yed300250
הכי מטוקבקות
    רוצים לרזות? איכלו עדשים | צילום: שאטרסטוק
    זמנים בריאים • 26.05.2016
    עובדים על זה
    דודי גולדמן

    מדענים שיכפלו תאים של "חצי בן אדם"

     

    מדענים הצליחו לראשונה לגרום להתחלקות תאי אדם עם עותק אחד בלבד של הגנום. התגלית, שיתוף פעולה של מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה בניו־יורק, עוררה הדים רבים ומתפרסמת בכתב העת המדעי היוקרתי "Nature". עד כה הניח המדע שרק תאי המין באדם יכולים להתקיים עם עותק יחיד של הגנום. המחקר החדש שינה את הקונספציה. למה הדבר דומה? אם עד היום חשבו שזהו הישג לשכפל את הכבשה דולי, הפעם משכפלים אותה אבל רק עם המטען הגנטי של האמא. חצי בן אדם, אם תרצו, אבל לגמרי חי.

     

    תאי גוף האדם נושאים DNA המחולק ל־46 כרומוזומים, המאורגנים ב־23 זוגות ויוצרים עותק כפול של הגנום. חצי מהכרומוזומים מגיעים מהאם, חצי מהאב. החוקרים הצליחו לבודד את תאי הגזע העובריים הייחודיים על ידי גירוי ביציות לא מופרות, פעולה המדמה הפריה ומעוררת חלוקה תאית.

     

    עד היום ידע המדע ליצור גירוי כזה רק עם חיבור לגזע, מה ש"הוליד" תאי גזע דיפלואידיים, כלומר תאים המכילים שני עותקים של הגנום ובסך הכל 46 כרומוזומים. במחקר הנוכחי הצליחו לבודד תאי גזע הפלואידיים, הנושאים 23 כרומוזומים בלבד. צוות המחקר הראה שגם אלה, בדומה לתאי גזע דיפלואידיים, מסוגלים להתמיין לסוגי תאים שונים כמו תאי עצב, תאי לב ותאי לבלב, תוך שהם שומרים לעצמם עותק אחד בלבד של כל כרומוזום. המחקר התבצע בשיתוף פעולה מדעי בין פרופ' נסים בנבניסטי מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' דיטר אגלי מאוניברסיטת קולומביה וממוסד המחקר של הקרן לתאי גזע בניו־יורק. הוביל אותו תלמיד המחקר עידו שגיא.

     

    פרופ' בנבניסטי, ראש מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי, מוכר בקהילייה המדעית במערב כאחד החוקרים המובילים במחקר תאי גזע. הוא היה הראשון להדגים כיצד מתמיינים תאי גזע עובריים מאדם במבחנה. לדבריו, "לגילוי של תאי הגזע האנושיים החדשים הללו תהיינה השלכות רבות־משמעות עבור מחקרים גנטיים ורפואיים באדם". מעבר לכך שהם יקלו, כך מקווים, על ייצור תרופות מדויקות, הם עשויים להוות כלי חדש להבנת תהליכים התפתחותיים שונים באדם. כבר עתה ידוע כי לתאי הגזע ההפלואידיים שהתגלו במחקר זה יש פוטנציאל נמוך יותר לדחייה חיסונית, ולכן הם עשויים לשמש בעתיד גם לפיתוח טיפולים עבור מחלות כמו עיוורון וסוכרת, וייתכן שאף למטרות פוריות.

     

    "עבודה זו היא דוגמה יוצאת מן הכלל לכך ששיתופי פעולה בין מוסדות שונים, היושבים ביבשות שונות, יכולים לסייע בפתרון בעיות בסיסיות במדעים ביו־רפואיים", סיכם פרופ' דיטר אגלי.

     

     

    המחקר שמנסה להבין את הדיכאון

     

     

    מה בדיוק קורה במוח בזמן שאדם חווה חרדה או דיכאון ומה בדיוק קורה במוח במחלות נפש שונות כמו סכיזופרניה? מחקר שנערך בימים אלה במכון ויצמן מנסה להבין את התקשורת המתנהלת בין 80 מיליוני הנוירונים במוחנו ולקבל תשובות לשאלות האלה. ד"ר עופר יזהר, חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע ומי שעורך את המחקר, מסביר: "אם נצליח להבין את דרכי התקשורת בין תאי מוח ואת המנגנונים שמאפשרים תקשורת בין אזורי מוח שונים, נוכל אולי להבין טוב יותר את השינויים שמתרחשים במוח במצבי מחלה כגון דיכאון, חרדה וסכיזופרניה. כיום איננו מבינים כיצד פועלת תקשורת זו הלכה למעשה, וזה הגורם העיקרי לכך שאין בידינו כיום דרכים לטיפול יעיל במחלות מוח רבות".

     

    כדי לשלוט על פעילותם של הקשרים, או צומתי התקשורת בין הנוירונים השונים, השתמשו המדענים בכלים אופטוגנטיים: כלים המאפשרים "לצבוע" אזורים שונים במוח. האופטוגנטיקה היא תחום מחקר חדש, אשר מאפשר למדענים להבין את פעולתם של מעגלים עצביים במוח. היא משלבת הנדסה גנטית של תאי מוח עם לייזרים וסיבים אופטיים, שבאמצעותם אפשר לווסת את פעולת המעגל העצבי.

     

    "אנחנו מחדירים לתוך נוירון גן שמקודד חלבון אשר רגיש לאור. כאשר אנחנו מאירים על האזור המסוים במוח שבו נמצא החלבון הזה, החלבון מופעל – ומפעיל או משתיק את הנוירון. כך אנו יכולים לשלוט בפעילות הנוירונים", הסביר ד"ר יזהר. הגנים הרגישים לאור מוחדרים לתאים באמצעות נגיפים מהונדסים. הארת התאים מתבצעת באמצעות סיבים אופטיים.

     

    המדענים התמקדו ב"כבלי התקשורת" של הנוירונים, הקרויים אקסונים, אשר מקשרים בין אזורים מרוחקים במוח. לדוגמה: הנוירונים באמיגדלה (החלק שאחראי לרגשות כמו פחד, שמחה או הפתעה), אשר שולחים אקסונים ארוכים אל האונה הקדם־מצחית, שאחראית על תפקודי חשיבה גבוהים. אחת הדרכים להבין איזה מידע עובר באקסון המקשר בין חלקי מוח מרוחקים היא השתקה זמנית של קו תקשורת זה – ובחינת התוצאה: האם האדם מפחד פחות? ואולי יותר? ואולי אחרת? התקווה היא שבאמצעות שיטה זו אפשר יהיה להבין מה קורה כשערוץ תקשורת זה נפגע, למשל עקב מחלה.

     

    אף שעדיין אין ממצאים מהמחקר, כתב העת המדעי "Nature Neuroscience" בחר לפרסם כבר בשלב זה כי הוא מתקיים, מתוך תקווה שבעתיד יעלו ממנו תובנות מרחיקות לכת.

     

    רוצים לרזות? תאכלו כל יום חומוס ועדשים

     

    אכילת שלושת רבעי כוס (כ־340 גרם) קטניות בכל יום יכולה לא רק לשפר את הבריאות, אלא גם לתרום לירידה במשקל, וזאת ללא כל דיאטה נוספת. כך עולה ממחקרים שערכו 17 מדענים משש אוניברסיטאות בקנדה.

     

    הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי "The American Journal of Clinical Nutrition", קובעים כי צריכה יומית של קטניות ובהן עדשים, שעועית וחומוס, מספקת את רוב אבות המזון הדרושים לאדם, יש לה ערך גליקמי נמוך, היא עתירת סיבים, מעניקה תחושה של שובע, מפחיתה את רמות הכולסטרול הרע, ועכשיו מתברר כי היא גם תורמת לירידה במשקל.

     

    ב־21 ניסויים קליניים שונים, שבהם השתתפו 940 נשים וגברים בוגרים אשר התבקשו לא לעשות דיאטה אבל להוסיף לתפריט שלהם 340 גרם קטניות, נמצא כי בחלוף שישה שבועות הם הורידו כמעט קילו ממשקל גופם. "זו ירידה מינורית במשקל, אבל היא הושגה באמצעות הוספת מזון ולא באמצעות דיאטה", אמר אחד מעורכי המחקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת טורונטו.

     

    אגב, האו"ם וארגון המזון והחקלאות העולמי קבעו את 2016 כשנת הקטניות הבינלאומית, וזאת בזכות היתרונות הבריאותיים המובהקים שלהן, זמינותן הגבוהה ומחירן השווה לכל נפש. •

     

     

    dudigoldman@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 26.05.16 , 20:10
    yed660100