תיאבון בריא
"משחקי השף", ערוץ 2, 21:00
גם בעונתה השנייה עשתה "משחקי השף" את הבלתי אפשרי והוכיחה שניתן להרים ריאליטי־אוכל שבאמת עוסק באוכל. וב"אוכל" הכוונה היא לא לחריימה שמזכיר את סבתא ולא למרק הקניידלעך של אבא, אלא לאוכל תכלס: חומרי גלם, טכניקה, יצירתיות, דיוק, אסתטיקה ובסוף גם טעם שאולי לא ניתן לחוש דרך המסך, אבל בהחלט ניתן להתרשם מהמסע אליו. אומנם בשלביה הראשונים היא לא ויתרה על סצנות מלודרמטיות, על אודישנים סוחטי דמעות ועל סגירת חשבון ילדותית עם מוסד ביקורת המסעדות. אבל בהמשך היא צברה תאוצה, נצמדה לסטנדרטים מקצועיים נאותים והראתה שאין סיבה שגם הצופה שבקושי יודע לטגן חביתה לא יוכל ליהנות ממנה (ולהיות רעב בטירוף בגללה).
אחד המרכיבים המרכזיים במתכון של "משחקי השף" הוא הקצב שלה. אף על פי שהפרקים נותרו ארוכים מדי — בכל זאת, מישהו צריך לממן את כל מה שנכנס למנת הסשימי טונה של סבינה — מבנה הפרקים נהנה מאינטנסיביות נדירה במחוזותינו. זו לא רק שהעניקה חוויית צפייה יותר מעניינת — לא להאמין כמה אפשר להספיק כשלא מנסים לגרום לנו לבכות בכוח — אלא גם שירתה נאמנה את התחום שאליו היא מתיימרת להכשיר את המתמודדים. שם, בעולם הקולינריה התחרותי והלחוץ, סביר להניח שיחכו להם יותר קריזות ותסכול נוסח "משחקי השף" ופחות פואטיקה נוסח אייל שני או אבהיות סטייל חיים כהן. במובן הזה "משחקי השף" למצער מפגינה מאמץ ראוי כדי להתחכך בהגדרה של "טלוויזיית מציאות".
הענייניות שלטה גם במשדר הגמר אתמול. בפרק סיום העונה הקודמת עוד ניסו ב"משחקי השף" להשתעשע במגרש הסנטימנטלי ואז חזרו לעצמם. אמש כבר עבדו שם כמעט מההתחלה — בכל זאת, חייבים לסחוב יותר משעתיים — על פול גז וטוּרים גבוהים. המגמה הנוכחית בטלוויזיה המסחרית היא למצוא אירועים גדולים שניתן יהיה להעביר בשידור חי, אבל דווקא הפורמט המוקלט, הערוך והדחוס של "משחקי השף" עבד לטובתה.
נכון, יותר קשה להתחבר למשתתפים שלא פורטים על נימי הלב במיומנות של ג'ימי הנדריקס. גם ההתאהבות של אסף גרניט בפרסונה העצבנית והתקפי ההנה־אני־משתגע שלו נוטים פחות ופחות לשכנע. וכמובן שבשורה התחתונה, כל אובססיית הבישול הטלוויזיונית היא לא בדיוק תזונה בריאה לנפש. אבל אם כבר נידונו לפריים טיים של צילחותים והזלפות, טווילים וטמפורה, "משחקי השף" מתקבעת כמסעדה שנעים לבקר בה אחת לתקופה. כזו שאולי לא תוציא אותנו מסוחררים, אבל ניתן לסמוך עליה שלא תשאיר אותנו בלי הכסף ועם כאב בטן. את זה היא כנראה משאירה ל"בייק אוף".
בקטנה
השאלה הראשונה שהפנתה טלי מורנו לשר החינוך בבואו להתראיין במהדורה המרכזית של ערוץ 10 עסקה בבגרות במתמטיקה שהתקיימה אמש. "הייתה לך בגרות במתמטיקה, איך עבר?", שאלה מורנו את השר בנט כאילו הוא בעצמו תיכוניסט שנדרש לפתור בעיות בגיאומטריה אנליטית. השר ודאי נהנה להסביר – בפעם המיליארד – עד כמה לימודי המתמטיקה יקרים לליבו. מורנו לא ניצלה את ההזדמנות כדי לשאול על הוויתור על לימודי ליבה במגזר החרדי והמשיכה הלאה. מזל שאין בגרות חמש יחידות בלימודי ריאיון.
לפנייה לכתב/ת 
