וסיסי שותק

תרשמו לפניכם שיא עולמי: המבצע להחייאת השלום שחשף הנשיא סיסי החזיק מעמד פחות מ־24 שעות לפני שזכה (עד להודעה חדשה) לקבורת חמור. נסו לחשוב מה עובר בראשו של הראיס המצרי אחרי שנתניהו הפיל אותו בפח. הלך לקנות את בוז'י, וגילה שעטפו לו את ליברמן. סיסי, לא בדיוק שה תמים, נדהם לגלות שעשו לו את תרגיל חייו.

אבל הסיפור לא תם. סיסי הכניס רגל ולא סגר את הדלת. אנחנו לא יודעים מה הבטיח נתניהו כשטילפן לסיסי בסוף השבוע להביע תנחומים על אסון המטוס הנעלם. אנחנו לא יודעים אפילו אם הייתה בכלל שיחת טלפון כזו, או שהתנחומים הועברו בצינורות הדיפלומטיים. אנחנו כן יכולים לזהות את גודל הכעס בכותרת העבה של "אל־אהראם": "נתניהו מינה את הקיצוני ליברמן לשר הביטחון של ישראל".

לא במקרה היועצים והפרשנים שותקים. מצרים מכריזה על טיים־אאוט וחובת ההוכחה עוברת לליברמן. בזיכרון המצרי, ליברמן מתקשר לאיום להפציץ את סכר אסואן ועם האמירה ש"אם הנשיא שלהם (מובארק) לא רוצה לבקר בישראל, שילך לכל הרוחות”.

הנה סיפור שאנחנו לא מכירים על מאחורי הקלעים של יוזמת סיסי: ביום רביעי שעבר הוא חנך פרויקט חשמל ענק באסיוט. בכוונה בחרו באירוע חיובי ובמקום נידח שממנו תצא הבשורה. סיסי התיישב באמצע השורה הראשונה ודרך המיקרופון שהחזיק נתן הוראת "צא לדרך" למפעילי הגנרטורים. כשהסתיים הסבב בין שבע התחנות החדשות, הודיע מנחה האירוע על נגינת ההמנון המצרי. ואז ביקש סיסי את רשות הדיבור, כי יש לו "עוד משהו להודיע" - והנחית בהפתעה את תוכנית השלום.

לפי הסיכומים שנקבעו מראש, בצד הישראלי הוציאו בשיא המהירות הודעות תמיכה גורפת. אף אחד לא חשד שמישהו יוריד את הסיר מהאש לטובת תפוח אדמה לוהט. שמועות התעופפו על טיסה של נתניהו והרצוג למצרים כדי להכין ועידת שלום עוקפת צרפת.

לא הספיקו להתאושש, והרצוג עף, יעלון הודח וליברמן התמנה. "ביי־ביי משא ומתן", אומר לי דיפלומט מצרי ותיק ובכיר מאוד בקהיר, "אנחנו רגילים להפתעות מצד ביבי, אבל הפעם הוא הכניס לנו בגדול". הדיפלומט הזה, שמחזיק קילומטרז' ארוך במשברי אמון מול ישראל, הוא היחיד שמוכן בכלל להתייחס לשרשרת האירועים. השאר, בראשם סיסי, איבדו את הקול.

הם מתלבטים בין ה"חאזוק" וה"זומבה" כדי להגדיר את התרגיל שעשה נתניהו לסיסי. החאזוק מוכר גם אצלנו כמוט דק ומחודד, שמחדירים לפלג הגוף התחתון כדי לגרום לעינויי תופת. ה"זומבה", בעגה המצרית היא תרגיל מסריח. "חטפנו מנתניהו גם חאזוק (סילוק הרצוג) וגם "זומבה" (ליברמן־סדין־אדום)", מודיע לי הדיפלומט המצרי הבכיר. "אתם, שמתפארים שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ונשבעים שאתם רוצים שלום, מה הבאתם לנו? מישהו אצלכם הקדיש בכלל רגע של מחשבה לשלום?".

אסון המטוס המצרי דחק כרגע את הנושא הישראלי מהכותרות. סיסי לא צריך לעמוד מול המצלמות ולספר איך ירקו לו על שתי הלחיים. אבל למנגנונים בקהיר יש עכשיו בעיה חדשה: שיתוף הפעולה המודיעיני־אסטרטגי־ביטחוני, שגלש מעבר לסיני, יתנקז לידיו של שר הביטחון החדש.

מחרתיים, כשליברמן ייכנס לקריה, הוא יתחיל לראות מה שלא ראה בתפקידים קודמים. קשה להאמין - אבל הכל יכול להתגלגל אצלנו - שמישהו, אפילו ליברמן, יפגע בתיאום הביטחוני עם מצרים. זה הדובדבן הנדיר של מדבר היחסים. רק משוגע חסר אחריות יתעקש לחולל שינויים מסוכנים כשהדלת עדיין פתוחה. √