לאן אתה נוסע?

לירון "טילטיל" אורפלי הוא נהג מונית. לירון "טילטיל" אורפלי הוא גם המנצח בעונה באחרונה של "הישרדות". בזכיינית רשת ישבו והגו בשאלה איך מחברים את שני הנתונים היבשים האלה ומייצרים מהם פורמט. למרבה ההפתעה והתדהמה הגיעו שם למסקנה שטילטיל צריך לנהוג במונית ולארח במושב האחורי אנשים מפורסמים – רצוי עם זיקה כלשהי לזכיינית – ועם השאר נסתדר. לפי ההיגיון הזה יש לקוות שבעונה הבאה של "הישרדות" יזכה רופא שיניים.

הנהנים הראשונים לעלות ל"מונית של טילטיל" היו מושיק רוט ומירי בוהדנה שלוהקו כדי לטחון עוד קצת את סיום העונה השנייה של "משחקי השף". לפעמים נדמה שכל תוכניות ערוץ 2 הן למעשה אוסף של דלתות מסתובבות בהן טאלנטים מתוכנית אחת עוברים לאחרת וחוזר חלילה. אז עכשיו המנחה והשופט מ"משחקי השף" נכנסו למונית של זוכה "הישרדות" ואקס "המירוץ למיליון". אוקיי, יש שלושה סלבס בפריים והם אפילו משלנו. מה הלאה?

שאלה טובה. הניסיון מלמד כי מגיש כריזמטי ומבדר, תסריט שנון וקצת משחקים יכולים להפוך גם נסיעה מצולמת לטלוויזיה משעשעת. כמו עידו רוזנבלום ב"מונית הכסף" או ג'יימס קורדן ב"קארפול קריוקי". טילטיל הוא טיפוס סימפטי שקל לחבב, אבל כישורי ההנחיה שלו מוגבלים למדי: השאלות ששאל היו מתוסרטות להפליא, הבדיחות שפיזר לא היו מספיק מצחיקות וההתלהבות התכופה שלו מעצם נוכחותה של בוהדנה הייתה מעיקה ולפרקים חסרת טעם. כך, לאחר שרוט ובוהדנה נכשלו במשימת "שוטפים בטיל", נקבע שהשניים ינגבו את המונית כשזו תצא משטיפה. "מתאים לי שמירי בוהדנה תיתן לי ניגוב על הטקסי", הכריז טילטיל. "מיליונים של נהגי טקסי בישראל היו רוצים שמירי בוהדנה תנגב להם קצת את הטקסי!". אם כן, עוד פסגה נכבשה באדיבות ערוץ 2.

"המונית של טילטיל" החלה קצת לפני השעה 11 בלילה. פעם זו הייתה השעה שבה גם גופי השידור המסחריים יכלו לשחרר קצת חבל ולשדר סימני תבונה. להדליק מעט את המוח אחרי שכיבינו אותו עם כשעתיים של ריאליטי. זה עוד קורה מדי פעם, אבל פחות ופחות. הפריים טיים מתכווץ ואיתו מרחב התמרון. כעת גם בשעות שהיו שמורות לקומדיה אינטליגנטית או דרמה נוגעת ללב ניתן למצוא תכנים שמלכתחילה אין בהם דבר מלבד היותם סותמי חורים ופלטפורמות לשיווק עצמי. לשם ערוץ 2 נוסע, עם טילטיל במושב הנהג.

בקטנה 

אחרי שנשלח על ידי חדשות ערוץ 2 לסקר את המרוץ לנשיאות ארה"ב, ניצן הורוביץ חזר אמש גם לערוץ 10, שהיה ביתו לפני שנכנס לחיים הפוליטיים. "רוח עז", סרט תיעודי שיצר וביים, מתחקה אחרי תופעת הקיבוצים העירוניים. זו דוגמה לנושא שאמור להחזיק במקרה הטוב כתבת מגזין בת 10 דקות ואיכשהו התנפח לסרט באורך שלושת־רבעי שעה, שבהן הורוביץ בעיקר מתפעל מהקונספט ומהאנשים שמאחוריו וממעט להציג להם שאלות קשות או לראיין, לדוגמה, כאלה שהתנסו בסגנון החיים הזה ונטשו אותו מטעמים שונים. עם כל הכבוד לתחושת השליחות שמפעמת בתושבי הקומונות – ובהחלט יש מה להעריך בהם – התחושה היא שלא מדובר ביצירה דוקומנטרית, אלא בסרט תדמית.