חרב פפיון
הוא מסתובב בחברת טיפוסים עם שמות כמו "מרקו האלגנטי" ו"סיריל הצרפתי". הוא מפזר מיליונים לכל עבר. אז מה הפלא שהמיליארדר ארנו מימרן, התורם הנדיב של נתניהו, צפוי להפוך לדמות הראשית בסרט עלילתי?
עד לפני מספר ימים, שמו של ארנו מימרן היה אלמוני לחלוטין מחוץ לגבולות צרפת. עוד מיליארדר מקומי, עוד חובב כסף ונשים שהסתבך במספר עסקאות מפוקפקות. לכאורה לא מישהו שאמור לעניין את הישראלי הממוצע, בטח לא אחד שימלא את כותרות העיתונים ויפתח יום אחרי יום את מהדורות החדשות. אלא שלמימרן יש כישרון מיוחד — הוא יודע להסתבך בגדול. פעם מדובר בעסקת מיליונים עם ריח רע, פעם חשד לחטיפה של שותף עסקי והפעם סכום כסף גדול שהועבר לראש ממשלת ישראל, בימים שבהם בנימין נתניהו היה סתם עוד אזרח מודאג.
עבור רבים מהקולגות שלו, ההסתבכות השבוע וההופעה בכותרות הראשיות מהווה עול וטרדה מיותרת. עבורו מדובר בשעשוע. במקום לשלוח את צבא היח"צנים ועורכי הדין שלו להכחיש, הוא התמסר לכתבים הישראלים שהתקשרו ושלחו הודעות, נהנה מתשומת הלב הנוספת שקיבל פתאום מהמזרח התיכון. בכל זאת — מימרן מופיע בקביעות בעיתוני צרפת ואירופה, אור הזרקורים מוכר לו. פעם הוא במדור רכילות איטלקי כשבזרועותיו דוגמנית יפהפייה, ופעם הוא במדור פלילים צרפתי בגלל משפט מתוקשר שבו הוא מואשם. בקרוב גם יופק סרט בהשראת הפרשה שבה נחשד ושזכתה לכינוי "שוד המאה" — מכוניות מהירות, יאכטות, דוגמניות־על וחברויות שנרקמו ליד הקזינו ונפרמו ביריית אקדח.
הגבר המטופח והשזוף, בעל הבלורית השופעת, זה שבמשפט אחד סיבך השבוע ראש ממשלה בישראל, הוא אחד האנשים המתוקשרים בצרפת — ובמקביל אחד המיליארדרים הדיסקרטיים שם. אנשי סודו שומרים על שתיקה, לא אומרים מילה לטוב ולרע על אופיו. איש מסביבתו לא יודע מדוע שירבב את שמו של נתניהו במהלך משפט שמתנהל נגדו על נושא אחר לחלוטין. "הוא היה ונשאר מעריץ גדול של ראש הממשלה", מסבירים אנשיו, ופרקליטיו מנסים להרגיע בכל דרך אפשרית את הרעש המיותר שהוא ייצר. אלא שמבחינתם זו משימה בלתי אפשרית — גם הם יודעים שאפילו אם יצליחו, השערורייה הבאה שלו כבר מעבר לפינה.
חלוץ המניות
מימרן בן ה־45 נולד למשפחה שעשתה את הונה בתחום הנדל"ן וגדל ברובע ה־16 בפריז, שכונה אקסקלוסיבית שבה גרים עשירי צרפת, דיפלומטים ומיליונרים מכל העולם. ביום בהיר אפשר לצפות במגדל אייפל מהמרפסות המטופחות שם, ובמשרתים במדים המגוהצים שמחנים את המכוניות של נשות העשירון העליון בדרכן למספרות היוקרה ומכוני היופי שליד גשר האלמה. את חינוכו קיבל בתיכון היוקרתי Janson de Sailly שברובע מגוריו, שם התחכך בבני טובים ויורשים עשירים מכל העולם. "הוא היה ילד מפונק שההורים שלו תמיד קנו לו את האביזר האחרון באופנה", העיד אחד ממכריו בתקופה ההיא.
כבר בצעירותו נודע מימרן כמהמר נלהב, טיפוס חברותי וחייכן ובעל חוש הומור מפותח. במהרה הפך לחבר קבוע במועדון ההימורים היוקרתי "חוג התעשייה והמסחר" ובמשחקי הפוקר הפרטיים שאורגנו שם. העובדה שצריך להשאיר בכניסה המחאה ריקה ועשרת אלפים יורו במזומן כדמי פתיחה לא הרתיעה אותו, עבורו מדובר בכסף קטן. "הוא טיפוס רגוע, אבל בבורסה הוא אימפולסיבי כמו בקזינו", סיפר חוקר ברשויות המס הצרפתיות. מכרה ותיקה שלו סיפרה: "הוא היה מסוגל לקנות שמלה ב־25,000 יורו לבחורה שבקושי הכיר".
אחרי שלמד כלכלה בצרפת, חי על הקו שבין פריז לארצות־הברית, הקים באמצע שנות ה־90 את Eurotrading (שהחליפה בהמשך את שמה ל־3ATrade) והיה מחלוצי המסחר העולמי במניות ברשת האינטרנט. במארס 2002 כבר מכר את חלקו בחברה בסכום של 30 מיליון יורו. זו לא הייתה העסקה הרווחית היחידה שעשה, וגם רשויות המס הצרפתיות והאמריקאיות החליטו לשים עליו עין בפעם הראשונה אחרי שפעם אחר פעם ערכי מניות של חברות שהוא ביקש למכור עלו בצורה מחשידה ימים ספורים לפני המכירה. "הרשויות פתחו בחקירה רשמית בכל פעם שקניתי מניות", סיפר מימרן בראיון לשבועון הצרפתי "אובס", אלא שגם אחרי כל החקירות מעולם לא הצליחו להוכיח פלילים בהתנהלותו. "אני קצת אחראי למוניטין הזה", הוא הודה. "אני נושא לפנטזיות. כך נראו החיים שלי פעם".
כשניהל מסחר בבורסה ממקום מושבו בפלורידה, מחשבונות בנק שפתח על שם מקורביו, הסביר שלקוחות סודיים דרשו ממנו פרטיות מוחלטת ולכן שמו נעדר מהרישומים. גם את הדופלקס המפואר שבו הוא חי בפריז, הכולל בריכת שחייה פרטית, רשם על חברה השייכת למשפחתו. את הרולס רויס רשם על אשתו, את המקלארן על גיסתו ורק הפרארי והמזראטי בחניה רשומות על שמו. "אלה מתנות לאשתי", הסביר בבית המשפט. כשנתפס בגלל עבירת מהירות, החוקרים התקשו להעמיד אותו לדין כיוון שהמצלמות לא יכולות להנציח מכוניות שדוהרות מעל ל־280 קמ"ש, ומכיוון שהגיש לשוטרים את רישיון הנהיגה של אחיו.
אבל כל זה עוד היה כסף קטן לעומת התוכניות העתידיות שלו. מימרן החל להתקרב למרקו מרדכי מולי, שזכה בצרפת לכינוי "מרקו האלגנטי", לבן דודו של מרקו, סיריל "הצרפתי" מולי, ולאחיינו של סיריל, סמי סואיד. הם נפגשו לראשונה ב־2008 בחופשת סוף שנה בדוביל, עיר נופש יוקרתית ובה מלון פאר המארח כוכבים מכל העולם בפסטיבל הסרטים האמריקאי שנערך שם מדי שנה. "כל העולם יודע מי הוא מרקו!" הופתע מולי כשמימרן לא זיהה אותו. הפיצוי הגיע במהרה: "הוא פיזר סכומי ענק, הלכנו למועדונים וחזרנו עם מלא בחורות", עידכן מולי בעיתונות המקומית.
מולי הוא טיפוס צבעוני, מהיר תגובה, שנולד בטוניסיה וגדל ברובע בלוויל, אחד ממרכזי הקהילה היהודית שהפך עם השנים לצ'יינה טאון של פריז. איש שבנה את קריירה על חדות לשונו והסתבך בעבר במספר עסקאות מפוקפקות. הוא מציג את עצמו כסוחר נדל"ן ומופיע לבית המשפט בלבוש מוקפד, שזוף ומטופח למשעי, כשצעיף משי יוקרתי מגן על גרונו. כשהשופט הקריא דו"ח שבו תואר מה לבש באותה פגישה, הוא מחה: "אני בנעלי טימברלנד וחליפת פשתן? לא ייתכן! אתה יודע, כבודו, כמה זמן לוקח לי להתלבש? שלוש שעות!" בהמשך אמר לשופט: "כבוד השופט, ישנתי איתך הלילה. אתה אצלי בראש. אני מת על הדרך שבה אתה מדבר". גם נשיא בית הדין, פיימן גלה־מרזבן לא הצליח להסתיר חיוך. באותה נשימה הוא ידע בדיוק עם מי יש לו עסק — מי שהלווה כספים לטיירי ליין, איש העסקים היהודי־צרפתי ושותפו של דומיניק שטראוס קאהן, שנמצא מת למרגלות דירתו בקומה ה־23 במגדל Yoo בתל־אביב באוקטובר 2014. "מרקו בקושי יודע קרוא וכתוב והוא גאה בכך", אמר עליו שופט־חוקר שבדק את מעלליו, "אבל הוא יודע לספור, וטיפש הוא לא".
את ההשקעה הראשונה עם מימרן עשה בתחום הטלפונים, בעסקה שעלתה להם בהפסד של כשלושה מיליון יורו. קצת כואב, אבל בכלל לא נורא מכיוון שמימרן ידוע כאחד שמשקיע בבורסה בעיקר את כספם של אחרים.
מה שהתחיל כירח דבש של הימורים משותפים של החבורה נגמר בדמעות כשמתנקשים חבושים בקסדות ארבו לסיריל בחדר המדרגות של דירתו ברובע ה־17 ודקרו למוות את שומר ראשו. יעד ההתנקשות ניצל בנס, וסיפר מאוחר יותר שהיה חייב למימרן שני מיליון יורו והבטיח להחזיר לו את הסכום עד שישה באפריל 2013, תאריך האירוע. אלא שלא היו הוכחות, ומימרן כלל לא נחקר בנושא.
סואיד, שכונה גם מלך ההיפודורומים על שם זירת מרוצי הסוסים בצרפת, היה ידוע בחוגי הקזינו כמלווה ידידותי למהמרים עם עבר פלילי של רכישה במרמה של שלטי פרסומת. את מולי הכיר מילדות, את מימרן פגש ליד שולחנות ההימורים. יחד הם רקמו את "שוד המאה".
ביקור חפוז בפריז
ב־2005 חתמו המדינות שהשתתפו בוועידת קיוטו על הסכם, לפיו המדינות שמייצרות עודף של פחמן דו־חמצני תשלמנה קנס או תוכלנה לקנות מכסות ממדינות שלא עברו את הכמות המותרת, כשצרפת הייתה המדינה היחידה שדרשה להחיל מע"מ של 19.6 אחוז על העסקאות. התוכנית של מימרן וחבריו הייתה גאונית — הם הקימו חברה צרפתית, קיבלו את הזכות לסחור במכסות, קנו זכויות ללא מע"מ ומכרו אותן עם המע"מ. הם רק "שכחו" לשלשל לקופת המדינה את ההפרש. בשנה אחת התגלגלו במסגרת העסקאות האלה כ־1.6 מיליארד דולר בצרפת לבדה, כשהחשד הוא שבאירופה כולה החשבון התקרב לעשרה מיליארד דולר. בצרפת נתבעה החבורה על העלמות מס בשווי 283 מיליון יורו, וזה רק החלק שהחוקרים חושבים שיוכלו להוכיח.
אלא שהכסף הגדול שהתגלגל לא תרם לחברות בין השותפים, ומהר מאוד התגלעו מחלוקות באשר לחלוקת הרווחים והמשך העסקה המפוקפקת. מימרן טוען כי משך את השקעתו בעסקי הפחמן ב־2009, לאחר שגילה שהעסקה אינה חוקית. לראיה, הוא אומר, השקיע את כספי משפחתו ולא את הונו האישי — הוכחה לכך שהיה בטוח בכשרות העסקה. מצד שני, ידוע כי הוא מרבה לגייס משקיעים לפרויקטים שלו וממעט לסכן את כספו האישי.
אחרי שהשתחרר מהמאסר בכלא על עבירות מרמה במכירת שלטי פרסום, סואיד עובר לישראל. מימרן מגיע לבקר אותו ב־2009 עשר פעמים, ומתאר את הביקורים כ"נסיעות פרטיות, עם המשפחה". "באמצע שנת הלימודים?" תוהה התובע ומימרן מגלה שפגש את נתניהו באותה השנה.
ידוע שהשניים נפגשו מספר פעמים בפריז, אך זה קרה לפני שמימרן השקיע בעסקת הפחמן. גם אז הוא לא נחשב לגורם נקי כפיים, אבל הכספים שהעביר אליו לא הגיעו מרווחי אותה עבירה שבה נחשד. מימרן אירח את נתניהו בדירתו בפריז, מימן על פי הצהרתו חופשה משותפת לשתי המשפחות בדרום צרפת ופגש אותו בקורשבל. וישנן כמובן גם העברות הכספים — אך כל עוד אף אחד מהצדדים לא מציג מסמכים המאששים את גרסתו, וכל עוד מימרן לא מפסיק לשנות את עמדתו לגבי הסכומים שהועברו, הנושא יישאר בגדר תעלומה.
זו לא הפעם היחידה שבה מימרן לא מדייק לגבי סכומי כספים שעברו בחשבון הבנק שלו. אחרי שהסתיימה עסקת הפחמן, טען המיליארדר שסואיד נתן לו בלאס־וגאס שישה מיליון יורו להשקעה במניות. "הייתי תלוי בו, לא רציתי שיגיד שהייתי מעורב בעסקה הזאת אם אי פעם הוא ייחקר במשטרה", הסביר. אלא שמשפחתו של סואיד טוענת שמדובר בכלל ב־60 מיליון, ושלמימרן הייתה יד ברצח שלו. הוכחות, בינתיים, אין להם. "סמי לא סמך על הבנקים, והחזיק חלק מהכסף במזומן מאחורי קיר מזויף בחניה של הדוד שלו בישראל", סיפר קרוב משפחה שלו. לדברי המשפחה הוא העביר למימרן 20 מיליון במזומן בשלב הראשון ולאחר מכן 30 מיליון נוספים. ואז הכסף נעלם.
סואיד רץ לביקור חפוז בפריז, שיהיה גם האחרון שלו. ב־14 בספטמבר 2010 הוא מתייצב לפגישה עם מימרן בכניסה למרכז הקונגרסים ברובע ה־17 בעיר. שני מתנקשים על אופנוע יורים בו עשרה כדורים בקליבר 7.65. בפגישה באותו ערב, השניים היו אמורים כנראה לדון בעסקיהם. מימרן איחר בכמה דקות וניצל. גם הפשע הזה לא נפתר. אחת הגרסאות היא שמדובר בחיסול חשבונות בעולם התחתון, מאחר ששודד וסוחר קוקאין לשעבר, עמר אזוג, הידוע בכינויו "עמר עיניים כחולות", נרצח אף הוא כמה ימים קודם לכן אחרי שהתלונן במשטרה על איומים לחייו, בין השאר מסואיד. גם כאן נחקר מימרן אך לא הוכח כל קשר בינו לפרשה.
גם קשרים בפוליטיקה לא מזיקים — ולמימרן יש רבים כאלה, ועל פי הפרסומים גם במשטרה. מספר עדויות צצו, ובהן הוא נראה לוחץ את ידיהם של קצינים במחלקה לחקירת הפשע המאורגן. פבריס ארפי, עיתונאי באתר החדשות "מדיהפרט", ציטט עדות בעילום שם לפיה ידע מימרן עשרה ימים לפני מעצרו על המהלך, ואף נפגש עם שוטר בכיר שעשוי להיות מפעילו כמודיע בבר ברובע ה־17. בדיווחים על אותה פגישה ירדו עד לרמת כוס הדיאט קולה שהוא שתה, אבל לא ידעו להגיד מה בדיוק נאמר שם.
פרשייה נוספת שמרחפת מעל לראשו של מימרן היא הרצח הלא מפוענח של חמו לשעבר, קלוד דריי, בווילה הפרטית שלו בפרבר היוקרה של פריז. המיליארדר בן ה־76 נורה בגבו משלושה כדורים בשעה ששהה לבדו בלילה שבין ה־24 ל־25 באוקטובר 2011. הרצח לא פוענח עד היום, וידוע רק כי מימרן השתהה בהחזרת הלוואה שלקח ממנו.
אבל הייתה פעם שבה הוא כן נעצר, למספר שבועות, אחרי שנחשד שחטף יחד עם המתאגרף פריד קידר, לשעבר אלוף העולם באגרוף תאילנדי, איש עסקים שווייצרי ממוצא טורקי. במשך שישה ימים, כך על פי החשד, הם הכריחו אותו להשקיע בבורסה כשני מיליון יורו ומימרן היה זה שהגה את המבצע כולו וגילם תפקיד של קורבן נוסף לסחיטה. מימרן וקידר שוחררו לבסוף, ובינתיים המשטרה הצרפתית לא הצליחה להרשיע אותו באף אחד מהתיקים שנפתחו נגדו.
500 אייפדים במתנה
בשבוע שבו הוא לא מככב במדורי הפלילים, מימרן נמצא במדורי הרכילות. אחרי גירושיו מאנה, בתו של קלוד דריי, הוא נשא לאישה את דוגמנית־העל הפראגוואית קלאודיה גלנטי, שאיתה נראה בשרשרת של אירועים נוצצים. גלנטי בת ה־35 היא כוכבת באיטליה, אורחת קבע בתוכניות טלוויזיה ובמדורי הרכילות המקומיים. מחופשה באיביזה הם קפצו למיאמי, מסוף שבוע במרקש הם הגיעו לאירוע צדקה נוצץ. ממנה נולדו לו שלושה ילדים, הקטנה שבהן נפטרה בגיל תשעה חודשים מזיהום בקטריולוגי נדיר. הטרגדיה סוקרה בהרחבה בכלי התקשורת האיטלקיים. למרות שנפרדו, מימרן תמך בה נפשית לאחר הטרגדיה. היום הם נאבקים על המשמורת של שני הילדים האחרים.
ב־2002 הוא חגג בר מצווה מפוארת לבנו, יחד עם כמה חברים קרובים — הזמר פארל וויליאמס, הראפר פאף דדי, בר רפאלי ושחקן הפוקר הנלהב פטריק ברואל. כל אחד מ־500 האורחים קיבל אייפד חדש במתנה.
לאחרונה נשא מימרן לאישה את תמרה פיסנולי, אשתו לשעבר של כדורגלן רומא ונבחרת איטליה דניאלה דה רוסי. ילדם המשותף נולד בחודש מארס השנה. לפחות תחביב משותף אחד יש להם, לכאורה — גם פיסנולי הואשמה ב־2013 שחטפה עם עוד שלושה שותפים איש עסקים איטלקי, גנבה ממנו באיומי סכין סכום נכבד ואת שעון הרולקס שלו והשאירה אותו עם שותפיה ברחוב צדדי כשהוא חבול. להגנתה טענה שהקורבן היה חייב לה כסף. כשנעצרה פיסנולי, בתו של עבריין מורשע שנרצח אף הוא ברומא, כבר היה מימרן במעצר בצרפת, באשמת התקיפה שיוחסה לו.
למרות שעד היום הצליח לחמוק מכל הפרשיות שנקשרו בשמו, ועל הדרך בעיקר לסבך אחרים, בהם נתניהו, נדמה שמימרן עוד לא חמק לחלוטין מהעננה סביבו. העונש שדורש התובע על "שוד המאה" הוא עשר שנים, המקסימום שניתן לדרוש על עבירות ממון וגזר הדין יינתן ב־7.7. התובע הצרפתי גם בישר שחלה השתפרות ביחסי המשטרה הישראלית והצרפתית ושיתוף הפעולה הדוק מתמיד. גם אם ייכנס לבסוף לכלא, וגם אם יצליח לחמוק שוב — למימרן אין סיבה לדאגה. העושר הרב שלו, המוח הקודח והיכולת להמציא את עצמו מחדש כנראה תוביל אותו גם לקנונייה הבאה. כעת רק נותר לו לחכות שאולפן הוליוודי יקנה את התסריט שנכתב בימים אלה על חייו, ולהראות לכולם ש"הזאב מוול סטריט" היה רק פרומו לדבר האמיתי. ¿

