ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 15.05.2016
    "הייתי עד מדי יום לסבל הנורא ולא יכולתי להקל עליהם"
    במשך שנה תמימה תיעד ג', שהועסק בלולים של חברת "מילועוף", את ההתעללות הקשה שעוברים העופות, עד שלא יכול היה לשאת עוד את המראות. התמונות והסרטונים שצילם קשים לצפייה, ויעוררו אי־נוחות גם בקרב אלה שאינם פעילי זכויות בעלי חיים. מילועוף: "מדובר במקרה חמור וחריג. המנהל פוטר"
    תמר דרסלר

    במשך שנה שלמה עבד ג' (שם בדוי) בלולי רבייה. 12 חודשים, 365 ימים, שבהם התמודד מדי יום עם מראות קשים מנשוא של התעללות בבעלי חיים ללא סיבה. היחס של העובדים לבעלי החיים פשוט מזעזע: ללא כל הכשרה, ללא כל חמלה, ללא טיפול וטרינרי. במקום לעזוב, ג' החליט לנסות לשנות את שיטות העבודה ולתעד את הנעשה בלולים. התמונות והסרטון שהביא קשים לצפייה: עופות חולים, מדממים, עובדים שבועטים בהם ושוברים את מפרקתם במקל, וגסיסה ארוכה ומיוסרת. אכזריות וסבל כל הדרך לצלחת.

    קרדיט: אנונימוס

    קרדיט: אנונימוס

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    את התיעוד הקשה העביר ג' לפעילי ארגון אנונימוס, ואלה נחרדו מהמראות. "מילועוף", החברה שבבעלותה אותם לולי הרבייה, עמדה בדצמבר האחרון במרכזו של תחקיר שנעשה במשחטות ובמפעלי האריזה שלה, אז נחשפו נהלים בעייתיים לגבי בטיחות המוצר והפיקוח הווטרינרי עליו.

     

    לפי הפרופיל שמופיע באתר החברה, מילועוף מייצרת מדי שנה מוצרים בהיקף כולל של 50 אלף טון ומחזיקה בכ־12% מכלל השוק. במילועוף מועסקים כ־600 עובדים המייצרים במפעל כ־90 אלף עופות ביום בארבעה קווי מוצרים שונים המשווקים מדי יום ממטולה ועד אילת. בחווה שבה עבד ג' נמצאים בכל זמן נתון יותר מעשרת אלפים עופות שמייצרים ביצים להדגרה.

     

     

    ג': "העופות מוצאים את מותם בכל מיני דרכים. ייתכן שהעובד ינסה למלוק את צווארו של תרנגול חולה, ייתכן שישליך אותו למריצה, או ישבור את צווארו בעזרת קרש או צינור"
    ג': "העופות מוצאים את מותם בכל מיני דרכים. ייתכן שהעובד ינסה למלוק את צווארו של תרנגול חולה, ייתכן שישליך אותו למריצה, או ישבור את צווארו בעזרת קרש או צינור"

     

    "להוציא מהלול ולזרוק"

     

    "החווה שבה עבדתי היא לול רבייה שמטרתו לשווק ביצים למדגרה, שמהן יבקעו האפרוחים שיילכו ללולי תרנגולים לשחיטה", מספר ג'. "בלול הרבייה העופות שוהים כעשרה חודשים, במהלכם הם נחלשים ומצבם הפיזי והבריאותי מידרדר. שגרת היום שלנו מתחילה בחלוקת מזון, ולאחר מכן עושים איסוף ראשון של הביצים ושל גופות התרנגולים שמתו.

     

    "התמותה היא עניין יומיומי. התחלתי לחקור ולהתעניין בכל מה שקורה סביבי בחווה. מאחר שבורות ההטמנה של הפגרים מרוחקים, לא הולכים אליהם בכל פעם שמוציאים מהלול עוף חולה או מת, והנוהג במקום היה ששמים אותם במריצה שנמצאת קרוב יותר, ואותה מרוקנים לבור פעם אחת בסוף יום. יצא לי לראות אין־ספור פעמיים עופות חיים, שהוצאו מן הלולים כי הם פצועים, חלשים מדי או שהפסיקו להטיל, שוכבים במשך שעות במריצה הזו, בגשם או תחת השמש היוקדת, כשמדי פעם חתולים מגיעים ומנסים לחטוף אותם".

     

    האם קיבלתם הכשרה מקצועית כלשהי לפני העבודה? האם העמיתים שלך העובדים בלולים קיבלו הכשרה מקצועית לטיפול בבעלי חיים?

     

    "לא. המנהלים השתתפו בהשתלמויות אבל העובדים בשטח, ישראלים, תאילנדים ונפאלים — לא זכו להכשרה מלבד חניכה של עובדים ותיקים יותר במסגרת העבודה".

     

    מה לגבי טיפול וטרינרי בעופות חולים או פצועים?

     

    "לא היה דבר כזה. המקום סגור, בגלל חשש מזיהומים. מתחם לולי הרבייה סגור לכולם מלבד העובדים. כשמגיע וטרינר, מוציאים לו עופות לבדיקה מחוץ ללול. מעולם לא ראיתי טיפול וטרינרי בבעלי חיים חולים, זו הייתה בדיחה אצלנו".

     

    בסרטון ניתן בבירור לשמוע את אחד הממונים על ג' מסביר לו שעופות חולים שאינם מטילים מקומם בבורות המוות. "רואים הרבה זיהומים ומחלות בתרנגולות שחיות על מצע הצואה שלהן", הוא ממשיך. "לעיתים קרובות מבחינים ברגליים שמתנפחות מזיהומים, לרוב עד למצב שהעוף צולע או שאינו מסוגל כלל לעמוד. כששאלתי לגבי מתן טיפול וטרינרי ופתרונות להתמודדות עם התופעה, התשובה מהפקח מטעם מילועוף הייתה שעופות כאלה צריך להוציא מהלול ולהשליך לפח כדי שלא ידביקו בזיהום את העופות האחרים. זה אינו הסבר מספק מכיוון שכל העופות, הבריאים והחולים כאחד, יושבים, ישנים ומתפלשים ברפש ובצואה אחד של השני. ניקוי של הלול מתבצע רק לאחר הפינוי לשחיטה".

     

    איך הגיבו העובדים לבקשות שלך להתייחס בצורה שונה לעופות?

     

    "בהתחלה, יחסי העבודה היו טובים מאוד, אבל עם הזמן כשראו שאני מתעד, שואל שאלות ומתעמת עם ההנהלה זה הוביל לעימותים. התגובות היו שונות. בתחילה לא הבינו למה אני עושה את הדברים האלה ושאלו שאלות ובהמשך, כשהסברתי את כוונותיי ואת המניעים שלי, החלו להסס לעבוד בקרבתי ולבסוף חלק אף פנו אליי באיומים. התחושה הכללית הייתה שהאחראים מיעטו ככל האפשר מלתת תשובות והדרכה בנושא צער בעלי חיים וטיפול בעופות פצועים וחולים. המצב בלול היה שכל עובד מתמודד עם הבעיה כראות עיניו. כך קורה שהעופות מוצאים את מותם בכל מיני דרכים. ייתכן שהעובד ינסה למלוק את צווארו של תרנגול חולה, ייתכן שישליך אותו למריצה והוא ימות שם במהלך היום, או שלא ואז יושלך בעודו חי לבור הגופות, או כפי שראיתי מספר פעמים ייתכן שהעובד ישבור את צוואר העוף בעזרת קרש או צינור, וזאת מבלי שיוודא בהכרח שסיים את המלאכה. זה נתון לשיקול דעתו והידע שצבר. המצב הזה לא חריג כלל ושורר בלולים מתועשים. אחד ה'הסברים' השכיחים ביותר בקרב ותיקי הענף הוא: 'תשאל כל עובד בחוות האחרות — כולם עושים ככה...'"

     

    אוהבים עופות בצלחת

     

    על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ישראלי צורך בממוצע 72 ק"ג בשר בשנה, מתוכם 1.38 ק"ג בממוצע לשבוע. 78% מהבשר שהישראלים אוכלים הוא עוף — 53 ק"ג לנפש לשנה, ק"ג אחד של עוף לשבוע. 22% האחרים מתחלקים בין דגים, בשר בקר וכבשים. היקף הייצור השנתי של ענף הלול נאמד ב־5.5 מיליארד שקל, שהם כ־17% מהתפוקה החקלאית בארץ.

     

    בדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב־2015 נכתב בבירור כי על ענף הלול להתייעל ובין היתר לדאוג לשיפור מהותי ברווחת העופות. "על משרד החקלאות והשירותים הווטרינרים לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי לשפר את בטיחותם הביולוגית של העופות ואת איכות הביצים, לשם שמירה על בריאות הציבור", נכתב שם. "הממצאים שעלו בדו"ח זה מלמדים על מגוון ליקויים הקיימים בענף הלול. על הממשלה לפעול בדחיפות ליישום תכנית השדרוג של הלולים, במגמה להביא להשגת כמה מטרות, ובהן: התייעלות הענף; שיפור מהותי באיכותם של המוצרים ובהגנה על בריאות הציבור; שיפור בריאותם של בעלי החיים ומניעת מטרדים וזיהומים; ושיפור מהותי של רווחת העופות".

     

    ג' מספר כי גילה שתרנגולות מביעות כאב. "בצווחות רמות והתפתלות בניסיון להשתחרר", הוא מרחיב. "הנשימה שלהן נעשית מהירה. לפעמים הן קופאות מבועתות במקום. במקרים אחרים של מחלה או פציעה מתמשכת הן פשוט הופכות אדישות בהדרגה, וכשהן חלשות מאוד הן מסתגרות בפינה במשך ימים בלי לאכול או לשתות או אפילו לקום בכלל".

     

    בין השאר, תיעד ג' גם את יום הפינוי של הלול, שבו עופות בני עשרה חודשים שכבר מיצו את יכולת ההטלה שלהם מועברים לשחיטה. "כלום לא הכין אותי ליום פינוי הלול", הוא אומר. "צוות הקבלנים שהגיע באותו הלילה היה מורכב מחבורה של נערים ושלושה פועלים מבוגרים. האווירה הכללית שמאפיינת את כל התנהלות האירוע היא של 'בליץ'. נכנסים ללול ומתחילים לדרבן את העופות לכיוון הדלתות הסגורות שבצידי המבנה בכל אמצעי הפחדה אפשרי, כולל בעיטות. לפעמים פשוט סוגרים עליהם בעזרת המחיצות הניידות, תחתיהן מתרסקים עשרות רגליים, כנפיים וצווארים, וכשהם תחומים כולם באזור קטן וצפוף ליד הכניסה — מחשיכים את כל הלול לחלוטין, פותחים את הדלתות — ולאור הירח מתחילים לדחוס אותם לתוך כלובי ההובלה. זאת השגרה, והקבלנים המבצעים אף נוטים להתפאר בזריזות הפועלים ובמיומנותם. כך זה נמשך כמה שעות, ובמשך כל הזמן העופות בלול מחכים דחוסים, מבוהלים עד אימה בעוד האחרים שכבר הועמסו מחכים על המשאית שעות. כשעזבו לבסוף השתרר שקט מחריד. נכנסתי ללולים הריקים וראיתי את ערמות הגופות השבורות שנשארו מוטלות שם.

     

    "החוויה האישית שלי הייתה תסכול מתמשך שהלך וגבר. הייתי עד מדי יום לסבלם של העופות, לא יכולתי להקל עליהם, והתגובות שקיבלתי מהבעלים היו כעס ואיום בפיטורים. אני מרגיש שלא מספיק אנשים יודעים מה קורה במקומות הסגורים האלה, ואילו ייסורים בעלי החיים צריכים לעבור בתעשייה הזאת".

     

    ד', עובד ותיק בתעשייה, התקשה להבין מה הבעיה בסרטון ובתמונות. "אם לאנשים נוח לחשוב שמישהו מגדל תרנגולות לרבייה או ביצים או בשר בתנאים שבהם הם מגדלים חיית מחמד, שיבושם להם", הוא אומר. "זו תעשייה שמטרתה להביא למקסימום ניצולת — במינימום זמן. מאיפה חשבתם שהשניצל מגיע במחיר נמוך כל כך? כל מה שרואים כאן הם נהלי עבודה מוכרים. נכון, זה באמת לא נעים לצפייה אבל ככה זה".

     

    תגובת מילועוף: "מדובר במקרה חמור וחריג שהתרחש בחוות יסעור, בנובמבר 2015. מנהל החווה סיים את עבודתו עוד באותו היום. יודגש כי המקרה אינו משקף את מדיניות החברה והתנהלותה ואנו מתייחסים אליו בחומרה רבה. לולי הרבייה מתנהלים על פי חוק צער בעלי חיים ואף מעבר לכך, שכן אנו רואים חשיבות רבה בהקפדה על בריאות העופות בלולים. כל מנהלי החוות עברו הסמכת קורס של צער בעלי חיים ומקבלים הנחיות ברורות ושוטפות כיצד יש לטפל בעופות. אנו מקפידים קלה כחמורה על יישום החוק. כל עובד או מנהל שמתנהל באופן בלתי הולם, שעומד בסתירה לחוק צער בעלי חיים ולסטנדרטים של החברה, מקומו אינו אצלנו. הוא ישלח לביתו לאלתר". תגובת משרד החקלאות: "אנו רואים חשיבות רבה בשמירה על רווחת בעלי החיים בהתאם לחוק צער בעלי חיים ולתקנות. המשרד פועל להצבת מצלמות כמות' למעקב. המשרד רואה בחומרה כל עבירה על החוק או על התקנות וקורא לציבור להמשיך ולדווח על כל חשד לעבירה בנושא למייל: welfare@moag.gov.il

     

     


    פרסום ראשון: 15.05.16 , 20:31