yed300250
הכי מטוקבקות
    המיגרנה של הבטן | צילום:שאטרסטוק
    זמנים בריאים • 19.05.2016
    המיגרנה של הבטן
    אלפי ילדים ומתבגרים סובלים מהתקפי כאבי בטן ממושכים המלווים בבחילות, בהקאות ובחוסר תיאבון • אבחנה חדשה יחסית, שרופאים רבים כלל לא מכירים, היא שהם סובלים ממיגרנה בטנית • מה גורם לתופעה? מי נמצא בסיכון? והאם יש טיפול?
    ד"ר איתי גל

    זאת אחת התלונות השכיחות ביותר בעולם הרפואה: כאבי בטן ממושכים, התוקפים עד 15% מהילדים ומבני הנוער. הסבל שלהם ארוך: לעיתים הוא יכול להימשך גם שנים. עד לאחרונה הם עברו בדיקות רבות, ולרוב נשלחו הביתה ללא כל אבחנה. עכשיו מתברר שהם סובלים ממיגרנה של הבטן, תופעה שהתגלתה רק בשנים האחרונות ושרופאים רבים כלל אינם מכירים.

     

    המחלה שייכת הן לתחום הנוירולוגיה, שכן מקורה ככל הנראה במערכת העצבים, והן לתחום הגסטרואנטרולוגיה – מאחר שהיא מתבטאת בבטן ובמערכת העיכול. לכן היא קיבלה שתי הגדרות. על פי איגודי הנוירולוגיה, מדובר בלפחות חמישה התקפים של כאבי בטן, שנמשכים בין שעה ל־72 שעות, המופיעים סביב הטבור, אך יכולים להיות גם מפוזרים, והינם עמומים או שורפים, בעוצמה בינונית עד נמוכה. הכאבים הללו מלווים בעת ההתקף בחוסר תיאבון בולט, בבחילות, בהקאות ולפעמים גם בחיוורון פתאומי.

     

    לעומת זאת, איגודי הגסטרואנטרולוגים קובעים כי כדי לאבחן מיגרנה בטנית יש צורך בשני התקפים לפחות בשנה האחרונה של כאבי בטן באים והולכים סביב הטבור, שנמשכים שעה אחת לפחות, ומלווים בתקופות ארוכות של שבועות עד חודשים ללא סימפטומים. ההתקף מפריע לפעילות היומית הרגילה ומלווה גם במאפיינים של חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, כאבי ראש, אי־סבילות לאור וחיוורון.

     

    המחלה, שזוכה להכרה רק בשנים האחרונות, בעצם מוכרת מאז תחילת המאה ה־19. "כבר בעבר תוארו כאבי בטן כאלה", מסבירה ד"ר ורד נחמיאס־פרידלר, מומחית לגסטרואנטרולוגיית ילדים. "הידע על המחלה הלך ונצבר, אך התופעה הזאת עדיין אינה זוכה להכרה מלאה בקרב רופאים ולאבחון שגרתי בילדים, למרות השנים הרבות שחלפו מאז הגדרת קיומה".

     

    שכיח יותר בבנות

     

    כאבי בטן מיגרנוטיים שכיחים פי 2 במשפחות עם היסטוריה של כאבי ראש חוזרים, מיגרנות וכאבי בטן חוזרים בעלי מאפיינים של "מעי רגיש" (או "רגיז" כפי שהיינו מכנים זאת בעבר) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הם אופייניים לבני 10־3, אך יכולים לתקוף גם עד גיל 18.

     

    כאבי הבטן האלה נעלמים לאחר גיל ההתבגרות, ונדיר למצוא אותם במבוגרים. עם זאת, יש דיווחים בספרות הרפואית על קשר בין כאבי בטן מיגרנוטיים בילדות לבין כאבי ראש מיגרנוטיים בבגרות. שכיחות הכאבים המיגרנוטיים גבוהה פי 1.6 בבנות בהשוואה לבנים.

     

    "למרות שהבעיה נשמעת פשוטה לאבחון, היא דורשת בירור רפואי עמוק כדי לשלול בעיות אחרות", מסבירה ד"ר נחמיאס־פרידלר. "ילדים אלה עוברים בירור די נרחב, הכולל בדיקות מעבדה, הדמיה בטנית ולעיתים אף בדיקות חודרניות דוגמת גסטרוסקופיה. לעיתים נדרשים הילדים לעבור גם בירור אורולוגי, ובנות אף בירור גינקולוגי. במקרים נדירים ביותר מגיעים ילדים אלה אף לניתוח בטן חוקר בניסיון למצוא סיבה להתקפי הכאבים.

     

    "מחלות קלאסיות יכולות להוות סיבה אורגנית לכאבי הבטן המיגרנוטיים, למשל קרוהן, התפשלות מעי חוזרת, חסימת מעי חלקית חוזרת, דלקת לבלב חוזרנית, פורפיריה ואחרות, ויש לשלול תחילה את כולן".

     

    מה עומד בבסיס הפיזיולוגי של כאבי בטן מיגרנוטיים בילדים? "עד היום קיימת מחלוקת רבה בקשר למכניזם של התופעה", מסבירה ד"ר נחמיאס־פרידלר. "הפתופיזיולוגיה של מיגרנות בטן אינה ידועה, אך המחשבה היא שמדובר בתופעה דומה לכאבי ראש מיגרנוטיים שכן הטריגרים, הגורמים המקילים והתסמינים דומים בין שתי הקבוצות".

     

    לדבריה, "מיגרנות שמעוררות כאבי ראש נהוג לשייך להיצרות של עורקים המספקים דם למוח. ההיצרות גורמת לירידה באספקת החמצן למוח, והמוח מגיב בהרחבת כלי הדם בחזרה עד כדי מתיחתם. המתיחה היא שיוצרת את הכאב האקוטי".

     

    איך המוח קשור למעי? תיאוריה שנקראת Theory Brain-Gut גורסת שיש קשר ישיר. מדוע אנחנו חוטפים בחילות או כאבי בטן לפני מבחנים חשובים? במעי, מתברר, פועלים חומרים הורמונליים שונים אשר יוצרים את תופעת הכאב, את הבחילות, ההקאות והחיוורון המלווים מיגרנה של הבטן.

     

    מהם הטריגרים להתקף המיגרנוטי? לדברי ד"ר נחמיאס־פרידלר, "אותם טריגרים שעלולים לעורר כאבי ראש מיגרנוטיים. לחץ נפשי, עייפות, חרדות, נסיעה, היעדר שעות שינה, ארוחות לא מסודרות, התייבשות, צום, פעילות גופנית אינטנסיבית ומתישה, חום סביבתי חריג. בנערות נמצא קשר בין ימות המחזור החודשי להתעוררות התקף. כמו כן מוזכרים מזונות שונים היכולים לעורר התקף: שוקולד, קפאין, תה, גבינה צהובה וגבינה מיושנת, וכן אלכוהול".

     

    "במהלך בירור התסמונת חשוב לעבור על תפריט המזונות של הילד, כולל יומני אכילה יומיים ושבועיים, ובאופן פרטני לנסות 'לשדך' בין הופעת ההתקף לבין צריכה של מזון מסוים או התנהגות מסוימת ביום ההתקף. זו עלולה להיות עבודה סיזיפית מאוד, מעמיקה, שלעיתים דורשת זמן רב ודיוק, אך היא משתלמת אם מצליחים לפתור את הבעיה כולה בעצם ההימנעות מהטריגר הספציפי אצל הילד הסובל", אומרת ד"ר נחמיאס־פרידלר.

     

    לדבריה, החלק הכי חשוב בטיפול אצל רבים מהילדים הוא להצליח לשכנע את ההורים שאין בעיה אורגנית ש"פוספסה" במהלך הבירור שעבר הילד. "אמצעי חשוב נוסף הוא הימנעות מהטריגרים הקלאסיים שעלולים לעורר התקף מיגרנוטי. בילדים מקובל פחות לבצע דיאטות אלימינציה רחבות של קבוצות מזון עקב חשש מיצירת הרכבי דיאטה לא מאוזנים עבור הילד בתקופות הניסיון הללו, אך בהחלט יש אפשרות להימנע באופן מבודד לכמה ימים עד שבועות (תלוי בתדירות ההתקפים) מפריטי מזון ספציפיים, הידועים כמעוררי התקף.

     

    "חשוב להדגיש שאורח חיים מסודר, שעות שינה מלאות, ארוחות מסודרות ושתיית מים מספקת מהווים קו בסיס להימנעות מהתקפים חוזרים ונשנים".

     

    לא יעבור מעצמו

     

    "בדומה לטיפול בכאבי ראש מיגרנוטיים, גם בהתקף כאב בטן חשוב להקל על הילד עם תחילת ההתקף, בעודו בראשיתו, ולא לחכות 'שיעבור מעצמו'. בחלק לא מבוטל של המקרים תרופות שיכוך כאבים קלאסיות מפסיקות מיידית את ההתקף או מונעות את החמרתו. גם שימוש באמצעים לא תרופתיים דוגמת שתיית מים, מיזוג סביבתי, אווירה כללית רגועה וכניסה לשינה יכול להועיל. במקרים חריגים וחמורים מגיע הילד לטיפול במוקד רפואי, שם מקילים על הכאב ועל התסמינים באמצעות חומרים נוגדי בחילות ואף עירוי נוזלים", מספרת ד"ר נחמיאס־פרידלר.

     

    "קיימים אמצעים תרופתיים הניתנים כטיפול ואף כמניעה במקרים חריגים של התקפים חוזרים ונשנים. הטיפול הזה ניתן מהנוירולוגים או הגסטרואנטרולוגים המטפלים בילד, בהתאם לשיקול דעתם. אצל מבוגרים, ידוע שיש השפעה טובה לתרופות נוגדות מיגרנות (חוסמי בטא, חוסמי סידן, נוגדי קולטן סרוטונין, טריפטנים) ולתרופות נוגדות אפילפסיה, אך המידע לגבי ילדים מוגבל יותר".

     

     


    פרסום ראשון: 19.05.16 , 20:17
    yed660100