yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 30.05.2016
    המטרה לא מצדיקה הדרה
    יפעת ביטון

    בואו נתחיל מהסוף בהצהרה ברורה: שילוב גברים חרדים ונשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי הוא מטרה לאומית חשובה ביותר, שעל החברה להשקיע משאבים משמעותיים בהשגתה. עוד הצהרה ברורה: המטרה הזו צריכה להיות מושגת תוך מינימום פגיעה במטרות חברתיות חשובות אחרות.

     

    אחת המטרות החשובות האלה, הנוגעת ל־51% מהאוכלוסייה בישראל, היא שלא ייפגע מעמדן של נשים על בסיס מינן. שימו לב, איני מדברת על צמצום פערים בין נשים וגברים. בשלב זה אסתפק בעמידה על הדרישה המינימליסטית: לא להפלות נשים על רקע היותן נשים. מה פשוט מזה? ומה בכלל הקשר בין האיסור להפלות נשים והתוכנית הלאומית לקידום האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה? התשובות מיד.

     

    ההחלטה לקדם את השתלבות החרדים בשוק העבודה בישראל גובתה במהלך של השקעה אינטנסיבית של מאות מיליוני שקלים מטעם המדינה בפרויקטים שונים, שבעיקרם הנגשת האקדמיה לאוכלוסייה החרדית בשתי דרכים מרכזיות. ראשית, ובהכללה, נקבע שיינתנו הקלות שונות בדרישות האקדמיות לקבלת סטודנטים חרדיים נעדרי לימודי ליבה. שנית, נוצרו עבורם מסלולים ייעודיים ומושקעים, ובעיקר מופרדים מגדרית.

     

    חמש שנים מאז תחילת מימוש התוכנית גילה לאחרונה דו"ח שהזמינה המועצה להשכלה גבוהה להערכת השגת יעדי התוכנית, שהיא הגשימה את יעדיה בצורה חלקית בלבד. הדו"ח הזה לא רק שלא הוביל את המועצה להשכלה גבוהה להציע שינוי דרמטי בתוכנית, אלא שכרגיל במחוזותינו הוא נתפס בעיקר כהפרעה שיש לסלק מהדרך – והמועצה הודיעה על תוכנית חומש נוספת, בהשקעה כספית אדירה אף היא.

     

    בין מדדי אי־העמידה ביעדים של תוכנית החומש הקודמת בולט במיוחד אי־השוויון המגדרי שיוצרת התוכנית. נושא ההפרדה המגדרית בקמפוסים החרדיים עורר התנגדות עזה בקרב אנשי אקדמיה שונים, וד"ר יופי תירוש אף יזמה עתירה נגדה לבג"ץ. החשש המרכזי היה שההפרדה בקמפוסים הייעודיים תשמש לא רק לצורכי לימודים, אלא תגלוש גם למסגרות אחרות, כמו הקפיטריה והספרייה. עוד זליגה התגלתה בממצא שלפיו חלק מהתלמידים שלימודיהם ממומנים נהנים ממלגות ייעודיות שניתנות לגברים בלבד. ועוד: במסגרות שבהן לומדים גברים חרדיים לא היו כמעט בנמצא מרצות שהן נשים, קודים של צניעות בלבוש נדרשו רק מנשים ועוד ועוד.

     

    במציאות שבה מתפשטת התופעה של הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, הפיכת תוכנית כזו ל"תוכנית לאומית" מסכנת את ערכי היסוד של החברה הישראלית. היא חושפת נשים – המצויות עדיין בעיצומו של מאבק לשוויון באקדמיה – למיסוד ההפרדה המגדרית שבה ולעמדה שלפיה הן מהוות "אובייקט מיני" הרבה לפני שהן "בני אדם", ולא פחות מכך נשות מקצוע. במציאות שבה שר הבריאות מסרב להעניק מידיו פרס לחוקרת בכירה עבור מחקריה המעולים, וזו שולחת את עוזר המחקר (הגבר) שעובד איתה לקבל את הפרס בשמה – כיוון הרוח הרעה והתפשטותה ברורים היטב.

     

    התפתחות מסוכנת זו אינה יכולה להיות מוצדקת ב"התאמה" של המערכת למה שהאוכלוסייה החרדית מורגלת בו. במצב הזה אנו עוד עלולים למצוא באקדמיה הפרדה – למשל בשל מוצא, דת או עדה – בין קבוצות אוכלוסייה שונות. המשימה הלאומית שלפנינו מחייבת השתלבות והפיכה של כולנו למקשה אזרחית אחת. לצורך ההגעה לשלב הזה, יש ליצור מערך ייעודי לקבוצה החרדית שתכשיר אותם, גם אם בנפרד, לקראת חיי השיתוף וההכלה שיתחילו כבר באקדמיה. √

     

    ד"ר יפעת ביטון, המכללה למינהל

     


    פרסום ראשון: 30.05.16 , 23:20
    yed660100