בעל הדעה

"החיים מחקים את האמנות יותר מאשר האמנות מחקה את החיים", כתב פעם אוסקר ויילד באירוניה אופיינית. עבור נעם בן זאב - לשעבר מבקר המוזיקה הקלאסית של 'הארץ' וכיום המנהל האמנותי של מרכז האמנויות 'אלמא' בזכרון־יעקב, ההבחנה הזו משמעותית במיוחד. כיצד עוברים לאחר כל כך הרבה שנים מעולם הכתיבה והביקורת אל תחום הניהול וההפקה? "אני יכול לומר לך שהשליחות שלי ב'אלמא' מאוד דומה לעבודתי כמבקר מוזיקה", הוא מספר. "גם כאן אני מקדם תרבות ואמנות, פותח לקהל צוהר לעולם באמצעות מפגשים עם אמנים חשובים מחו"ל ומצד שני מטפח אמנים צעירים לפי החזון של לילי אלשטיין, אשר 'אלמא' הוא המיזם שלה. התרבות המוזיקלית בישראל חשובה לי ולכן אינני רוצה ש'אלמא' יהיה מבצר מסוגר של אמנות מתבדלת לאניני טעם, אלא כמו לב פועם שמזרים תרבות לקהילה סביבו, וניזון ממנה".

כמבקרי מוזיקה קלאסית, אנחנו מעמידים רף אמנותי גבוה מאוד כלפי המבוקרים שלנו. אתה מציב לעצמך רף דומה בתפקיד החדש?

"היום אני לא כותב על מה שעושים אחרים אלא עושה זאת בעצמי וכך נתון בעצמי לביקורת. אבל אני לא יכול להתכחש למצוינות ולטעם שדרשתי מאחרים. מאידך, הפקה וניהול דורשים איזון בין רעיונות אמנותיים לבין המציאות. מציאת האיזון בין הרמה האמנותית, ההיבט הכלכלי והזהות של 'אלמא' - בין כל אלה אני צריך לתמרן. החזון של המקום ושל לילי אלשטיין הוא לטפח אמנים צעירים ישראלים, לכן בעונה הקרובה נארח את הפסנתרן מאריי פרחיה שייתן כיתות אמן פתוחות לקהל. בנוסף, במסגרת שיתוף פעולה עם האקדמיה למוזיקה בירושלים, הפילהרמונית הצעירה תפתח את העונה בתשעה בספטמבר עם הסימפוניה החמישית של בטהובן וגם תבצע אצלנו את קונצרטי הסיום שלהם. המסורת שאנחנו מטפחים עם רסיטלים שבועיים לעוגב עם נגנים מישראל ומחו"ל תימשך ואני שואף להגדיל אותה. מלבד זה אני יכול לספר לך שנקיים פסטיבל בין התאריכים 5־8 בינואר 2017 שייקרא 'ימי פריז': תיאטרון, קולנוע, אוכל, יין ומוזיקה צרפתית, בשיתוף פעולה עם אנסמבל מיתר ואמני קברט מפריז".