ראשון 18 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ח"כ איציק שמולי | צילום: אוראל כהן
    חדשות • 06.06.2016
    עולים ויורדים
    הם עוזבים את המשפחה ועולים כדי להתגייס • בזמן השירות הם מקבלים שלל הטבות, אבל רגע אחרי השחרור הם ננטשים לגורלם – ואחד מכל שלושה חוזר הביתה • היום יעלה הנושא לדיון בכנסת וח"כ שמולי מבטיח: "אלחם עבורם"
    תלם יהב | כתבנו לענייני רווחה

    "חשבתי שהייעוד שלי זה לגור בישראל. עזבתי הכל, את המשפחה, את החברים ואת הקולג', ועליתי לישראל. אחרי כמה חודשים התגייסתי לצבא. שובצתי לגבעתי ונבחרתי לסיירת רימון. המילים היחידות שידעתי בעברית היו 'כן', 'לא' ו'תודה'. אבל אחרי השחרור הייתי אבוד. לא ידעתי עברית ולא הצלחתי לתקשר וגם לא הייתה לי תמיכה של המשפחה. בסוף פשוט נשברתי וחזרתי הביתה. חבל, כל כך רציתי שזה יעבוד".

      

     

    את הדברים האלה אומר סת' קולן (25), שעלה לישראל מארצות־הברית ב־2010 ובתום השירות הצבאי חזר לארה"ב אחרי שלא הצליח להיקלט ולהסתדר בארץ. כמוהו יש עוד רבים: דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת קובע כי אחד מכל שלושה חיילים עולים בודדים עזב את ישראל בשנת 2010, בתום השירות הצבאי. נתוני עמותות הסיוע מעלים תמונת מצב קשה עוד יותר, שלפיה אחד מכל שני חיילים עוזב את הארץ אחרי השירות.

     

    הדו"ח נערך לבקשתו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) ויעלה היום לדיון בשדולת החיילים הבודדים. מהנתונים עולה כי בצה"ל יש 6,359 חיילים בודדים ו־3,687 חיילים עולים בודדים. בכל שנה מתגייסים לצה"ל 1,200–1,400 חיילים עולים בודדים חדשים.

     

    במהלך השירות הם זכאים לסיוע מוגדל, הכולל בין השאר דמי קיום חודשיים, תוספת לחימה מוגדלת ללוחמים, סיוע בשכר דירה או מגורים בדירה מטעם האגודה למען החייל, הנחה בתשלומי החשמל, פטור מארנונה וכן מענקים כלכליים דחופים שונים.

     

    אבי רוקח
    אבי רוקח

     

    אלא שבתום השירות הצבאי, כך על פי המסמך, הזכויות של החיילים העולים הבודדים מצטמצמות באופן דרמטי. מה שנשאר מהן כולל רק סיוע חד־פעמי של 6,000 שקלים, אפשרות ללון בבית החייל למשך שלושה חודשים, מימון תוכניות להשלמת בגרויות והכנה לפסיכומטרי. על סיוע בלימוד עברית, עזרה בנבכי הביורוקרטיה הישראלית, יצירת קהילה ותמיכה נפשית אין מה לדבר.

     

    סת' קולן (25) שירת במשך שלוש שנים בסיירת רימון.

     

    "בתיכון הצטרפתי לתכנית מיוחדת התחלתי להרגיש שהייעוד שלי זה לגור בישראל", מספר סת' בשיחה מביתו בניו־מקסיקו. "בשנה הראשונה בקולג' הרגשתי שאני רוצה לעשות יותר, ובשנת 2010 עזבתי הכול, את כל החיים שלי, והתגייסתי לצבא הישראלי. הכרתי הרבה חברים טובים בשירות וצברתי זכרונות מרגשים לכל החיים, אבל בלי תירגול טוב של עברית הייתי פשוט אבוד. לא הצלחתי לתקשר עם חצי מהיחידה כי הם לא דיברו אנגלית, ולא הצלחתי אפילו לתקשר עם הבנק שלי כי לא ידעתי עברית".

     

    בתום השירות החליט כאמור סת' לחזור הביתה לאמריקה: "לא היה לי אפילו כסף לטיסה וביקשתי מסבא ומסבתא שלי שיעזרו לי לקנות כרטיס". כיום הוא עובד כמנהל במלון בוטיק ולומד לתואר ראשון. "כל כך רציתי שזה יעבוד", הוא אומר בצער. "אני חושב על ישראל כל יום. אם הייתי יכול הייתי נשאר, אבל בלי תמיכה זה פשוט בלתי אפשרי".

     

    סת' קולן (25)
    סת' קולן (25)

     

    ח"כ איציק שמולי מסר בתגובה כי "בלתי נתפס שחיילים בודדים מגיעים לכאן מכל העולם כדי לתת את החיים שלהם עבור המדינה, אבל שניה אחרי השחרור היא זורקת אותם כדי שיסתדרו לבד עם הביורוקרטיה, עם יוקר המחיה ועם הבדידות. החבר׳ה האלה מספיק טובים בשביל להילחם ולמות בשביל המדינה, אבל אחרי שלושה חודשים נבעטים מבית החייל לספסל ברחוב. במקום קוקטיילים חגיגיים בקריה, זה היה צריך להיות האתגר הראשון של שר הביטחון הנכנס ליברמן, ואני דורש ממנו לפתור זאת מיד. אלחם עבורם כמה שצריך".