בין בגדד, שרונה ואורלנדו

זה קורה שוב ושוב. בשבוע שעבר בשרונה, אתמול באורלנדו, ובדיוק לפני 75 שנה, יוני 1941, חג השבועות, בבגדד בעיראק, כאשר המון מוסת יצא לפרוע ביהודים. כ־180 יהודים נרצחו ב"פרהוד", המהדורה העיראקית של ליל הבדולח. זו לא טעות. זה היה ליל דמים שקדמה לו הסתה נאצית, בניצוחו של השגריר הגרמני בבגדד ד"ר פריץ גרובה.

עיראק הייתה בימים ההם מדינה עצמאית. השפעתו של גרובה על האליטות המקומיות הייתה גדולה. בין השאר הוא הוציא משלחות לברלין, רכש עיתון ודאג לפרסם בו בהמשכים את "מיין קמפף" של היטלר. השנאה ליהודים לא הייתה בגלל הציונות. רוב יהודי עיראק לא היו אז ציונים. הם היו, בדיוק כמו יהודי גרמניה, חלק מחוט השדרה של הכלכלה, הפיתוח והקידמה. באותן שנים טרח גרובה על טפטוף קבוע וארסי של תעמולה נאצית אנטישמית. הטפטוף הצליח: השלטון נקט בשורת צעדים נגד היהודים ומצבם הלך והורע.

מאוחר יותר, לאחר שכבר הפיץ את עלילת אל־אקצה בפלשתינה ואחרי שהסתבך עם שלטונות המנדט הבריטי, הגיע לבגדד המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, שהוסיף גם הוא שמן למדורה. חודשיים לפני ה"פרהוד" התחוללה הפיכה פרו־נאצית בעיראק, בראשות ראשיד עאלי אל־כיליאני. מלחמת העולם הייתה בעיצומה, והבריטים התקדמו לכיוון בגדד. אל־כיליאני והמופתי, המסיתים הגדולים, ברחו לברלין, שם התקבלו כגיבורים. את הטבח ביהודי בגדד השאירו השניים לקהל המקומי המוסת.

אנטי־ציונים יהודים מסוימים מנסים לטפח את האגדה שפרעות ה"פרהוד" היו פועל יוצא של החשש הערבי מהמפעל הציוני. מדובר באנשים שהפכו את ההצדקה לאנטישמיות הערבית ולטרור למפעל חייהם. הם רוצים לראות ב"מוקוואמה" סוג של התנגדות לקולוניאליזם ולציונות. 75 שנים עברו, והפיגוע במתחם שרונה זוכה גם הוא להצדקות. זו לא ההסתה, יש מי שמנסה לספר לנו, זו ההתנגדות לכיבוש.

כל עוד אלה היו השוליים של השוליים - ניחא. תופעות הזויות כאלה היו תמיד. אבל בשבוע שעבר ראש עיריית תל־אביב בכבודו ובעצמו ניסה להסביר שהפיגוע בשרונה התרחש בעצם באשמת ישראל. עד שלא יקרה פיגוע גדול יותר, הוסיף, הישראלים לא יבינו. מה הם לא יבינו? שצריך להפסיק את הכיבוש.

חולדאי "הפך" את הרוצחים שהגיעו לתל־אביב לפעילי שלום. הם לא ידעו שהם כאלה, אבל חולדאי יודע. נכון שישראל הציעה לפלסטינים מדינה, נכון שהם דחו את הצעת ברק בקמפ־דייוויד, את מתווה קלינטון בסוף 2000 ואת שתי הטיוטות של ג'ון קרי ב־2014, אבל חולדאי מאשים את ישראל. חולדאי, ולא האנטי־ציונים הרגילים והמאוסים שכבר התרגלנו לקולותיהם הצורמים. הפעם מדובר באדם ששמו מוזכר כמועמד אפשרי להנהגת מפלגת העבודה. אפשר להניח שראש עיריית אורלנדו לא יספר לאנשי עירו שמגיע להם, ושזה בגלל הכיבוש האמריקאי בעיראק. הוא גם לא יגיד להם שמגיע לאמריקאים פיגוע הרבה יותר חמור, כדי שיבינו את מניעי המפגעים.

75 שנה מפרידים בין הפיגוע בבגדד לפיגועים בשרונה ובאורלנדו. אז זה לא קרה בגלל מאבק למען חופש ושחרור, וכעת זה לא קרה כדי לקדם חופש ושחרור. אז ועכשיו מדובר בפשעי שנאה רצחניים. כששמעתי את חולדאי, יורשה לי להודות, חשתי צביטה בלב. הפלסטינים ראויים לחופש ולהגדרה עצמית. הממשלה הנוכחית רעה לישראל, צריך להחליף אותה. אבל כשחולדאי ובני דמותו, שמבינים ומצדיקים את הטרור, הם האלטרנטיבה - הימין יישאר לנצח בשלטון. √