לוד. עיר שחיה בדו־קיום. עיר שמתגוררים בה יחדיו יהודים וערבים, אלה לצד אלה — ולעיתים חולקים את אותן שכונות, באותם בניינים. היחסים בין היהודים לערבים טובים בדרך כלל, אם מתעלמים מההזנחה היחסית של השכונות שבהן מתגוררים ערבים בלבד. אבל כשנסרין וחאלד ביקשו, בנפרד, לרכוש דירות באחד הפרויקטים החדשים בעיר, התברר שאי־אפשר. כלומר אפשר, אם אתם יהודים. כדי להימנע מגזענות מוצהרת, נמצאה שיטה נהדרת לסינון ערבים: פשוט אומרים להם שהפרויקט מיועד אך ורק ליוצאי צבא, במסגרת מועדון "בהצדעה" לאנשי המילואים. אבל כשיהודים שלא עשו צבא מבקשים לקנות את אותן הדירות, אין שום בעיה, נארגן, נסדר, רק תבואו.
האזינו לשיחות עם מחלקת המכירות של הפרויקט
"שוב ושוב אנחנו נתקלים וחושפים אפליה כלפי אזרחים ערבים בקרב חברות נדל"ן, בכל הארץ וגם בערים המעורבות כמו לוד ויפו", אומר עו"ד גיל גן־מור מהאגודה לזכויות האזרח. "לחברה המוכרת דירות אסור לקבוע תנאים מיוחדים ללקוחות רק מחמת לאום או דת והדבר הוא אפליה אסורה ומנוגדת לחוק".
האזינו לשיחה של רחל החרדית עם מחלקת המכירות של הפרוייקט
אף מילה על המבצע
ליאת (שם בדוי), צעירה יהודייה, התקשרה למשרד המכירות של "גרופית" גני יער כדי לברר לגבי רכישת דירה. "רציתי להתעניין בפרויקט", היא אמרה. "קראתי קצת באתר שלכם וראיתי את הסרטון אבל הייתי רוצה לקבל יותר פרטים...". הנציגה השיבה ברצון: "יש לנו בניינים בני 9 קומות, 2 דירות בקומה, דירות 4 ו־5 חדרים, 18 דירות בבניין".
ליאת: "את יכולה להגיד מחירים?"
נציגה: "הארבעה חדרים מתחיל ב־1,300,000 והחמישה מתחיל ב־1,450,000".
ליאת: "ומה הצפי מבחינת לוח זמנים, מתי יש כניסה?"
נציגה: "איכלוס, התחייבות לאפריל 2018, שנתיים. ממש התחלנו. לפני כחודש קיבלנו היתר. אתם מלוד? אתם מכירים?"
ליאת: "לא, ההורים של בעלי מלוד. אנחנו גרים עכשיו בתל־אביב ורוצים להתקרב".
נציגה: "אוקיי, אז כן, תשמעי, השכונה ממש נחמדה. לנו יהיו שם 144 יחידות דיור, על הטיילת החדשה שם. התוכנית של הדירות מאוד יפה".
ליאת: "מעולה. וזה שטח של לוד?"
נציגה: "כן כן. זה של העיר לוד. לדעתי בגני יער זו הקרקע האחרונה".
ליאת: "והרכישה היא מכם? זה לא קבוצת רכישה?"
נציגה: "לא. גרופית זו חברה קבלנית וגם החברה המבצעת. גרופית זו חברה ותיקה. ברור שיהיו גם קבלני משנה אבל זו חברת בנייה ביסודה".
ליאת: "רציתי לדעת לגבי האוכלוסייה, אני לא כל כך מכירה את לוד אבל אני יודעת שזה מעורב. סתם קצת להבין עם מי גרים".
נציגה: "בפרויקט שלנו, פחות או יותר, אוכלוסייה די הומוגנית. זוגות צעירים, אני לא יודעת בעצם אם לקרוא לזה הומוגנית, אבל זוגות צעירים עם ילדים, חלקם, רובם מהשכונה הזו מלוד. יש כמה מבחוץ וכמה יותר מבוגרים, אבל בעיקרון, תבואי למשרד ותשמעי".
על הדיל עם חברי מועדון "בהצדעה" לא נאמרה אף לא מילה. את אותה השיחה בדיוק ניהלה נסרין (שם בדוי), ערבייה מאזור המרכז, עם נציגת השירות. "שלום, מדברת נסרין", הציגה את עצמה. "מה שלומך? דיברנו בעבר כמה פעמים".
נציגה: "כן, דיברנו לפני שקיבלנו היתר בנייה".
נסרין: "אני רואה שקיבלתם היתר, שמתחילים להתקדם".
נציגה: "נכון, קיבלנו היתר בנייה לפני שלושה שבועות, ויחד עם היתר הבנייה יצאה החברה עם מכירה לחברי 'בהצדעה' בלבד. כרגע זה רק לחברי 'בהצדעה'".
נסרין: "הבנתי, זאת אומרת שאם אני כמוסלמית עשיתי שירות לאומי אני לא יכולה לקנות דירה כרגע".
נציגה: "אני לא מכירה שירות לאומי אז עד שייגמר המבצע כנראה שלא. כרגע אנחנו בבלעדיות איתם".
נסרין: "את יכולה אולי לבדוק לי איכשהו אם מי שעשה שירות לאומי יכול? כאילו זה גם נקרא סוג של שירות במדינה. זה קצת לא הוגן שבגלל שאני מוסלמית אני לא יכולה לקנות דירה לצורך העניין".
נציגה: "תראי, קניתי אוטו לא מזמן כי אני חברה בהוט והיה מבצע רק לחברי הוט. הבת שלי, בעלה בצבא קבע, אז הם ב'חבר' ויש להם מבצעים בלי סוף ל'חבר'. מי שלא בהוט לא יכול היה, מי שלא ב'חבר' גם לא יכול לקבל את המבצעים שלהם. כל אחד עושה מה בראש שלו, אין מה לעשות עם זה".
נסרין: "אבל אי־אפשר להסתמך על זה שפניתי אליכם עוד לפני ששמתם את השלט של הבניין עצמו?"
נציגה: אנחנו בבלעדיות איתם. שתביני, בלעדיות זה אומר שעל כל אחד שאנחנו מוכרים אנחנו חייבים להעביר להם את הטפסים המתאימים. אם לא, אנחנו חשופים לתביעה".
נסרין: "הבנתי, אולי בפרויקט הבא יתמזל מזלי".
"מיועד למי שקונה"
על פניו, נשמע כמו מבצע לגיטימי. סוגרים בלעדיות, ונותנים עדיפות קודם לחברי המועדון. אבל מתברר שדווקא אפשר לרכוש דירות בפרויקט בלי "בהצדעה" וגם בלי לעשות צבא. רגע לאחר השיחה עם נסרין, קיבלה אותה נציגת שירות שיחת טלפון מרחל (שם בדוי), צעירה חרדית שלא שירתה בצה"ל ואינה חברה בשום מועדון שקשור לזה. "אנחנו מביתר עילית ומתעניינים בדירה", אמרה. "בואי, כל מה שתשאלי, תקבלי פרטים", השיבה הנציגה.
רחל: "אפשר לקבוע פגישה? לבוא לראות?"
נציגה: "בשמחה בשמחה, בוודאי בוודאי".
רחל: "למי זה מיועד הפרויקט?"
נציגה: "מיועד למי שקונה. אבל כרגע אנחנו במבצע עם גוף שנקרא בהצדעה. את מכירה את הגוף הזה?"
רחל: "לא".
נציגה: "זה גוף של חיילי מילואים פעילים".
רחל: "אה אנחנו חרדים, זה פחות מדבר אלינו".
נציגה: "אה בסדר תשמעי... אנחנו תמיד נמצא איזה איש מילואים שנוכל דרכו להוציא את התלוש, זה לא בעיה".
רחל: "שזה ייצא לנו יותר זול כאילו?"
נציגה: "כן, 30,000 שקל. אתם רוצים למגורים או להשקעה?"
רחל: "מגורים. אנחנו עם ארבעה ילדים והחמישי בדרך".
נציגה: "יאללה איזה יופי, שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב. רק תשאירי לי שם וטלפון".
תאמרו, אולי הסיפור עם נסרין הוא צירוף מקרים. ובכן, חאלד יוכל להעיד אחרת. אחרי שרחל קיבלה אישור להתקדם, למרות שלא שירתה בצה"ל, ואף הובהר לה שתוכל לקבל הנחה באמצעות תרגיל קטן, התקשר חאלד כדי לנסות את מזלו.
חאלד: "אני מתעניין בפרויקט גרופית בגני יער בלוד".
נציגה: "איך הגעת אלינו?"
חאלד: "ראיתי מודעה באינטרנט, התקשרתי למרכזייה ואז מסרו לי את המספר טלפון שלך".
נציגה: "מצוין, ראית מודעה של 'בהצדעה'? כי יש לנו גם מבצע עם בהצדעה ואנחנו רוצים לראות מאיפה מגיעים. עם מי אני?"
חאלד: "חאלד".
נציגה: "איך?"
חאלד: "חאלד. אני מהצפון, ואני מתעניין לגור בלוד ולעבוד שם".
נציגה: "אנחנו פשוט עכשיו במבצע עם בהצדעה. זה מועדון שאנחנו רק בלעדיות מוכרים דרכם וזהו, מה עוד?"
חאלד: "אי־אפשר לקנות דרככם?"
נציגה: "לא, כי יש הסכם איתם. אפשר דרכנו אבל צריך להביא שובר שלהם".
חאלד: "ואם אני לא חבר במועדון?"
נציגה: "אז כרגע, בזמן שאנחנו במבצע, אנחנו לא יכולים למכור".
חאלד: "חבל. אז זהו, אין מה לעשות?"
נציגה: "אה, לא. לחכות לסוף המבצע שלהם".
חאלד: "וכשזה מסתיים אז מה, יש עוד דירות שהן לא במבצע שלהם?"
נציגה: "לא, זה לא פר דירות, כשיסתיים המבצע אם לא יימכרו כל הדירות חוזרים למכור רגיל".
באגודה לזכויות האזרח, שהפנו את התחקירנים לפרויקט בלוד במסגרת פרויקט למאבק בגזענות ובאפליה בחברה הישראלית, לא הופתעו מהממצאים. "חשוב להדגיש, שבכל מקרה אסור לחברה להתנות מכירה בשירות בצבא או במילואים, כך שגם אם התנאי היה מוחל באופן אחיד על כולם הוא היה מפלה ולא חוקי". מסביר גן־מור. "השירות בצבא אינו שיקול רלוונטי בעסקה למכירת דירה, והוא מדיר קבוצות שלא שירתו – בעיקר ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלות. השימוש בתנאי של שירות צבאי נשמע על פניו כמשהו חיובי שמטרתו לתגמל משרתים, אך בפועל הוא נפוץ בעיקר ככלי להדיר ערבים וחרדים בלי לומר זאת מפורשות. עובדה שבמקרה זה הסכימו למכור דירה ליהודייה שלא עשתה צבא בכלל, ואילו לתושבת העיר הערבייה שביקשה לרכוש וכן עשתה שירות לאומי – סירבו. זה ניסיון שקוף להסוות את האפליה. אני מצפה גם מהקרן להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון, להבהיר באופן ברור לכל גורם שאיתו היא מתקשרת שלא תסבול שימוש במועדון הצרכנות לצורך אפליה אסורה, וכי לא תשתף פעולה עם גורמים הפועלים בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים".
מגרופית לוגת נמסר בתגובה: "חברת גרופית לוגת שוללת את הטענות המטעות המועלות נגדה. הפרויקט משווק בלעדית למועדון 'בהצדעה'. בהתאם לתנאי המבצע והסכם ההתקשרות, המכירה מוגבלת אך ורק לחברי המועדון ובני משפחותיהם. כל מי שחבר במועדון ו/או בני משפחותיהם יכול לרכוש דירה בהנחה משמעותית בתקופת המבצע ללא קשר לדתו".
