמו דודו אהרון, י"נ) מה פתאום. מכבד את עצמי מספיק, לא לעשות דבר כזה".
התבגרות, הוא אומר. לקחת דברים עם נשימה ארוכה. הנה עכשיו עומד לראות אור אלבומו ה־16, שילווה גם בהופעת השקה חגיגית (רדינג 3, 12 ביולי). ואולי יגיע כבר הלהיט החמקמק הזה, שיהפוך את המדינה מחדש. "היום אני לוקח הכל בפרופורציות. מי שחי בסרט שההצלחה שלו לא תיגמר לעולם, אוי ואבוי לו".
למשל פאר טסי, שאחרי 'דרך השלום' חווה עכשיו ירידה?
"כל בנאדם, לאו דווקא פאר טסי, שנמצא על גג העולם ומתחיל לצנוח, זו הרגשה לא טובה".
* * *
עכשיו הוא גר בדירה שכורה, בחולון עיר הולדתו. לבד. מאז התגרש, לפני שנתיים וחצי. "התגרשתי בהרבה עצב", הוא מודה בכנות, "ולא הייתי שלם עד הסוף עם המהלך. עדיין הייתה מחשבה, חמש וחצי שנים עם בת הזוג שלי - לא הולכים וזורקים דבר כזה. הייתי עצוב מאוד. אבל גם זה מחשל, אתה יודע". אבל הוא לא איבד את התקווה לבת זוג וילדים. "כרגע לא יוצא עם אף אחת", הוא מספר. "פעם הייתי מתפוצץ מהר. היום אני משתדל שלא. אז אני פנוי לאהבה, וולקאם, בנחת".
לכל קלעים יש מאחורי קלעים?
"לא לא לא. אני לא מסתבך אחרי הופעות. תקשיב טוב: אני לא מכניס חומרים לגוף, לא שותה, חוץ מיין מתוק בקידוש, וב־20 שנות קריירה - מגיע למקום שאני מופיע דקה לפני, אחרי הופעה נשאר להצטלם עם מי שצריך, אתה סופר עד ארבע ואני באוטו, עד 9 אני בבית. זה חוק בל יעבור.
"ותשמע, אני פנוי, אם אני רוצה להתקשקש אחרי הופעה אין לי בעיה - אבל זה לא אני. אוהב לחזור ישר הביתה ולהשלים את החדשות שהקלטתי. אז כן, אני לוקח טלפונים, אני רווק, זכותי להיענות להצעות שהן בגדר הנורמה. אבל לא אחרות. והיו. מישהי שמנסה להתקרב אליך, והגיל שלה קטן, 18, מעל, מתחת - מאמי, אני יכול להיות אבא שלך! ביי!"
פרשת אייל גולן עשתה לכולם שיעור?
"על אייל עשו עליהום, וכל הכבוד לו שהוא עבר את זה כמו גדול. אבל אתה מבין כמה קל להסתבך במקצוע שלנו. כל זבוב הופך לפיל. לכן חייב לשמור על עצמך. במיוחד כשהדור של הצעירות היום - לא, עזוב. לא טוב לי לראות את זה".
