גם הוא לידר
שם המשפחה והדמיון החיצוני לא מאפשרים לטעות: איתמר לידר־שירי, קולנוען מבטיח, הוא האחיין של עברי לידר. בראיון ראשון הוא מסביר למה החליט להציב גיבור גיי במרכז סרט הבכורה שלו, למרות שהוא בעצמו סטרייט, ומגלה מה עשתה לו היציאה מהארון של דודו: "כילד הציקו לי הרבה בגלל זה. אפילו חטפתי מכות פעם"
פסטיבל הקולנוע הגאה, TLVFest, שייפתח בשבוע הבא בפעם ה־11 בסינמטק תל־אביב, מציג רשימה מכובדת של סרטים בינלאומיים ואורחים מכובדים מרחבי העולם. כמו בכל שנה, אחת המסגרות המעניינות בפסטיבל מאפשרת הזדמנות להתוודע לעבודתם של סטודנטים ויוצרי קולנוע צעירים. אחד הסרטים הקצרים בתחרות הוא "מקום", שביים ברגישות איתמר לידר־שירי במסגרת תרגיל קולנועי במגמת הקולנוע שבה הוא לומד באוניברסיטת תל־אביב.
צפו בקטע מהסרט:
הסרט מגולל את סיפורו של יאיר, בן יחיד הנקרע בין המסירות והטיפול באמו החולה לרצון שלו לעזוב את הבית ולעבור לגור עם בן זוגו. זה סרט קטן, עדין ויפה ואם תחכו עד כתוביות הסיום, תגלו שכמו בכל סרט סטודנטים קצר גם במקרה הזה המשפחה התגייסה לעזור: אמא רעיה לידר, רקוויזיטית (אחראית אביזרים) ותיקה ומוערכת בתיאטרון הקאמרי והדוד עברי, שחתום על המוזיקה. "כשביקשתי ממנו, חששתי שלא יהיה לו נעים לסרב אם הוא יהיה נורא עסוק. אבל הוא נענה בשנייה ושמח נורא לעזור. תמיד ידעתי מה הוא עושה אבל אף פעם לא ישבתי איתו לראות איך הוא עושה את זה".
הגיע הזמן, אם כן, לפזר את הערפל על הלידר החדש בביזנס, איתמר. בן 25, תל־אביבי, שחלם להיות כדורגלן מקצועי (ואפילו היה תקופה קצרה שוער במחלקת הנוער של הפועל באר־שבע), אבל החליט אחרי השחרור מהצבא לנסות את מזלו ולהתקבל ללימוד קולנוע. את הסרט הראשון שלו הקדיש "לכל הילדים היחידים באשר הם", ועלילתו מבוססת על חוויותיו כבן יחיד להורים גרושים. "גם אם אתה לא מתמודד עם קשיים או מכשולים כילד יחיד, עדיין יש איזושהי תחושה שאפשר להגדיר אותה קצת כ'לבד' בתוך כל הדבר הזה שנקרא משפחה. זה שגדלתי בילדות כילד יחיד אפשר לי לפתח מערכת יחסים עמוקה ביני ובין עצמי ולהפוך להיות החבר הכי טוב שלי".
במרכז הסרט הציב לידר גיבור גיי, למרות שהוא בכלל סטרייט. "חשבתי שמערכת יחסים זוגית עם גבר מטעינה את הדילמות והיחסים בין האם לבן שלה באופן שונה ומעניין", הוא מסביר.
כשדוד שלך הוא עברי לידר, אולי זה אפילו מתבקש.
"יש לי הרבה זיכרונות שספוגים בהקשר הזה. היציאה מהארון של עברי זכורה לי כחוויה לא פשוטה מהצד שלי. כילד, הציקו לי הרבה בבית ספר על זה. אני זוכר כשהתפרסמה הכתבה נופפו לי עם העיתון ואמרו: דוד שלך הומו ו'גם אתה?' אפילו חטפתי מכות פעם. הוא עשה משהו ראשוני, פורץ דרך. אין ספק שלהיות בסביבה כזאת הקלה עליי להתמודד עם שאלות שאולי לאחרים יותר קשות, כמו שאלות של זהות מינית. אצלי זה לא היה אישיו אף פעם".
הדמיון לדוד המפורסם ניכר היטב. אותו חיוך מבויש, אותה עדינות, אותה הקפדה על סטייל. "לי קשה לראות את זה", הוא מספר. "כשהייתי קטן מאוד, הייתי מתלווה אליו להופעות, יושב לבד באולם מלא אנשים ומוצא את עצמי מסתכל עליו מופיע ומה זה עושה לכל האנשים בקהל ומשם למדתי שגם בי קיים הצורך לגעת באנשים בעזרת אמנות ומילים".
בשנה האחרונה הוא מחלטר גם קצת בדוגמנות. לאחרונה הצטלם לקטלוג הקיץ של דורון אשכנזי. "עשיתי את זה כי בתור ילד שמן לשעבר ונורא ביישן ראיתי בזה הזדמנות להשתחרר מעכבות. נמנעתי הרבה שנים להצטלם בגלל דימוי עצמי. לא אהבתי לראות את עצמי. חשבתי שזה יכול להיות כמו ריפוי בעשייה ובתור תחביב זה דבר מאוד כיף, אבל דוגמנות זה לא הייעוד שלי".
וקולנוע כן?
"אני רוצה להמשיך לביים ולכתוב. אני מקווה שזה יוכל להיות עיסוק מרכזי. אני מאמין שמי שמאוד רוצה, ולא נופל לקלישאה שקשה להתפרנס מזה, יוכל לעבוד בתחום. הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות עובר שדרוג בנושאי העיסוק שבו. יש יותר סיפורים קטנים ואישיים, יותר תעוזה ובעיקר המון כוח צעיר שרוצה ושואף לעשות".
שם המשפחה המיוחס הוא יתרון או חיסרון בשלב הזה?
"אני מניח שמול אנשים מסוימים זה יכול להוות יתרון, ומול אחרים אולי חיסרון. אני גאה בשני שמות המשפחה שלי, ואני גאה בהצלחה של עברי. כל העיסוק הזה מנוטרל אצלי. זה פשוט קיים. בעבר זה הפריע לי יותר. לא תמיד בא לך שיידעו, אבל זה מצב נתון. להחליף שם משפחה אני כבר לא אחליף".
לפנייה לכתב/ת 
