לא יעבדו עליה

את השבוע הסוער ביותר בקריירה שלה כשופטת בילתה דיתה פרוז'ינין בבית החולים הדסה הר הצופים. ביום ראשון נולדה לה נכדה חדשה, שמינית במספר, והנשיאה היוצאת של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים התייצבה במחלקת היולדות כדי לסייע לבתה ענת ולהיות לצידה. ביום שלישי, אחרי פרסום פסק הדין בתביעתו של גיא אליהו והמתקפה החזיתית וחסרת התקדים של פרקליט משפחת נתניהו, הוצפה השופטת פרוז'ינין במאות שיחות תמיכה וחיזוק. וכך מצאה עצמה הסבתא הגאה מסתובבת במסדרונות בית החולים כשהיא משוחחת בטלפון עם בכירי מערכת המשפט, שהתגייסו להגן עליה ועל שלטון החוק.

בשנתיים האחרונות מנהלת השופטת פרוז'ינין שניים מהתיקים הרגישים והמתוקשרים ביותר בישראל, תיקים המעוררים סערה ציבורית ופוליטית עצומה, שהגיעה השבוע לשיאה: התביעה שהגיש אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, ותביעה נוספת שהגיש העובד לשעבר גיא אליהו. לכאורה, מדובר בתביעות שגרתיות של עובדים נגד המעסיקה שלהם, מדינת ישראל. אלא שפסקי הדין החריפים והמנומקים שהשופטת פרוז'ינין, פסקה פיצויים של 170 אלף שקל לטובת נפתלי ושל 130 אלף שקל לטובת אליהו, מפנים זרקור אל התנהלותה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ומאוששים את הטענות על היחס שלה כלפי העובדים במעון הרשמי.

"יש לקבל במלואה את טענת התובע (גיא אליהו – ת"י) כי היה חשוף להעסקה פוגענית במעון, אשר באה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ואף בלתי סבירות, כי שררה במעון בתקופת עבודתו אווירה של פחד, וכי נדרש לעבוד לאורך כל תקופת עבודתו במשך שעות רבות מאוד‭,"‬ קבעה השבוע השופטת פרוז'ינין, לאחר שדחתה את בקשתה של נתניהו לפסול עצמה מניהול המשפט. "חומר הראיות בתיק מוכיח מעל לכל ספק כי יחסה של גב' נתניהו לעובדים במעון, ובכללם התובע, היה בלתי נסבל, משפיל ועולה כדי העסקה פוגענית".

מיד לאחר מתן פסק הדין עמדה השופטת פרוז'ינין בפני ביקורת חסרת תקדים בהיקפה כנגד שופט. עו"ד יוסי כהן, אחד מפרקליטיה של משפחת נתניהו, אמר כי "היחס הפוגעני האמיתי הוא של השופטת פרוז'ינין, שכצפוי התעלמה שוב באופן בוטה ומוטה מעדותה של הגברת נתניהו. המשפט נוהל באופן חד־צדדי ולא התאפשר לגברת נתניהו להביא עדים שיפריכו את טענותיו השקריות והמרושעות של גיא אליהו. בכוונתנו לערער על פסק דין שגוי ומוטה זה". אלא שטענה זו, כמו טענות אחרות שהעלו עורכי דינה של שרה נתניהו במהלך המשפט, נמצאה מופרכת לחלוטין (ראו מסגרת).

עו''ד יוסי כהן

השתלחותו של עו"ד כהן בשופטת פרוז'ינין עוררה כלפיו ביקורת חריפה מצד בכירי מערכת המשפט – ובראשם שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. "אסור בשום אופן להשתלח בשופטים במדינת ישראל", אמרה השרה שקד. "השופטים בישראל הם עצמאיים ופוסקים לפי החוק, וכך יישאר. ניתן לבקר ולחלוק על פסק דין. אני בעצמי העברתי ביקורת על פסקי דין. אבל אני לא אאפשר בשום אופן השתלחות אישית בשופטים". הנשיאה נאור התקשרה בעצמה לשופטת פרוז'ינין כדי לעודד אותה. "תהיי חזקה, המערכת לצידך", אמרה לה.

במקביל הגישה הנהלת בתי המשפט ללשכת עורכי הדין תלונה משמעתית נגד עו"ד יוסי כהן. בתלונה, שהוגשה על דעתה של נשיאת העליון, נאמר כי "מדובר בהתבטאויות קשות וחסרות אחריות, החורגות מכללי הביקורת המקובלים ומעקרון חופש הביטוי. בדבריו של עו"ד כהן יש כדי לבזות את כבוד בית הדין, להלך עליו אימים, להטיל דופי ביושרו ובשיקול דעתו של היושב בדין ולקעקע את הלגיטימיות של מערכת בתי המשפט בקרב הציבור".

גם לשכת עורכי הדין הביעה מחאה על התבטאויותיו של עו"ד כהן: "הניסיון להטיל דופי בבית המשפט ולהתגולל על שופטת העושה מלאכתה נאמנה אינו ראוי. הסתה והשמצה כלפי שופטת, אשר מטבע הדברים מנועה מלהגיב, אינן מצב שניתן להשלים עימו ולקבלו, ולכן באה תגובה זו".

לנקות את השולחן

פרוז'ינין נקלעה לעין הסערה אחרי שכבר פרשה למעשה מכס השיפוט. לאחרונה חגגה את יום הולדתה ה־70, הגיל שבו יוצאים שופטים בישראל לגמלאות, ואת פסק הדין בתביעתו של של גיא אליהו היא כתבה במסגרת מה שמכונה בעגה המשפטית "ניקוי שולחן": במשך שלושה חודשים לאחר פרישתו ניתנת לשופט האפשרות להשלים כתיבת פסקי דין שבהם עסק. בעוד כחודשיים וחצי תהפוך באופן רשמי לשופטת בדימוס, אך היא כבר אינה מכהנת כנשיאת בית הדין האזורי ואינה מנהלת תיקים. השופט אייל אברהמי החליף אותה בנשיאות בית הדין.

השופטת פרוז'ינין נשואה כבר 47 שנים לעמרם, יועץ לאיכות סביבה ובעל דוקטורט בתחום, ויש להם שלושה ילדים: ירון (44), ענת (40) ואיתי (35). ירון, נשוי ואב לשניים, הוא פסיכולוג קליני ובעל תואר דוקטור. ענת עובדת כאמא במשרה מלאה ויש לה שישה ילדים (האחרונה נולדה השבוע ועדיין אין לה שם). איתי עובד בימים אלו על הדוקטורט שלו בעבודה סוציאלית.

היא נולדה וגדלה בתל־אביב, אולם בילתה את מרבית שנות חייה בירושלים. למדה בבית הספר אליאנס בתל־אביב, התגייסה לצה"ל בשנת 1964, ושירתה במכללה לפיקוד ומטה, שם עסקה בעיקר בתרגום מאמרים בתחום התעופה. עולם הכתיבה והעריכה ליווה אותה שנים רבות אחר כך בחייה. היא למדה באוניברסיטה לשון עברית, הוציאה תעודת הוראה בלשון ובספרות עברית, ובמקביל ללימודיה עבדה כעורכת במחלקת הקריינים של קול ישראל.

עם סיום הלימודים החלה לעבוד כמורה לעברית בבית ספר, ואחרי כמה שנים נסעה לארצות־הברית עם בעלה עמרם, שעשה שם דוקטורט בתחום איכות הסביבה. במהלך שהותם בארה"ב למדה לתואר שני בחינוך, עד שהחליטה לפתע לשנות כיוון. "במהלך השהות בארה"ב היא שמעה הרצאה של עורכת דין בתחום זכויות הילדים, ואז החל לפעם בה הרעיון של לימודי משפטים", מספר אחד ממכריה.

את לימודי המשפטים החלה בשנות ה־30 לחייה, כשכבר הייתה אמא לשני ילדים ובהיריון עם בנה השלישי, איתי. במקביל ללימודים הקשים ולגידול הילדים היא המשיכה ללמד עברית סטודנטים מחו"ל.

ההחלטה לעסוק בדיני עבודה נבטה אצלה עוד כשהייתה סטודנטית למשפטים. קורס בנושא זכויות עובדים, שלקחה אצל פרופ' פרנסס רדאי באוניברסיטה העברית בירושלים גרם לה להתאהב בתחום. פרופ' רדאי זוכרת היטב את הסטודנטית פרוז'ינין. "היו לי 300 תלמידים בקורס, אבל היא התבלטה במיוחד", סיפרה השבוע. "היא הייתה בין הסטודנטים הטובים ביותר שהיו לי בקורס. אני מאוד מעריכה אותה ומאושרת שמישהי כמוה נקלטה במערכת. זה נותן לי הרגשה טובה של סיפוק על כך שהיא נדבקה מהתלהבות שלי בזכויות עובדים והגיעה לאן שהגיעה".

את ההתמחות שלה עשתה בבית הדין הארצי לעבודה, אצל השופט צבי בר־ניב ז"ל, ובמשרד עורכי דין פרטי. בשנת 1987, כשהייתה בת 41, הוסמכה כעורכת דין, ועד 94' עבדה כעורכת דין שכירה וכעורכת פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. בשנת 95' מונתה לרשמת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ב־97' מונתה לשופטת באותו בית דין ואחר כך לסגנית נשיא, ובשנת 2008 מונתה לנשיאת בית הדין.

את שעות הפנאי המעטות שלה מקדישה השופטת פרוז'ינין לאחת מאהבותיה הגדולות: מוזיקה. בכל מסיבות ימי ההולדת של הילדים הייתה מנגנת באקורדיון, אך בשנים האחרונות היא ממעטת לנגן ומעדיפה להאזין למוזיקה קלאסית וללכת עם בעלה לקונצרטים. אנשים שמכירים אותה מספרים על אישה צנועה שמתרחקת מאור הזרקורים כמו מאש, ומחלקת את זמנה בין העבודה לבין המשפחה. "היא מאלה שלוקחים את העבודה הביתה, והתיקים המשפטיים כמעט תמיד נמצאים אצלה על שולחן העבודה", אומרים עליה. "נדיר להגיע לביתה ולא לראות אותה כותבת".

אירועי השבוע האחרון הפתיעו אפילו אותה. בסביבתה מספרים שהיא לא צפתה את הסערה והרעש התקשורתי, ואומרים כי היא שמחה והתרגשה מאוד לראות את המערכת המשפטית מתייצבת מאחוריה ומביעה בה תמיכה מלאה.

הנשיאים מתגייסים

אל סוללת התומכים הצטרפו השבוע גם הנשיאים לשעבר של בית הדין לעבודה ועורכי דין שהופיעו בפניה בבית המשפט. "עורך דין לא יכול לתקוף לא את מערכת בתי הדין ולא את השופט היושב בדין, בין אם הוא צד לעניין ובין אם לא", אומרת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת נילי ארד. "יש התנהלות ראויה ויש התנהלות בלתי ראויה. כבוד בית המשפט זה הכבוד שלנו כחברה ולכן השתלחות בשופטת או בשופט היא דבר שלטעמי לא ייעשה במקומותינו. שופט שומע ראיות, שומע עדים, סיכומים וכותב פסק דין. לייחס לו מעורבות אישית זה דבר שלא ייעשה. ישנה ביקורת לגיטימית ואפשר להשמיע אותה. לעורכי הדין ולצדדים יש אפשרות להגיש ערעור ולהביע את כל מה שיש להם בערעור, אבל בשום פנים ואופן אין זכות להשתלח באופן אישי בשופטת או להאשים במניעים נסתרים". לדבריה. "השתלחות בשופט היא חמורה על אחת כמה וכמה משום שהוא לא יכול להתייחס ולהגיב לדברים כאלו ואחרים".

עם יהלי, אחד משמונת נכדיה

השופט בדימוס סטיב אדלר, גם הוא נשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, הוא שהמליץ על השופטת פרוז'ינין לתפקיד נשיאת בית הדין האזורי לעבודה. "אני מכיר אותה שנים רבות והיא שופטת מקצועית טובה ונייטרלית", אמר. "היא שופטת מקצועית ובעלת ניסיון שיושבת כבר שנים רבות בבית הדין, והיא גם אישה מאוד נחמדה ומאוזנת".

בנוגע לפסק הדין אמר השופט בדימוס אדלר: "בית הדין יושב לא רק עם שופט אחד. בית הדין יושב עם נציגי ציבור. נציג אחד מטעם המגזר של העובדים ואחד מטעם המגזר של המעסיקים. אני מניח שפסק הדין ניתן על ידי שלושה חברי המותב גם השופטת וגם שני נציגי ציבור. כך שזה לא רק השופטת".

עו"ד סיגל פעיל, שמתמחה בתחום דיני העבודה ומייצגת בעיקר עובדים, מתארת את פרוז'ינין כ"שופטת מאוד ותיקה ומנוסה, יסודית מאוד עם מזג שיפוטי נעים. השיח אצלה בדיונים הוא מאוד מתורבת ומזכיר קצת את בית המשפט העליון. זה לא משנה מה ההחלטה בסופו של דבר, אתה מרגיש שקיבלת את זכות הטיעון שלך".

עו"ד נחום פיינברג, מעורכי הדין הבכירים בארץ בתחום דיני העבודה, הופיע מול השופטת פרוז'ינין עשרות אם לא מאות פעמים. "ברמה האנושית היא שופטת בלי אגו", הוא אומר. "שופטת עניינית. שופטת שמצד אחד יודעת לנהל את המשפט ומצד שני אתה לא מרגיש שהיא כופה את עצמה עליך. דווקא אני, שמייצג מעסיקים בלבד, יכול להרגיש אי־נוחות להופיע בפני השופטת בבית הדין לעבודה, אבל אצלה זה מעולם לא קרה לי. באופן חד־משמעי היא נמצאת ברף העליון מבחינת האישיות השיפוטית שלה. זה לא פלא שגם לא מכירים אותה בציבור. היא עושה את העבודה. היא נולדה לתוך משבצת של שופטת. להגיד לך שאני חי בשלום עם כל העמדות שלה? לא תמיד. אבל אם יש שופט שמעולם אין לי שום התנגדות פנימית להופיע בפניו, זו היא. לא במקרה מונתה להיות נשיאה. גם המערכת חושבת שהיא שופטת מוערכת. רק מעט מתקדמים להיות נשיאים".

אפילו עו"ד פיינברג, ידידו של עו"ד יוסי כהן, מאמין כי הוא טעה. "אני לא מכיר את התיק ואני לא רוצה להתייחס לקביעות שלה, אבל אין לי ספק שהיא מאמינה במה שהיא החליטה. היא לא מוטה לשום צד, ואם היא החליטה כך אז זו האמונה שלה, וזו אמונה שנובעת מתוך עמדה אובייקטיבית. היא לא באה לדיון עם דעות קדומות. אני לא הייתי בדיון ויכול להיות שהיא טעתה לאורך כל הדרך, אבל לצלוב אותה בחוצות העיר זה דבר שלא ייעשה. לכאורה זו עבירה אתית. עורך דין כהן הוא ידיד שלי, ושמחתי לראות שהוא כבר התנצל ואמר שלא הייתה לו כוונה לפגוע בה אישית".

עו"ד כהן עצמו סרב להגיב לדברים. בסביבתו אמרו כי "דבריו התייחסו להליך שניהלה השופטת ולא כוונו כלפיה באופן אישי, והוא התנצל על ההתבטאות. מדובר בביקורת לגיטימית. הרעש הוא מכיוון שמדובר בראש הממשלה".

לכל טענה תשובה

פרקליטי שרה נתניהו: מאחר שהתביעה הוגשה נגד המדינה ולא נגד גברת נתניהו, לא התאפשר לה לנהל את ההליך להגנתה, להביא עדים או להציג ראיות.

המציאות: השופטת קבעה בפסק הדין כי "בתביעה זו, כמו גם בתביעתו של מר נפתלי, ייצגה המדינה את גב' נתניהו וכל הטענות שהועלו נגדה הוכחשו הן בכתב ההגנה והן בסיכומי המדינה. בנוסף לכך, עורכי הדין של גב' נתניהו היו נוכחים באולם בית הדין בכל הישיבות שבהן נשמעו ראיות. אם סברו המדינה או גב' נתניהו כי מן הראוי לזמן עדים נוספים, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה".

חשוב לציין כי רעיית ראש הממשלה יכולה היתה להצטרף להליך המשפטי כנתבעת לצד המדינה. בניגוד לרושם שפרקליטה ניסה להותיר היא לא ביקשה להצטרף לתביעה. הסיבה, ככל הנראה, היא שבמקרה כזה בית הדין היה יכול להשית עליה תשלום פיצויים לתובעים מכיסה האישי. מאחר שאינה צד להליך המשפטי, תשלום הפיצויים למני נפתלי ולגיא אליהו הושת על המדינה ולא על משפחת נתניהו. כך או כך, שרה נתניהו העידה ארוכות במהלך המשפט וניתנה לה הבמה להשמיע את גרסתה.

פרקליטי נתניהו: התביעה היתה נגד מדינת ישראל ולא נגד רעיית ראש הממשלה, ולכן המתקפה נגדה אינה מוצדקת.

המציאות: "באשר לטענות כי הגברת נתניהו אינה אלא עדה בתיק הזה ואינה נתבעת ועל כן אין לדון במעשיה באופן כה נרחב.. מחומר הראיות עולה כי הגב' נתניהו מנהלת את המעון באופן פעיל ביותר וביד רמה. היא זו שמאשרת בקשות של עובדים לצאת לחופשה, מכירה את סידור העבודה, מקיימת ראיונות לעובדים במעון לפני קבלתם לעבודה, והם צריכים לקבל את אישורה לפני שהם הולכים לביתם‭".

פרקליטי נתניהו: המדינה לא תצטרך לפצות את אליהו, כי אנחנו נגיש ערעור על פסק הדין.

המציאות: שרה נתניהו אינה יכולה להגיש ערעור כי אינה חלק מההליך המשפטי בתיק. רשם בית הדין הארצי לעבודה, כאמל אבו־קאעוד, קבע: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה שלא נתונה לגב' נתניהו זכות ערעור על פסק הדין של בית הדין קמא ולפיכך דין הערעור מטעמה להימחק על הסף. גברת נתניהו לא ביקשה להצטרף להליך בבית הדין האזורי ומשלא הביאה כל טעם מדוע לא עשתה זאת במועד אין מקום לאפשר את הצטרפותה ל'סיבוב שני' בערכאת הערעור בבחינת ניסיון ל'מקצה שיפורים'".

פרקליטי נתניהו: במהלך ניהול התיק צירפה גב' נתניהו מכתבי שבח של עובדי המעון, אך בית הדין לא נתן להם משקל מספיק בהחלטתו.

המציאות: הגשת "מכתב" לבית הדין איננה הליך משפטי מוכר. אם אדם רוצה להעביר את עמדתו לבית הדין עליו להגיש תצהיר מסודר שחתום על ידי עורך דין ולהוכיח כי הוא אכן מי שהוא טוען שהוא וגם לאפשר חקירה נגדית. פרקליטיה של נתניהו אכן העבירו מכתבים של עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה, אך הם לא חתמו על תצהירים על מנת להמנע - מטעמיהם שלהם - לאפשר לתביעה או לפרקליטות לחקור את הכותבים כעדים. בנסיבות כאלה בית המשפט לא יכול היה לקבל אותם.