חמישי 13 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: מוטי לבטון
    ממון • 26.05.2016
    מה עוד קורה בבאר־שבע?
    לא רק כדורגל: בשבוע הכי שמח של בירת הנגב יצאנו לבדוק איך העיר מתפקדת בשאר התחומים † חינוך, היי–טק, נדל"ן, תרבות ובריאות: מה מתקדם ואיפה צריך לשפר
    אילנה קוריאל, עופר פטרסבורג

    תחבורה ציבורית - תדירות נמוכה וצפיפות

     

    התחבורה הציבורית לקויה בחלק מהשכונות, ומקשה מאוד על הנגישות למרכזי תעסוקה, בילוי וקניות. לדברי גיל יעקב, מנכ"ל "15 דקות", ארגון צרכני תחבורה ציבורית, תנופת הבנייה בעיר לא הותאמה לתחבורה הציבורית, ובשכונות חדשות רבות אינה מספקת. "בקרוב אמור להיכנס מפעיל חדש, 'דן בדרום', ותוכננו קווים חדשים. אבל החברה החלה לפעול לאחרונה בצפון הנגב בתפקוד לקוי ביותר, ואנו חוששים מבעיות גם כאן". לדבריו, אל מרכז העיר הנגישות טובה, אך לחלק ממרכזי הביקוש, כמו מרכז ביג, גרנד קניון ורמי לוי, קשה להגיע, ו"חסרי רכב לא יכולים לקנות בזול". הקישור בין שכונות לקוי ויכול לקחת שעה במקום 10 דקות ברכב, התדירות נמוכה, בייחוד בשעות השיא, והצפיפות רבה. בדן בדרום מסרו כי הם מפתחים מסופים בשולי העיר, משנים את דגם התחבורה מ"כוכב" לקו חוצה עיר, ושעות הפעילות יוארכו. כיום האוטובוסים מפסיקים לנוע לכל המאוחר ב־22:30, אבל משך הפעילות צפוי להתארך עד 1:30 בלילה, תלוי בקווים.

     

    צפו בעיר באר-שבע כפי שהיא נראית היום  

     

    גם בשכונת רמות יש מחסור בתשתיות ופקקים בבוקר. מנגד, הנסיעה ברכבת לתל־אביב התקצרה משמעותית עם השנים, והחיבור לכביש 6 מקל להגיע למרכז ברכב פרטי. בתכנון גם רכבת קלה, שתנוע ברחבי העיר ותחבר בין השכונות והיישובים באזור.

     

    הגרנד קניון. עודף שטחי מסחר בעיר | צילום: חיים הורנשטיין
    הגרנד קניון. עודף שטחי מסחר בעיר | צילום: חיים הורנשטיין

     

    המרחב העירוני - ממשיך להתפתח

     

    לדברי ד"ר נורית אלפסי, ראשת המגמה לתכנון ערים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן־גוריון, העיר תוכננה בידי ממשלים זרים ועבור צורכיהם. "העות'מאנים רצו לרכז את הבדואים ולשלוט בהם, והבריטים הרחיבו את העיר עם תובנות דומות. עם קום המדינה ראו בה עיר־מחוז וכך תיכננו אותה, ומאז היא המשיכה להתרחב. בשנים האחרונות ראש העירייה תפס שזה לא כיוון נכון והוא משקיע בתוך העיר, כמו השיפוץ בשכונה ג' הוותיקה, או פיתוח הרחבה ליד הרכבת, שהפכה מחניון לרחוב שוקק. גם בעיר העתיקה השקיעו, אם כי יש עוד המון עבודה, וישנם גם תיאטרון הפרינג', פארק קרסו למדע ומתחם אמנות, אחרי שלא היה כלום שנים".

     

    עד שנבחר ב־2008, היה ראש העירייה רוביק דנילוביץ' (45) סגן ומ"מ ראש העירייה כעשור, עם תיקים כמו חינוך, צעירים, תרבות, ספורט וקליטה. ב־2013 קיבל 93% מהקולות, וגיבש תוכנית לעשור, עם יצירת הזדמנויות בהיי־טק, חינוך, תרבות, תיירות ותשתיות. לרשימתו יש 14 חברי מועצה, מחציתם נשים. לדברי אלפסי, "הוא מאוד מחויב. היו לו גם החלטות שגויות, כמו הרחבת העיר צפונה או הקמת צמודי קרקע כדי להתחרות בעומר, מיתר ולהבים. לדעתי היה עדיף לשקם את השכונות המרכזיות, ואם צמודי קרקע, אז בחלק הדרומי".

     

    בריאות - שהמדינה תעזור

     

    סורוקה של קופת חולים כללית הוא אחד מבתי החולים העמוסים בארץ, עם מעל 16 אלף לידות בשנה. גם תקציב ל־118 מיטות אשפוז, שהיה אמור לעבור אליו אשתקד, לא הגיע. לדברי המנכ"ל, ד"ר אהוד דוידסון, חייבים להרחיב את השירות, "וכיוון שבית חולים נוסף לא יקרה בתוך שנתיים־שלוש, צריך להשקיע בסורוקה. הכנו תוכנית ב־1.2 מיליארד שקל למתן מענה לצרכים המתרחבים, אבל רק המדינה יכולה לממן דבר כזה. זה לא יכול לבוא מתורמים או מבעל הבית".

     

     

    המשכן לאמנויות הבמה. מספר המינויים הוכפל
    המשכן לאמנויות הבמה. מספר המינויים הוכפל

     

    חינוך - זינוק בזכאות לבגרות

     

    בעיר 41 אלף תלמידים ושיעור נשירה מהנמוכים בארץ, פחות מ־1%. יש בה 300 גני ילדים, 51 בתי ספר יסודיים ו־31 חטיבות ביניים ותיכונים. לאחרונה נפתחו בחלקם מגמות סייבר, תחום שמעולם לא נלמד במערכת החינוך, ותוכנית לקידום נערות בתחומי מדע וטכנולוגיה. בתוך 8 שנים זינק מספר הזכאים לבגרות בכ־15%, ל־67.4% (מעל 70% ללא תלמידי החינוך המיוחד).

     

    באר־שבע נחשבת לעיר צעירה, ומעל 50% מתושביה הם מתחת לגיל 40. גרים בה כ־30 אלף סטודנטים – כ־20 אלף לומדים באוניברסיטה, והיתר במכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, במכללה הטכנולוגית באר־שבע, במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באוניברסיטה הפתוחה ובביה"ס למשחק גודמן. כיום מקדמת בן־גוריון קמפוס צפוני על כ־230 דונם, שיכפיל את שטחה ויגדיל את הפעילות, ובעיר מוקם גם קמפוס למועמדים לשירות ביטחון.

     

    מסחר - תחרות קשה

     

    באר־שבע עוקפת את ראשון־לציון כבירת הקניונים, אך במחיר של עודף עצום בשטחי מסחר. גרנד קניון, הקניון הגדול בארץ של מליסרון, מצליח מאוד: התפוסה בו היא כ־96%, ובפסח ביקרו בו 40 אלף איש ביום ובוצעו עסקאות ב־5 מיליון שקל. "אנחנו מקימים קניונים לא רק לתושבים, אנחנו מטרופולין ולא עיר", אומר אלי להב, שהקים אותו ומימש לאחרונה את חלקו במליסרון ב־145 מיליון שקל. "זה מרכז בילוי המושך אנשים מכל יישובי הסביבה. אין דבר כזה, פדיונות של 80 מיליון שקל לחודש. זה הרבה מעבר לציפיות של כולנו".

     

    מנגד, בקניון השדרה השביעית, שהוקם כקניון אופנה והפך למרכז ריהוט ועיצוב, שטחים רבים עדיין ריקים. גם ONE מבקש להפוך למרכז אאוטלט. בקניון הנגב של עזריאלי חנויות נטשו עם הקמת הגרנד קניון, ולפי דוח של צ'מנסקי בן־שחר, סך הפדיון החודשי בחנויות בעיר התכווץ.

     

    בשנתיים הקרובות יתווספו עוד עשרות אלפי מ"ר. השבוע נפתח ישפרו פלאנט, מתחם קולנוע, הסעדה ומסחר עם 18 אולמות; סינמה סיטי ייפתח בתוך כשנה; וכן נבנים שטחי מסחר בשדרות רגר, באצטדיון ובמרכזים שכונתיים; "בשנתיים הקרובות התחרות תגבר והתפקוד של מרכזי המסחר יקטן", אומר תמיר בן־שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ. אבל זיו שחורי, מנכ"ל ישפרו, רגוע. לדבריו, "בקרב תושבי הסביבה יש ביקוש למתחם סרטים ובילוי, וגם המעבר של עיר הבה"דים יכלול רבבות חיילים ואנשי קבע".

     

    היי־טק - בירת טכנולוגיה עולמית

     

    רועי צוובנר, מנהל פארק ההיי־טק גב־ים נגב שנפתח לפני 3 שנים, מספר כי "בענף היה ספק גדול אם ניתן לעשות כאן היי־טק. מלבד ראש העירייה, נשיאת האוניברסיטה, והחברות גב־ים ו־Kud האמריקאית־יפנית, לא האמינו שאפשר להקים דבר כזה. לקח לי חודשים לשכנע מנכ"ל חברה גדולה רק לבקר בפארק. היום, מרוב עומס, מקימים פה מרכז מבקרים". מחקר של אוניברסיטת ברנדייס בארה"ב אף בחר בבאר־שבע כאחת משש ערי העתיד של ההיי־טק בעולם.

    קריית הממשלה
    קריית הממשלה
     

    בשני הבניינים בפארק יושבות מעל 45 חברות, כמו לוקהיד מרטין, דויטשה טלקום, אורקל ו־EMC. יש בו כ־1,500 העובדים, ובתוך כעשור מספרם צפוי להגיע כ־10,000. לפי סקר, 86% מהם גרים בסביבה, מחציתם בעיר עצמה. צוובנר: "עכשיו התחלנו לבנות עוד שני בניינים, ויש זרם של חברות שרוצות להקים כאן מרכז. גם מכון הסייבר הלאומי ורשות הסייבר יחלו בפעילות". החברות בפארק יקבלו מסלול הטבות ייחודי ל־7 שנים.

     

    לדברי יונת מרטון, ראשת החטיבה למעטפת אזרחית במינהל, בגלל המעבר דרומה במשרד הביטחון, העיר תהיה "בירת ההיי־טק". השבוע ערכה מינהלת המגורים של צה"ל יריד למכירת 100 דירות בשכונת רמות לאנשי קבע שיעברו לנגב, רובם אנשי היי־טק, שעליהן התחרו 480 משפחות. בשל הביקוש, משרד הביטחון מקדם גם מגורים בשכירות לטווח ארוך. בתוך 5 שנים יושלמו כאן גם בסיס התקשוב של צה"ל ובסיס המודיעין.

     

    ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית ושותפה בקבוצת לוצאטו, מלווה את סצנת ההיי־טק בעיר כבר שנים. משרדה, שעוסק בקניין רוחני, ומלווה בעיקר חברות היי־טק ואת תעשיית הטכנולוגיה, פועל בנגב ויושב בעומר. לדבריה, "הקצב של הקמת מבני פארק ההיי־טק וההצטרפות של החברות הזרות לעיר פשוט מדהים".

     

    נדל"ן - מגדלי יוקרה בנגב

     

    שמואל וחני גל מלהבים, שניהם עובדים בבאר־שבע, קנו דירת 4 חדרים במגדל של י.ח דמרי ויעברו לעיר בעוד כשנה. שמואל: "גרנו בבית פרטי, וכשהילדים עזבו החלטנו לעבור לקומה 12 במגדל יוקרה. יהיה לנו נוף לכל העיר כמעט, חדר כושר בבניין, גינה של הפרויקט, והכל במרחק הליכה – בית חולים, העירייה, חנויות, הכל".

     

    גם בבאר־שבע מתחילים לבנות לגובה. לדברי עמוס דבוש, סמנכ"ל השיווק של י.ח דמרי, "קמים פה מגדלים למשפרי דיור שמכרו בתים בעומר, להבים ומיתר. יש בניינים בני 10 קומות, וכעת אפילו יותר מזה".

     

    השנה תחל בעיר בנייה של כ־1,000 דירות, אבל המחיר גבוה בהרבה מיכולתם של צעירי הסביבה. לדברי נחמה בוגין, שמאית מקרקעין והמשפטנית, "בתוך 6 שנים המחיר הממוצע של 4 חדרים בעיר זינק ב־113%". על פי השמאי הממשלתי, דירת 4 חדרים חדשה בבאר־שבע עולה 1.049 מיליון שקל, עלייה של 13% בשנה.

     

    בימים אלו בונה אביסרור משה ובניו את גרנד אביסרור, המתחם הגבוה בעיר, ובו 450 דירות ליד הגרנד קניון ב־4 מגדלים בני 30 קומות. להערכת אלי אביסרור, מנכ"ל החברה ויו"ר ארגון קבלני באר־שבע והדרום, המחירים בעיר ימשיכו לעלות.

     

    פינוי־בינוי - תחום ההתחדשות צולע

     

    בעוד בגוש דן יותר ויותר בניינים נכנסים לתמ"א 38 ופינוי־בינוי, בבאר־שבע, הנמצאת בסיכון גבוה בהרבה, הנושא מפוספס. גם דוח המבקר עסק בכך. מתברר שבשכונה ב' מתחם בן 364 דירות שבו תוכננו עשרות בניינים בני 2,877 יח"ד. ב־2002 הוכרז על המתחם כמיועד לפינוי־בינוי ומשרד הבינוי תיקצב את עריכת התוכנית ב־4.02 מיליון שקל, אך העירייה ביטלה את התכנון אחר שניצלה 1.26 מיליון שקל מהתקציב. עם זאת, השבוע אושר פרויקט תמ"א 38 ראשון במסלול של הריסה ובנייה מחדש, לחברת Welcome־Nadlan שהוקמה על ידי שני יזמים צעירים, דורון חלבה ועדי קציר.

     

    מנגד, העיר העתיקה שופצה בהצלחה. בשנים האחרונות הושקעו בה מאות מיליוני שקלים, כולל שיפוץ נתיבים ורחובות ופתיחת מקומות בילוי ואטרקציות, בהן מרכז המבקרים הבינלאומי, באר אברהם ומתחם הקטר, ויש גם צימרים ומלון. בפסח ביקרו בעיר רבבות.

     

    תרבות - התיאטרון פורח

     

    העיר עשתה קפיצת מדרגה בתחום בעשור האחרון. די לראות את תיאטרון באר־שבע: תקציב התמיכה השנתי שלו ממשרד התרבות גדל מכ־5.8 מיליון שקל ב־2010 לכ־7.6 מיליון אשתקד, והמחזור הכולל זינק ב־52%. ההכנסות העצמיות שלו שיקפו אשתקד גידול של 47% לעומת 2010.

     

    לדברי שמוליק יפרח, מנכ"ל התיאטרון זה 7 שנים ומנהל בית הספר למשחק, "פעם היו פה רק התיאטרון והסינפונייטה. לתיאטרון היו 7,000 מינויים, ובשנים האחרונות זה הוכפל. אם לפני עשור היו 5־6 הצגות בחודש, היום יש 25 עד 30, והשבוע ייסדנו את תיאטרון הילדים והנוער הראשון. כשהגעתי למשרד התרבות להקים בית ספר לא הבינו למה צריך מוסד כזה בנגב. אמרו לי 'מה באר־שבע? מעניין אתכם תרבות? אין מספיק קהל לזה'. וראו איזה פלא, התיאטרון זכה בהכי הרבה פרסים, לפני הקאמרי והבימה". ואכן, בטקס פרסי התיאטרון האחרון היו למוסד 15 מועמדויות ו־5 זכיות.

     

    עם זאת, תחום האמנות הפלסטית עדיין לא מפותח. מוזיאון באר־שבע, אף ששופץ, קטן ולא הטביע חותם. לילדים יש פארק קרסו למדע ומוזיאון הלונדע, שמיום פתיחתו בתחילת 2015 ביקרו בו 160 אלף איש.

     

    אוכל ובילוי - מסעדות ופסטיבלים

     

    בעיר יש פסטיבלי יין ובירה, מופעי מוזיקה מכל הארץ, פסטיבל רחוב בקיץ ועוד אירועי תרבות ושירה. יש בתי קפה, מסעדות ומועדונים. מועדון ה"פורום" עודנו עוגן עבור רבים, ובעליו חולשים על שורה של מוסדות בילוי ואוכל (כמו "קמפאי" המצוינת, שפתחה סניף במרכז הארץ, "סמילנסקי טאפאס בר" ו"בטי בר בוטיק"). עם השנים צמחו עוד מוסדות קולינריים, כמו "סבא ג'בטו", "פסטינה" ו"ההודית הקטנה".

     


    פרסום ראשון: 26.05.16 , 16:32