מי בא ברגל לפלמחים?
משרד הפנים ביטל את דמי הכניסה לחופי הרחצה, אבל בדיקת כתבי "ידיעות אחרונות" מעלה כי בחופים רבים מה שעולה לנו הרבה כסף זו בעצם החניה • המשרד: "גביית דמי חניה ברשויות המקומיות היא בהתאם לחוקי העזר. הגבייה בחופי רשות הטבע והגנים נעשית כחוק. בימים אלה מתנהל דיון בנושא אצל היועץ המשפטי לממשלה"
יום בהיר, חודש מאי, ירדנו אל המים. בעצם: רצינו לרדת אל המים - אבל אז גילינו שהחניה עולה 40 שקל.
לפני חודשיים הכריז שר הפנים אריה דרעי על איסור גביית תשלום בחופי הרחצה. המשמעות הייתה שבכמה חופים - כמו הצוק, החוף הנפרד בטבריה, זיקים וניצנים - בוטלו דמי הכניסה שהיו נהוגים עד אז (בתמורה לפיצוי כספי לרשויות המקומיות). בכך יישרו אותם חופים קו עם רוב חופי הרחצה בישראל, שבהם הכניסה כיום היא חינם אין כסף. "ההחלטה תאפשר לכל אזרח, עשיר או עני, לרחוץ חינם בים וליהנות ממשאבי הטבע של ישראל ללא הוצאות מיותרות", הצהיר אז דרעי. אלא שהמציאות לא לגמרי תואמת להצהרות.
אז נכון שהמצב השתפר, ועדיין, יש חופים רבים שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו להשתכשך בהם. לפני כחודש בדקו בגל"צ ומצאו כי בחופים זיקים וניצנים אמנם אין דמי כניסה, אבל החניה עולה 30 שקל. בעקבות פניות - כולל של "ידיעות אחרונות" - בוטלה הגבייה, אבל בדיקת כתבי "ידיעות אחרונות" מעלה: לא מעט חופים גובים כסף על חניה. והרבה.
כבר בשנת 2005 עתרה לבג"ץ "אדם טבע ודין" (עמותה שהוקמה במטרה להוביל שינוי בסדר היום הסביבתי והחברתי בישראל) במטרה לעצור את תופעת גביית התשלום בחופים. "בעקבות העתירה צומצמה התופעה", אומרים בעמותה. "עם זאת, במהלך השנים נוצרה תופעה בעייתית ורחבה של סגירת חופי הרחצה בפני הציבור הרחב שלא כחוק והתניית הכניסה בתשלום, אם ככניסה ואם כדמי חניה. 'אדם טבע ודין' מברכת על החלטת השר. עם זאת, אנו קוראים לדרעי להבטיח כי החלטתו לא תשתנה במרוצת השנים ולהסדיר את עלות תחזוקת החופים במנגנון מוסדר דוגמת מינהלת חופי הים התיכון. הצעה כזו מקודמת על ידי ח"כ תמר זנדברג".
הון בירקון
מי שנוסע לאורך רחוב הירקון ורוצה לרדת לאחד החופים היפים של תל־אביב - נתקל בשלטי "40 שקל חניה" מייאשים ודומיהם. אז נכון שבתל־אביב קיימת מצוקת חניה קשה ומי שמגיע אליה ברכב זו בעיה שלו, אבל מה לעשות שיום שבת הוא כנראה היום היחיד בשבוע שבו לאדם העובד ולבני משפחתו יש זמן להגיע לים, ומה לעשות שבשבת אין תחבורה ציבורית.
באחד החניונים באזור חוף בוגרשוב דורשים 40 שקל לשעתיים. בחניון אחר שעה ראשונה תעלה 12 שקל, כל רבע שעה נוספת 3 שקלים ומקסימום חניה ליום יעלה 50 שקל. בחניון הקרוב לחוף הילטון גובים 25 שקל לשעה ראשונה בימי חול ו־30 שקל בסופ"ש, ועל כל שעה נוספת 6 שקלים. חניה של 24 שעות תעלה 100 שקל.
"אלה מחירי שחיטה", אומר לנו רונן, שמחפש חניה בחוף הילטון. "אנשים רוצים ללכת לים ועוד לפני שהגיעו הם צריכים להיפרד מעשרות שקלים". מור, תושבת תל־אביב, מקפידה לא להגיע לים עם האוטו. "אין לי שום סיבה לשלם כל כך הרבה", היא מסבירה. "אני מעדיפה ללכת ברגל ולחסוך לעצמי את הכסף והבלגן".
נוסעים צפונה. בחוף תל ברוך מבקשים 30 שקל לכניסה עם הרכב. בצמוד לו נמצא חוף הצוק, שם החליט משרד הפנים לבטל את דמי הכניסה. החניה גם היא חינם, מה שהופך את רצועת החוף הצרה הזו לפופולרית וצפופה מתמיד.
מעיריית תל־אביב-יפו נמסר בתגובה: "רוב החניונים המוזכרים בכתבה הינם פרטיים ועל כן לא ניתן לפקח על התעריפים בהם. העירייה מציעה שבעה חניונים של אחוזות החוף לאורך חופי הרחצה בעלות מוזלת ומפוקחת, שבהם אלפי מקומות חניה. כך לדוגמה, בימי שבת וחג העלות היא כ־20 שקל לכל היום. הכניסה לכל חופי הרחצה ללא תשלום ומדי שנה העירייה דואגת לפרסם מחירון מסובסד מחייב לכמה מוצרים".
גם בהרצליה המצב לא מזהיר. חניון חוף אכדיה עולה 40 שקל. אם תמשיכו בכביש תגיעו לחניון "החוף" שם גובים 20 שקל, אם כי בחניה על כורכר. בחניה כחול־לבן ליד חוף הקשתות תשלמו 6.20 שקלים לשעה (חינם לתושבי הרצליה), ובחניון סמוך גובים 20 שקל לשעה ראשונה (3 שקלים לכל רבע שעה נוספת) ומקסימום 45 שקל ליום. בשני חניונים בסביבת מדיקל סנטר מצאנו פער מחירים מרגיז. שניהם גובים 20 שקל לשעה הראשונה, אבל עבור כל רבע שעה נוספת גובה חניון אחד 3 שקלים, ואילו השני ("יאיר השחר") גובה 5 שקלים. המקסימום ליום בשניהם: 45 שקל.
"זה מטורף להגיע עם רכב לים. פשוט פשיטת רגל", אומר לנו דב כץ מאזור השרון. "אם באים להעביר יום כיף בחוף נפרדים מהרבה כסף. וזה עוד בלי הארטיק והנשנושים שקונים בקיוסק".
מעיריית הרצליה נמסר: "כל אזורי החניה הסמוכים לחוף הם בכחול־לבן והחניה לתושבי העיר היא חינם. החניון הסמוך לחוף אכדיה בבעלות פרטית ואין לנו יכולת לפקח על מחיריו".
זריחה בקיסריה
הלאה לנתניה. חלק מהחניונים בעיר הם חינמיים וחלק בתשלום. כך למשל, חניה בחוף פולג עולה 5 שקלים לתושבי נתניה ו־15 שקל לתושבי חוץ. מי שרוצה לחנות חינם, אבל קצת יותר רחוק מקו המים, יכול להגיע לרחוב אהוד מנור. או: חניון חוף סירונית עולה לתושבים 10 שקלים בימי חול ו־20 שקל בסוף השבוע, ו־15 שקל או 30 שקל לתושבי חוץ, בהתאמה. בחלק העליון קיים חניון ללא עלות. בחופים ארגמן, צאנז והעונות החניה חינם. בעיריית נתניה אומרים כי ההחלטה לגבות תשלום בחלק מהחניונים ברחבי העיר מתבצעת כמקובל בארץ, יש שבוחרים בחניון בתשלום ויש שבוחרים בחניון שחינם.
אנחנו מדלגים רגע על חוף בית ינאי (אל דאגה, עוד נשוב אליו) וממשיכים צפונה לקיסריה. בחוף האקוודוקט, הידוע גם כחוף הקשתות, תוכלו לחנות חינם אם תצליחו לתפוס מקום בזמן. שליש מהחניון מוקצה לחניה ללא תשלום, ואילו בשני השלישים הנותרים גובות המועצה האזורית חוף כרמל והחברה לפיתוח קיסריה 30 שקל עבור חניה.
בבננה ביץ' מכמורת, בשטח השיפוט של המועצה האזורית עמק חפר, חניה עולה 22 שקל באמצע השבוע ו־32 שקל בשישי־שבת. לדברי אנשי "עבודה שחורה" - בלוג עיתון למען מדינת רווחה, משרד הפנים והממונה על החופים הודיעו לראש המועצה שעליו לפתוח שליש חניון חינמי, תמורת סיוע כספי. האם הדבר מתבצע? מהמועצה נמסר כי "למועצה אזורית עמק חפר שני חופי רחצה מוכרזים באחריותה: חוף נעורים שבו שני מגרשי חניה. באחד חניה חינם בכל ימות השבוע ובשני מתבצעת גביית דמי חניה רק בסופי שבוע; וחוף מכמורת, שבו שני מגרשי חניה. האחד בתשלום ובו חניה חינם למתרחצי הבוקר בין 6:00 ל־8:00, והשני שבו חניה חינם בכל השבוע. בימים הקרובים תתבצענה עבודות להרחבת מגרש החניה חינם וזאת בתיאום עם משרד הפנים. בהמשך, תוכן ותאושר כחוק תוכנית תנועה שתאפשר גישה נוספת למגרש הציבורי".
הזכות של הרשות
מה משותף לחופים בית ינאי (הבטחנו לחזור - וקיימנו), דור־הבונים ופלמחים? כולם נמצאים תחת אחריותה של רשות הטבע והגנים (רט"ג) ובכולם הכניסה עולה כסף. אפילו מנויי רט"ג, שנכנסים חינם לשמורות הטבע והגנים הלאומיים, צריכים לשלם בכניסה לחופים, שכן המינוי מקנה להם כאן רק הנחה של 50%. הנחות שונות ניתנות לאזרחים ותיקים, לנכי צה"ל ועוד. "רשות הטבע והגנים אינה מנהלת רשת חניונים, אלא את נכסי הטבע של הציבור", טוען עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין". "אין כל הצדקה לגזול כסף בעבור חניה בכניסה לחופים".
כמה כסף בדיוק? הכניסה עם רכב לחוף בית ינאי עולה 24 שקל בימי חול ו־34 שקל בשבת וחג. מי שרוצה להישאר בחניון הלילה ישלם 48 שקל ביום חול ו־58 שקל בליל שישי או ערב חג. צפונה משם, בשמורת טבע חוף דור־הבונים, גובים 37 שקל לרכב. תושבי המועצה האזורית חוף הכרמל נכנסים חינם. חניון לילה עולה 74 שקל ללילה אחד ו־111 שקל לשני לילות. בחוף פלמחים, צפונית לאשדוד, גובה רט"ג 25 שקל לרכב בימי חול ו־30 שקל בסופ"ש וחג (בחופי אשדוד עצמה, אגב, החניה חינם).
מרשות הטבע והגנים נמסר: "רשות הטבע והגנים כפופה לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע וגובה אגרת כניסה מתוקף חוק זה. אגרות אלה כוללות פעילויות חינוכיות, ניקיון, פיקוח, אכיפה, אחזקה של שמורות טבע פתוחות שנמצאות סביב אתרי המים ועוד שלל מתקני החניון מרגע סגירת האתר למבקרי יום וכניסת מבקרים לשהיית לילה.
"מינוי מטמון איננו חלק מאגרות הכניסה אלא הטבה שהרשות יזמה במטרה לאפשר במחיר עממי כניסה חופשית לשנה לאתרי הרשות. לגבי אתרי המים, ניתנת הטבה למנויים של 50% הנחה וכך מחושב מחיר המינוי. בחלק מאתרי החוף ישנה אפשרות לרכוש מינוי ספציפי מוזל. כמו כן, אנו שוקלים להנפיק מינוי שיכלול כניסה חינם לכל האתרים. הכניסה ברגל לאתרי החוף היא ללא תשלום". ממשרד הפנים נמסר: "הגבייה בחופים תחת רשות הטבע והגנים נעשית בהתאם לחוק הגנים הלאומיים. בימים אלה מתנהל דיון בנושא אצל היועמ"ש".
נחזור קצת צפונית לפלמחים, לראשל"צ. כאן מקצה העירייה חניון ענקי לכל החופים, כחול־לבן. תושבי ראשל"צ לא משלמים על החניה, אבל כל השאר כן. שעת חניה עולה 5.90 שקלים, כולל בשישי־שבת. מהעירייה נמסר: "על פי מדיניות העירייה, החניה בכחול־לבן היא בתשלום למי שאינו תושב העיר באזורי תעשייה ומתחמי בילוי".
מפלס סביר בכינרת
גם בכינרת לא תחנו בחינם, אבל אחרי שלוש שעות התעריף יורד משמעותית. רשות איגוד ערים כינרת אחראית על תפעול 15 חופים: כינר, דוגה, דוגית, גולן, צאלון, לבנון, חלוקים, כורסי, גופרה, שיזף רותם, צינברי, ברניקי, שקמים, חוקוק צפון החדש ומפרץ אמנון. החניה בחופים אלה עולה 5.90 שקלים על כל שעת חניה עד שלוש שעות ראשונות, ומעבר להן ישלם בעל הרכב 2.1 שקלים עבור כל שעת חניה נוספת. בחישוב פשוט: על ארבע שעות בכינרת תשלמו 19.80 שקל. על שש שעות: 24 שקל. אנשי ביטחון, נושאי תעודות חוגר או קצין משלמים 50%. בעלי תו נכה פטורים מתשלום. מרשות האיגוד נמסר: "הכניסה הרגלית לכל החופים היא חינם, ובכל החופים מספק האיגוד שירותי הצלה מוסדרים, חובשים וביטחון ללא תשלום".
באחריות עיריית טבריה שלושה חופים: החוף העירוני - חוף גנים, החוף הנפרד וחוף הטיילת. מהעירייה נמסר: "בהתאם להחלטת שר הפנים לא מתבצעת גבייה בחופים אלה והכניסה היא ללא עלויות בין 9:00־17:00. בחופים יש שירותי הצלה, רפואה, אבטחה, שירותים ומקלחות, הצללות ועוד".
מה שנשאר בים המלח
לא נשארו הרבה חופים מוסדרים בצפון ים המלח. חופי עין גדי ומינרל נסגרו בגלל בולענים, ובשני חופים שבדקנו הכניסה כוללת גם שירותי חוף וגם בריכת שחייה - בלי יכולת להפריד בין השניים. בחוף נווה מדבר יש גם בריכה. תושבי ירושלים, מעלה־אדומים והסביבה משלמים 50 שקל ביום חול ו־55 שקל בשישי־שבת למבוגר. ילד משלם 35 שקל. המחיר לתושבים מבחוץ הוא 85 שקל, אבל יש סיכוי שבהזמנה מראש תוכלו לקבל את המחירים של הירושלמים, כפי שאנחנו ניסינו והצלחנו. גם חוף ביאנקיני כולל בריכה. התעריפים: 60 שקל למבוגר ו־50 שקל לילד באמצע השבוע , 80 שקל למבוגר ו־70 שקל לילד בשבת.
בחוף קלי"ה, שבו אין בריכה אבל לפי האתר שלו יש "זולות נעימות, מתחם קמפינג, תשתיות מתוחזקות, שירותים ומקלחות חדשים ונקיים, לוקרים וחיבור לחשמל" גובים לא פחות מ־57 שקל למבוגר ו־46 שקל לילד. תושבי ירושלים, מעלה־אדומים וזכאים נוספים משלמים 46 שקל. קמפינג ללילה כמעט יכפיל את הסכום.
"כבר בשנת 2009 פנתה 'אדם טבע ודין' למשרד הפנים וקראה לו לפקח על גביית התשלום בחופי המועצה האזורית מגילות", אומרים בעמותה. "בעקבות פנייה זו שלח משרד הפנים מכתב למינהל האזרחי וקרא לו להחיל את פסיקת בג"ץ האוסרת על גביית תשלום בחופים גם על חופי ים המלח. העובדה כי גביית התשלום המופקעת נמשכת היא עושק בחסות המינהל האזרחי".
מהמועצה האזורית מגילות נמסר: "המועצה אינה צד בקביעת מחירי הכניסה לחופים אשר בתחומה. בתחומי המועצה חוף אחד שייך לרשות מקומית אחרת (חוף נווה מדבר שייך לחברה לפיתוח מטה בנימין) ושניים נוספים הינם בתפעול פרטי (ביאנקיני וקלי"ה). אנו תקווה כי בעתיד הקרוב יועמד לרשות המועצה האזורית מגילות שטח חוף שאותו תוכל להפעיל לרווחת תושבי המועצה וכלל תושבי מדינת ישראל".
בדרום ים המלח, בשטחי המועצה האזורית תמר, המצב טוב יותר אבל גם כאן לא תיכנסו חינם. לאורך רצועת החוף יש חניה כחול־לבן, בעלות של 5 שקלים לשעה ועד 25 שקל ליום שלם. הכניסה הרגלית - חינם (למעט חוף הסולריום - 60 שקל). מהמועצה נמסר: "כל החופים הינם חופים ציבוריים ללא תשלום, מלבד חוף הסולריום שהינו חוף טיפול המאושר על ידי משרדי הפנים והבריאות. החופים הם: לאונרדו קלאב, הנפרד, חמי זוהר, הרודס, הבינלאומי (פרמיירה), ישרוטל, עין בוקק, לוט, קראון פלאזה, הוד, דיוויד (מרידיאן) ומרחצאות חמי זוהר. החופים הללו סגורים כעת לרגל שיפוצים: דניאל, אשת לוט עין בוקק ותל הרים".
מה יהיה ב־2017?
תגובת משרד הפנים לגביית דמי החניה בכלל החופים: "ככלל, גביית דמי חניה ברשויות המקומיות הינה בהתאם לחוק עזר לכל רשות ורשות בנפרד. בחוזר מנכ"ל 4/2007 צוין כי 'ככלל אין מניעה לגבות דמי חניה, כמחיר ראוי עבור כניסה למגרש חניה הנמצא סמוך למקום רחצה והוקם על פי כל דין ובלבד שאין בכך כדי לחסום את הנגישות הרגלית. במסגרת זו ייבדק כי אין מדובר ביישום לא נאות של אפשרות זו. העמדת נגישות בדרך סבירה אחרת לעניין זה, יכול שתהיה על דרך קיום תחבורה ציבורית הנותנת מענה הולם לציבור המבקרים. במקום שבו אין תחבורה ציבורית המספקת מענה הולם, אפשר שתהיה על דרך הסדרת אפשרות לחניית רכב ללא תשלום, במרחק הליכה סביר מן החוף'. המלצת משרד הפנים למקומות חניה ללא תשלום אושרה גם בבג"ץ ויושמה בחוף אקוודוקט בקיסריה אשר בו שליש ממקומות החניה ללא תשלום. בעונת הרחצה 2017 הכניסה לחופים תישאר ללא תשלום אלא אם יקבע אחרת על ידי השר".
השתתפו בהכנת הכתבה: איתן גליקמן, אדוה כהן, איריס ליפשיץ־קליגר, מאיר תורג'מן, ישראל מושקוביץ, אילנה קוריאל ודני אדינו אבבה

