מעגל מכופפים

שר בכיר תיאר השבוע את תהליך הרחבת הממשלה (והפרידה מיעלון) באמצעות בדיחה עם סוג של מוסר השכל. ביער אחד, כך סיפר, ניגש זאב לאריה מלך היער. "אני חייב לצאת מהיער לבקר בני משפחה. איעדר חודש". האריה חשב רגע ואמר לו: "אין בעיה, רק שתדע שייתכן שתקן הזאב לא יהיה פנוי כשתחזור". הזאב מחליט לקחת את הסיכון, ובתום החופשה מבשר לו האריה, "יש לי בשבילך רק תקן של שפן". בלית־ברירה הזאב מסכים. מספר ימים לאחר מכן הוא מסתובב ביער ופוגש בשפן שחושף מולו שיניים. "מה קרה לך, מה אתה מתנפח לי?" הוא שואל את השפן, שעונה לו: "אני כאן על תקן של זאב". הזאב מביט בו בתמיהה: "מה ההיגיון לשים זאב על תקן שפן ושפן על תקן זאב?" מהצד מביט בהם הנחש ולוחש: "ככה זה, כשעל התקן של האריה יושב חמור".

אז אפשר לומר הרבה דברים על ראש הממשלה נתניהו, חמור הוא לא. אותו מעניינת שרידותו הפוליטית. צירוף ליברמן על תקן שר הביטחון, לצד הסכמת שר האוצר, משה כחלון, להגיש לאישור הכנסת תקציב דו־שנתי, מקנים לו שקט תעשייתי פוטנציאלי עד תחילת 2019.

ליברמן מצידו גם חוגג את המהלך. "הוא יהיה שר ביטחון מצוין", מבטיח אחד מהאנשים הכי קרובים אליו. "ותגידי לי את, הוא פחות טוב מציפי לבני? דובר שהיא תקבל את הביטחון ברוטציה בתחילת 2017. נו, זה יותר טוב?" שאלתי אם ליברמן רק התנצל על מה שאמר על נתניהו, או שהוא חוזר בו וחושב שנתניהו אמין, רציני ולא משקר. תשובת המקורב: "אנחנו לא נכנסים לזה". הבנתי.

כחלון חי עם ההתפתחות בעלילה, אפילו שאמר בגלוי שהעדיף את העבודה וגם פעל לשם כך. גם הוא זקוק לפרק זמן של שנתיים לפחות כדי להביא לידי ביטוי את הישגיו. הוא לא נתן לליברמן מעבר למה שרצה לתת וגם מה שנתן, הם לא כספים סקטוריאליים אלא לכלל האוכלוסייה. הוא גם צייץ, שלא ייתן יד לפגיעה בבית המשפט העליון. אתמול, סמוך לחתימה על ההסכם עם ליברמן, הוא הידק את חגורות המושב וטס לאיטליה לנסיעת עבודה הרחק מהמהומה.

אפילו החרדים מחככים ידיים בהנאה, כי לא ניתן לליברמן חופש הצבעה בשום חוק - כולל בנושאי דת ומדינה.

נשאר בנט שבינתיים עושה שריר. או שיקבלו את דרישתו למינוי מזכיר צבאי לקבינט הביטחוני או שלא יצביע בעד הרחבת הממשלה. לדברי מקורביו, כבר לפני שנתיים ביקש למנות מזכ"צ. טען שהקבינט ממודר. אמר שהמידור הגיע לשיא בתקופת צוק איתן, כשלדבריו, הסתירו מחברי הקבינט שיש מנהרות, כולל מנהרות שחודרות לשטח ישראל.

"בדיעבד", אמר למקורביו, "התברר שראש הממשלה, שר הביטחון ובכירי הצבא ידעו ולא שיתפו. הם גם לא היו מודעים לכך, שאם מפוצצים את הפירים של המנהרות מאריכים את משך הלחימה. הבורות של הקבינט האריכה מבצע שהיה צריך להימשך שבעה ימים ל־51 ימים ואני לא רוצה לדעת באיזה מחיר של חיי אדם".

שאלתי אותו למה לא העלה דרישה זו במו"מ הקואליציוני לפני שנה ותשובתו הייתה נחרצת: "ודאי שהעליתי. נתניהו הבטיח שיסתדר וביקש שלא אעלה את זה כדרישה קואליציונית. וכלום לא קרה. לאור השינויים בקבינט, פניתי אליו בשקט, ביום ראשון, וביקשתי שיקיים את הבטחתו. גם בשני בבוקר פנה ראש המטה ללשכתו. כלום. הבנתי שהולכים למרוח את זה, ויצאתי עם זה פומבית. חברי הקבינט אמורים להצביע אם לצאת למלחמה או שלא, אצבעי שווה לאצבעו של שר הביטחון, ואני רוצה לקבל החלטה מושכלת".

ואולי אתה כועס עליו שלא הפקיד בידיך את תיק הביטחון, שהובטח לך לפני הבחירות וכעת הוא נותן אותו לליברמן עם חמישה מנדטים בלבד?

"ממש לא קשור. נכון, רציתי את הביטחון, אבל התאהבתי בחינוך ואני רוצה להישאר במשרד, להשלים את הרפורמות ולהשקיע בחינוך, שזה הביטחון הלאומי האמיתי".

וכעת ליברמן ייאשר התנחלויות ואתה תישאר תקוע עם חמש יחידות מתמטיקה.

"לא אצה לי הדרך, טוב לי בחינוך. אבל אני דורש את הכלים לפעול בקבינט ואין מי שלא אומר לי שהדרישה שלי אינה הגיונית".

אז בסוף אתה תהיה זה שיעצור הרחבת ממשלת ימין?

"כל מה שאמרתי, בתוקף".

כששאלתי מה הוא אומר על הודעת לשכת ראש הממשלה, שבעבר הוכנו לו תדריכים והוא לא הגיע - נמסרה התגובה הבאה מהבית היהודי: "חארטה בארטה. סיעת הבית היהודי לא תתמוך בהרחבת הממשלה אם לא ימונה קצין למזכיר צבאי לקבינט הביטחוני".

שר התיירות, יריב לוין, השושבין הראשי לצירוף ליברמן, לא מתרגש: "הנושא הזה לא יכול להיות חלק מההסכם הקואליציוני. אני מקווה שזה יסתדר. בינתיים, יש נתק בין הצדדים, אבל יש לנו מספיק ימים עד השבעת הממשלה ביום שני".

שר בכיר בליכוד משוכנע שביבי יתקפל. לדבריו, ההבדל בין הרצוג לבין ליברמן ובנט, היא העובדה שהם מכירים את ביבי. "הדרך עם נתניהו אינה לנהל שיחות ומו"מ, אלא להניח את הפצצה על השולחן, וללכת הביתה. אז ביבי משתגע ונותן למאיים כמעט את כל מבוקשו. במו"מ הקואליציוני בנט דרש את המשפטים וקיבל. כעת הוא אומר – או מזכ"צ או שאני מצביע נגד. ליברמן כבר לפני שנה אמר - ביטחון וקליטה או שלום ולא להתראות, וקיבל. הרצוג ניהל איתו שיחות, נפגש, דיבר, הביא את איתן כבל. תמים שכמותו. לכאלה ביבי לא נותן כלום". אגב, את העצה שהשר מחלק בחופשיות הוא לא מיישם בעצמו - אף אחד מבכירי הליכוד לא נעמד על הרגליים האחוריות ודורש את תיק החוץ או הכלכלה.

הנפגע העיקרי מצירוף ליברמן, השר זאב אלקין, שההסכם הקואליציוני הותיר אותו מופשט מעיקרי תפקידיו בממשלה, דווקא מאושר. ליברמן, שקיבל את תיק הקליטה על חשבונו, התקשר אליו ובשיחה ברוסית, התנצל שהוא פוגע בו. "נכון, שילמתי מחיר. אבל זה שווה את זה לטובת הקואליציה", אומר אלקין. "לליברמן תיק הקליטה חשוב מול ציבור המצביעים שלו, מה עוד שהגיעו אליו קולות מהשטח שאני כובש לו את המעוזים. כרגע נשארתי כמעט בלי כלום. רק עם תיק ירושלים". האמת היא, שאלקין מעולם לא רצה את הקליטה, כדי לא להיות מזוהה רק עם הציבור הרוסי שממנו בא. ביבי אילץ אותו לקחת את התיק וכעת נמצאה הדרך האלגנטית לעזוב ולהמתין לשדרוג.

היחיד שנותר שכוב על הקרשים הוא יעלון, אבל יש רבים שמשוכנעים שהמהלך שלו היה מתוכנן. מי שאומר את זה בקול רם הוא יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן: "בוגי של היום הוא לא בוגי של לפני שנה, שאמר על שלום עכשיו שהם וירוס ושהגיע למקום גבוה ברשימה בזכות הקולות של הפייגלינים. לפני חודשיים הוא התחיל לשבור שמאלה למרכז. הוא הבין שהולכים להרחיב את הממשלה ושהכיסא שלו בסכנה. לכן התחיל להגיד מה שאמר ולדעתי הוא הכין את היציאה מהמפלגה לקראת חבירה ליאיר לפיד. שמעת מה אמר כשיצא? שהוא יתמודד על הנהגת המדינה. לא על ראשות הממשלה. כלומר, הוא יהיה חלק מצוות. מספר 2 אצל יאיר. לשם הוא מתאים. ממילא הוא לא ליכודניק אמיתי".

שר, חבר קבינט, הוסיף אתמול: "הפרישה שלו קשורה גם לדו"ח המבקר על צוק איתן. קראתי את טיוטת הדו"ח. מי שצריך להיות מודאג זה בני גנץ, אחר כך בוגי ורק בסוף נתניהו. לכן, בוגי העיף את עצמו".