אחרי התלבטות שארכה שלוש יממות החליטה הנהגת חיזבאללה ללכת על האופציה הנוחה ביותר ולשקר. בעצה אחת עם ראשי משמרות המהפכה הוחלט לסגור את פרשת חיסולו של באדר א־דין בקול ענות חלושה. נבחרה גרסת כיסוי מפוקפקת שתיתן תשובה סבירה לאנשי החיזבאללה בשטח — אבל לא תחייב את הארגון להגיב ולפתוח חזיתות חדשות מול גורמים מבית ומחוץ שיסיטו אותו מן המאמץ העיקרי בסוריה.

בימים כתיקונם היו ראשי חיזבאללה מטילים אוטומטית את התיק על ישראל. אבל הפעם הם נזהרו בהודעותיהם הרשמיות מאזכור שמה — עדות לכך שאין להם, לפחות כרגע, אינטרס או יכולת ליצר עימות בגבול הצפון.

באדר א־דין, ששימש סגן מזכ"ל חיזבאללה וראש המנגנון הצבאי, חוסל באופן מקצועי — ולא נהרג באקראי מירי מורדים בסוריה, כפי שנטען במסקנות ועדת החקירה שהקים חיזבאללה לחקור את נסיבות מותו. מקורות מהימנים בביירות דיווחו שהוא שהה באותה עת לבדו במתקן סודי של חיזבאללה באזור נמל התעופה של דמשק וכי בחדר התרחש פיצוץ שגרם למותו. איש מלבדו לא נפגע. המסקנה: מישהו עקב אחריו וידע בדיוק מתי מגיע ומתי שהה בחדר.

אירוע דומה התרחש ב־2012 כשהביון הסעודי ביקש לחסל את גיסו של אסד ויורשו הפוטנציאלי, גנרל אסף שווכאת, והצליח מעבר למצופה: באמצעות שלושה מתנקשים שעבדו כשומרי ראש הם החדירו פצצה לחדר שחיסלה לא רק את הגיס אלא את כל קבינט החירום של אסד. המודיעין הסעודי מעורב עד הצוואר לא רק בתמיכה בפלגים איסלאמיסטיים של המורדים — שאותם מאשים כעת חיזבאללה בחיסול — אלא גם חותר באופן קבוע נגד חיזבאללה שרק לפני חודשיים הוכרז על ידי הליגה הערבית כארגון טרור. באדר היה מבוקש על ידי הסעודים כאחראי לרצח בעל בריתם, נשיא לבנון רפיק אל־חרירי. ולמרות זאת, בהודעותיו הפומביות לא העז חיזבאללה להעלות חשד שבחיסול מעורבים הסעודים. עדות נוספת למגבלות כוחו.

גם לאמריקאים היו עניין ויכולת לבצע את החיסול: באדר היה יעד מובהק של הסי־איי־אי בשל מעורבותו בהפעלת מטענים נגד הצבא האמריקאי בעיראק ובאפגניסטן. ב־2015 אישרו בכירים בסי־איי־אי כי היו מעורבים בחיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורנייה — בשיתוף עם ישראל. הנימוק: סגירת חשבון עם מורנייה בגין מעורבתו בהריגתם ובפציעתם של עשרות חיילים אמריקאים. באדר סייע למורנייה בעיראק ואף המשיך לפגוע באזרחים אמריקאים בכוויית. לא במקרה היה מבוקש על ידי ארה"ב. בניגוד לישראל, האמריקאים לא מתביישים להצהיר בפומבי שהם מחסלים כדי לסגור חשבונות, גם אם זה לוקח להם שנים.

המתקן שבו חוסל באדר שייך למה שמכונה "צבא הצללים" של חיזבאללה בסוריה — אותו מנגנון חשאי העוסק בבניין הכוח ובהברחת ציוד לחימה מאיראן ללבנון. צבא הצללים, המהווה זרוע אסטרטגית מרכזית של נסראללה, נמצא כבר שנים תחת מעקב קבוע של כל ארגון ביון שמכבד את עצמו. לא פעם פורסם על תקיפה אווירית של מתקני צבא הצללים ליד שדה התעופה בדמשק, ואין ספק: אנשיו נרדפים.

חיסולו של באדר, שפיקד גם על צבא הצללים, הוא לא רק פגיעה מוראלית: יש כאן פגיעה במי ששימש ציר מרכזי במשולש האסטרטגי של איראן, סוריה וחיזבאללה.

בהודעה הראשונה שפירסם חיזבאללה בעקבות חיסולו של באדר הוזכרו שלוש אפשרויות שגרמו למותו: ירי מן האוויר, ירי טיל יבשה, ופגיעה של ארטילריה מדויקת. אלא ששלוש היכולות האלה נמצאות בידי מדינות — ולא בידי ארגוני טרור. בשבת בבוקר עוד פירסם העיתון "אל־אחבאר" המזוהה עם חיזבאללה כי באדר חוסל על ידי טיל קרקע מונחה. למעשה, מדובר בשיטת פעולה המזכירה את מבצע "שיח האטד" המוכר בישראל כפרשת "צאלים ב'" ב־1992, כשסיירת מטכ"ל הכינה אופציה לחיסולו של סדאם חוסיין באמצעות טיל קרקע מתקדם. חשוב לציין: יכולת מן הסוג הזה יש רק בידי צבאות, ולכן מהר מאוד הוציאה הנהגת חיזבאללה הודעת תיקון לפרסום המפליל ב"אל־אחבאר" והתעקשה: מדובר בהפגזה של "ארגוני טרור". אילו היה זה באמת ארגון טרור, הוא היה ודאי מזדרז לקחת אחריות ולהתפאר.

אפשרות נוספת היא שמדובר בסגירת חשבונות בתוך הארגון: במשך זמן רב שררו מחלוקות אישיות מרות בין באדר לבין גורמים בצמרת חיזבאללה. הוא הפך לסוג של מטרד, מה שיצר מתיחות מול האיראנים. הכישלונות המבצעיים האחרונים של חיזבאללה לא תרמו לפופולריות שלו — כך שהסיכוי שהוא חוסל מבית סביר.

בעבר, כשבוצעו חיסולי פנים בארגון, המתין חיזבאללה — לפעמים כמה שבועות — לעיתוי נוח, ובסופו של דבר יצאה הודעה לקונית על "נפילת מפקד בשדה הקרב". הפעם הוא לא יכול היה להסתיר את חיסולו של הבכיר, אך נאלץ להמתין שלושה ימים כדי לבנות אליבי.