כת דה בולשיט
ב־1985 הלך וויל אלן לעשות מדיטציה עם מדריך כריזמטי ולקח מצלמה. נדרשו לו 22 שנים להשתחרר מהלפיתה של הגורו - שחקן פורנו בדימוס, ששכב עם הגברים, השפיל את הנשים ודרש מנתיניו שיתאמנו ויעברו ניתוחים פלסטיים. התוצאה היא סרט תיעודי בשם Holy Hell שמבטיח לצופיו: כך נראים החיים בכת, כך נכשלים חבריה לראות את השקר שעומד מולם ודורש שישתחוו לו
30 שנה מפרידות בין סיום לימודי הקולנוע של וויל אלן ורגע יציאת סרט הבכורה שלו, הדוקומנטרי Holy Hell. הסיבה העיקרית לעיכוב היא גם זו שהופכת את הסרט למסמך יוצא הדופן שהוא: אלן, בחור נחמד ממשפחה קתולית הגיע בגיל 22 לפגישה בקבוצה שעסקה בחיפוש רוחני ונשאב ל־22 שנים בכת של מאסטר כריזמטי וכנראה מטורלל לחלוטין.
לכת קראו 'בודהה פילד', היא מנתה כ־80 צעירים וצעירות שסגדו לגורו בשם מישל שמסתובב ביניהם בגוף שרירי ושזוף, עטוי ספידו זעיר כמו כוכב פורנו במיל'. באופן אירוני, במהלך הסרט מתגלה שהוא אכן כוכב פורנו במיל' (וגם הופיע לשלוש שניות ב'תינוקה של רוזמרי'!). באופן אירוני אף יותר, הוא אוסר על חברי הכת שלו לקיים יחסי מין משום שזו "צורה נחותה של אנרגיה", מה שלא מפריע לו להסתער על רבים מהגברים הצעירים שחסו תחת כנפיו ואולצו לשכב איתו במסווה של "הדרכה רוחנית".
עם הנשים הוא לא שכב וגם לא הרשה להן ללדת ילדים. הגורו דיבר על הגוף ככלי לא חשוב אבל ניהל פולחן יופי שבמהלכו נדרשו חברי הכת להתאמן במכון כושר וגם לעבור ניתוחים פלסטיים. ואכן - כת כזו של צעירים חטובים וקופצניים לא ראיתם ובכלל - מעטות היצירות שמאפשרות הצצה כל כך אינטנסיבית לחיי כת סגורה. הסיבה? בניגוד לסרטים אחרים, כאן לא שלחו אף אחד עם מצלמה נסתרת בתיק - פה המצלמה גלויה כי אלן היה המתעד הרשמי של הכת ורק לאחר ההתפכחות הפך את החומרים לסרט שבא לסגור חשבון. התוצאה היא סרט שמתחיל בשוטים ארוכים של יפים ויפות שחוגגים בהרמוניה, משחקים כילדים, משתובבים באגם, צוחקים, מתחבקים ומתרגשים בעיניים קורנות, הכל בהנהגת המאסטר/גורו/איש בספידו, מחפשים הארה במיקס ניו־אייג'י של נצרות, בודהיזם, היפנוזה והרבה ממבו ג'מבו וסוגסטיה. בהמשך הדברים מתחילים להסתבך, כמו שמסבירים פליטי הכת שמצולמים בהווה.
"הולי הל" יוקרן ביום שישי ה־20.5 במסגרת פסטיבל דוקאביב שייפתח יום קודם לכן ויציע מבול של סרטים ואירועים ברחבי תל־אביב. הוא מתחיל בבחור צעיר ומבולבל שנזרק מביתו.
"הייתי בוגר קולג' וחיפשתי משמעות", מספר אלן, "אחותי הגדולה עשתה מדיטציה עם הגורו ואנשיו ואמרה שאני חייב לבוא. זה היה במערב הוליווד בשנת 85', הגעתי לבית שבו 30 איש ישבו על הרצפה, נעים ובטוח. לא הייתה תחושה של כת. גדלתי בבית ספר קתולי, היינו הולכים לכנסייה, ופתאום העניין לא סבב סביב ישו, אלא התרכז בנו. היה מינימום דתי והרבה חופש, כיף ואושר".
אתם באמת נראים שם שמחים ומאושרים.
"כן. כולם היו באותו גיל, החבר הכי מבוגר היה בן 28. חבר הביא חבר. אני הבאתי מישהו שהכרתי בחדר כושר. לא היו שחורים או אסייתים, כולם נראו אותו הדבר. הוא רצה שכולנו ניראה טוב. כולם שמרו מאוד על הבריאות שלהם. שתינו רק מים, אכלנו אורגני ולא היה סלולרי. כולם עבדו, אני מילצרתי וגרנו בקבוצות בכמה בתים זולים. חיינו בפשטות והתמקדנו בחיים רוחניים וזמן פנוי. כל יום עשינו פעילות משותפת של הקבוצה".
למה נשאבת לזה?
"הייתי מאושר והרגשתי שאני צומח, היינו משפחה. בחוץ כולם אמרו לי, 'אל תהיה גיי', אבל לא יכולתי לשלוט בזה. ופתאום בקבוצה יכולתי להיות מי שאני. לאלוהים לא הייתה בעיה שאני גיי".
* * *
קל להישאב לכת, קשה לצאת ממנה. התחושה החמימה של המסגרת עוזרת להתעלם מהגליצ'ים במטריקס, מהסימנים שזועקים שמדובר בהונאה. לפעמים זה גם נראה לא רלוונטי, אם חברי הכת שמחים בחלקם, אז מה זה משנה שהם מאמינים בשקר כלשהו ולא בקוקה־קולה?
למרות העליצות, בבודהה פילד תמרורי האזהרה היו מאד בולטים: תכתיבים של רגשות, מטרת־על בלתי מושגת, היעדר פיקוח, ניתוק מהסביבה, דיכוי מחשבה חופשית, עיצוב תפיסת מציאות, שינוי שמות, וכמובן גורו כל־יודע שאין לערער על תבונתו האינסופית. הבעיה - כשאתה חבר בכת, אתה לא ממש רוצה לראות את כל זה. בסרט של אלן זה לעיתים נראה ממש כמו מערכון סאטירי על כת: אנשים עוברים סשנים של היפנוזה, רועדים ובוכים משמחה, מאסטר שמספר שפגש את אלוהים וריכל איתו על חברים בכת והפיכתם של חלקם לפונקציונליים לגמרי עבור אותו איש בספידו. אלן הוא הצלם, אבל גם עוזר אישי, אחר כך מעסה קבוע שזמין לו מסביב לשעון, בעוד שחבר אחר צמוד כל העת למאסטר כשהוא מחזיק כיסא מתקפל למקרה שמישל ירצה לשבת. המאסטר מחליט לערוך שיעורי ריקוד אינטנסיביים לקבוצה, לובש בגדי נשים, מורה לקבוצה לבנות לו אולם תיאטרון ומרים שם הפקות (שאיש לא יראה מלבדו) ושיא הקלישאה - אוסר על חברי הקבוצה לראות טלוויזיה, לקרוא ספרים וכאמור, לקיים יחסי מין.
"הוא התייחס לזה כאל דבר טיפשי. כהתעטשות. מסתבר שלו עצמו היו הרבה 'התעטשויות', כל יום למעשה, ממש אלרגיה. בשלוש השנים וחצי הראשונות הוא לא עשה איתי שום דבר מיני. זה היה פיתוי איטי - הייתי עושה לו מסאז', אחרי זה עברתי לגור אצלו, ואז נסעתי איתו להוואי. ישנתי על הספה, הוא קפץ עליי באמצע הלילה וכפה את עצמו. הוא אמר, 'אני יודע שאתה רוצה את זה'. שאלתי, 'מאיפה קיבלת את הרעיון הזה?' והוא עשה לי את זה. מאוד לא רוחני. שכבנו במשך חמש שנים והוא אמר לי שבשבילו זה תרגיל רוחני".
בבוקר הוא אומר שזה אסור, ובלילה קופץ עליך. לא הבנת שהוא שרלטן?
"קשה לענות על זה. זה מביך להודות אבל הרגשתי שהוא לוקח אותי עמוק לתוך מסע רוחני לימודי. זה הרגיש הגיוני, שסקס כן קשור לרוחניות. הוא אמר לי שהמורים הרוחניים שלו קירבו אותו אליהם מאוד בצורה הזו. הייתי מאוד צעיר, אמרתי 'וואו'. הרגשתי שהוא חולק איתי סוד".
הוא חלק אותו גם עם אחרים.
"ידעתי על אחד נוסף, לא ידעתי שזה קרה להרבה מהאחרים. פחדנו לדבר על חשדות, ברגע שהוא הרגיש שאתה לא בוטח בו, היחס שלו אליך השתנה. אף פעם לא אמרתי לו שאני לא רוצה לעשות איתו סקס, לא התעמתתי איתו על זה".
מה לגבי נשים? ניכר שהוא שטוף שנאת נשים.
"נכון. הייתה השפלת נשים, הוא דיבר אליהן בצורה נצלנית, על איך שהן נראות, הציצים, המשקל שלהן והשפיל אותן כל הזמן. נשים שם פיתחו בולמיה כי הן לא היו מספיק רזות מבחינתו. הוא אמר שהן פרות, אבל לא לידן. לאט־לאט האישיות שלו נגלתה דרך זה".
במשך כל השנים לא היה ילד שנולד בקבוצה.
"מישהי אחת רצתה ילד ואילצו אותה לעזוב, כל שאר הנשים עשו הפלה ושתקו לגבי זה. הוא אמר לאנשים שילדים יפגעו בצמיחה הרוחנית שלהם, אבל לדעתי הוא לא רצה אותם כי אם היו ילדים, אנשים מבחוץ היו אומרים שיש שם ילדים והם נפגעים, וזה יגיע אליו".
בסרט נראה שהוא מכניס אנשים לטראנס של ממש, איך אתה מסביר את זה?
"כמו שאני מסביר את המין האנושי. כשאתה הולך לישון בלילה המוח שלך עובר למין מקום נעלם. אם אתה עושה את זה כשאתה ער, התדר שאתה מגיע אליו מכניס אותך למין ויברציה. אתה לא מוטרד משום דבר, אתה שקט, נוכח. לדעתי זה המקום שבו כולם היו בזמן הטראנס. אבל החוויות האלו תמיד היו רוחניות. קרה בתוכי משהו שלא יכולתי להתכחש אליו. הייתי אומר, 'וואו, זה אמיתי'. זה היה קורה בערך פעם בשנה אבל אז הייתה לי הוכחה לאלוהות וכל הזמן ניסיתי לחזור לחוויה הזו. ובגלל זה נשארנו".
* * *
למילה "כת" יש יחסי ציבור גרועים במיוחד. פעמים רבות היא מתחילה בהבטחה לחיים טובים יותר ונגמרת בכתב אישום כמו אצל גואל רצון או אפילו אלימות רצחנית כמו אצל צ'ארלס מנסון או דיוויד כורש. איך המנגנון הזה ממשיך להתקיים? מחוץ לכת אי־אפשר להבין את זה אף פעם, בתוכה אי־אפשר שלא. כיצד אנשים ביקורתיים לא מבחינים לאיזו מערבולת הם נסחפו?
"לפני שנה פגשתי אדם מכובד וידוע, עיתונאי שכותב ביוגרפיות לראשי ממשלה", מספר אלן. "סיפרתי לו על הסרט, על זה שעזבתי את הכת וכו'. הוא אמר לי, 'אל תמשיך, אני לא רוצה לשמוע, אני מתחיל להרגיש מוזר'. שאלתי למה. הוא אמר, 'גם לי יש מורה רוחני. אנשים אומרים עליו דברים רעים כל הזמן אבל אני לא רוצה לשמוע'. אמרתי לו, 'אתה עיתונאי וכותב ביוגרפיות אבל אתה לא רוצה לשמוע את העובדות כי הן יפריעו לאמונות הרוחניות שלך?' הוא אמר, 'כן. כי היה קשה למצוא את הקבוצה הזו ואני חש נאהב אז אני לא רוצה לשמוע דברים רעים'".
זה בדיוק מה שקרה לך.
"לגמרי, זה מה שקרה לכולנו. תפסתי את המאסטר משקר לי אבל הנחתי לחשדות להתפוגג. כל יום אתה מתעורר ומתחיל חדש, הכל נעלם, המורה לא מושלם, אוקיי, אבל כמה זה חשוב? אתה מוותר על החשיבה הביקורתית. חלק מהעניין הוא לשחרר את כל מה שאתה יודע. בדיעבד הבנתי שבעצם ויתרתי על האינטואיציה שלי, משהו שצריך להקשיב לו".
מה הביא להתפכחות הסופית?
"מישהו שעזב עשר שנים קודם לכן חזר והבין מה קרה. הוא שמע מה קרה לבחורים סטרייטים מבחינה מינית עם המאסטר. הוא זעם והתעמת איתו, שלח דוא"ל שפירט את הדברים הנוראים לגביו. לא כולם הסכימו לקרוא".
אותו דוא"ל עודד את חברי הקבוצה להתעמת עם המאסטר, להעלות שאלות ולשבור את קשר השתיקה. 25 שנות מניפולציה עזה התמוטטו, ועדיין חלק מחברי הכת שמרו אמונים למנהיגם ועקרו איתו להוואי.
"עכשיו הוא קורא למה שהוא עושה הילינג. שינה את שמו שוב ושוב, לוקח 100 דולר לסשן של רבע שעה של הילינג, עובד חמישה ימים בשבוע ורואה שישה אנשים ביום. יש לו קבוצה, אנשים מגינים עליו".
לא רצית להרוג אותו?
"אחרים רצו. רובם היו מאוד מבולבלים, זה כמו שאתה שומע על ילדים שמנסים להגן על אב שניצל אותם מינית. 22 חברים ניסו להרים נגדו תביעה אבל זה לא הגיע לשום מקום. אנשים איימו עליו, יצאו אחריו ואחד החברים מסתובב חמוש. הוא עצמו לא יחזיק רובה, הוא ייתן לשומר לשאת נשק כדי שהוא ילך לכלא אם צריך".
אגב, מה החוויה שלך גרמה לך לחשוב על הדתות המאורגנות הגדולות?
"ישו התחיל עם 12 שליחים והוצא להורג כמנהיג של כת ועכשיו זו כבר דת. בכל הדתות זה מתחיל בגבר שמספר שחווה הארה ואז מעריצים אותו וזה הופך לאמונה. כולנו חיים במערכת של כתות. גם בפוליטיקה, גם בתאגידים, מעין פירמידות שרק האנשים שבראשן יודעים מה קורה. מי יודע מה קורה אצל האפיפיור? אנשים צריכים לחשוב בעצמם, להפסיק להתמסר כל כך. זה מה שאני מנסה לעשות".
ראית את הסרט על הסיינטולוגיה? את טום קרוז כחלק מהכת הענקית הזו?
"זה היה מטריד. לא הבנתי מה הולך שם, מה זה נותן להם, אין שם השקעה רגשית. בסרט שלנו ניסיתי להראות שאנחנו אנשים רגילים שנשאבו לזה. בסרט על הסיינטולוגיה חשבתי שטום קרוז מטורף, או טיפש, לא רציתי שיחשבו ככה עלינו".
איך הסרט עזר לך?
"הוא גרם לי לחזור ולדבר עם כל החברים שלי, להדביק את הפאזל. עכשיו אני מבין מה קרה, ואני מבין שהמורה הוא אדם חולה. הייתי לצידו 22 שנים מדי יום. עזבתי ב־2007, ואני עדיין מתעורר. אני לא מתגעגע לשם, היה לי מספיק".
עכשיו אתה צריך עוד סיפור לסרט.
"נכון. אני מקווה שהפעם הוא לא יהיה סיפור שחייתי בו".
לפנייה לכתב/ת 
