"לגבר לבן שנאנס לא היו מעזים לדבר כמו שדיברו אליי. גם לא לאישה"

הוא הציץ בשעון. בשתיים לפנות בוקר נקרא לעלות לפוסטה שמובילה את האסירים לבתי המשפט. הדרך מכלא רימונים לירושלים לא עברה בקלות. "התחלתי לחשוב לאחור בזמן ועלו בי כל הדברים שחוויתי מהמנוח איילין. נזכרתי בכל הרע שעשה לי; איך התעלל בי מינית, איך סחט ממני כספים, ואיך כל הזמן ניסיתי לברוח ממנו – ובעצם, התחלתי לשתות בגללו. ידעתי שהדיון הזה הוא ההזדמנות האחרונה שלי. להיות או לחדול. ממש ככה".

היילו מדבר וקולו נשנק. כעיתונאית, ליוויתי את המשפט שלו במשך שנים. ב־2013 הורשע היילו ברצח בבית המשפט המחוזי ונשלח ל־20 שנות מאסר. אבל בסוף החודש שעבר התהפך התיק בבית המשפט העליון. השופטים חנן מלצר, אורי שהם ודפנה ברק־ארז זיכו את היילו מעבירת הרצח והמירו אותה בהריגה, לאחר שקבעו כי היה קנטור מתמשך מצד איילין כלפיו. הם המתיקו את עונשו ל־12 שנות מאסר. המשמעות היא שהיילו, שכבר יושב שש שנים מהיום שנעצר, עשוי להשתחרר מהכלא בעוד שנתיים, בניכוי שליש.

השבוע אף נאספו בכנסת 65 חתימות של חברי כנסת, שיוגשו לנשיא המדינה בקריאה להעניק להיילו חנינה בשל הרקע המיוחד של המקרה. "הסיפור של היילו משקף היטב את מציאות חייהם הקשה של רבים מבני ובנות העדה האתיופית; אנשים שהמדינה ורשויות הרווחה מזניחות, שהמשטרה לעיתים מתנכלת להם, ושבמקרים מרבים מעדיפים לסבול בשקט פשוט משום שהם מרגישים שאין להם אל מי לפנות", נכתב במכתב שיוגש לנשיא ריבלין.

עכשיו, בראיון ראשון מאז התפנית שחלה בגורלו, מסביר היילו בטלפון מהכלא מה קרה בחדרי החקירות.

את ערב ל"ג בעומר 2010, היילו לא ישכח לעולם.

"אני שונא את החג הזה מאז", הוא אומר כמעט בלחש. לפי כתב האישום, היילו פגש באקראי את ירון איילין במרכז המסחרי בקריית־נורדאו. זה ביקש ממנו אלף שקל, והם הלכו לשוחח במקום חשוך. איילין, שעמד בגבו להיילו והטיל את מימיו, איים שאם לא ישלם לו – הוא יפגע בו. בתגובה, היילו חנק אותו מאחור עד שאיילין נפל. לאחר מכן נטל לבנה שמצא במקום, השליך אותה על ראשו של המנוח, גרר אותו למקום חשוך יותר, היכה בו שוב ועזב את המקום. במעשיו, נטען בכתב האישום, "גרם הנאשם בכוונה תחילה למותו של המנוח".

היילו הסגיר את עצמו למשטרה והודה בביצוע המעשה. בחקירתו הראשונה לא סיפר על ההתעללות המינית שעבר, ועשה זאת רק בהמשך החקירה.

היילו, היית אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי. למה הרגת את ירון איילין?

"כי הייתי מת מהלך בגלל מה שהוא עשה לי. כל הזמן חייתי בפחדים, בהיסטריה, שהוא יתפוס אותי שוב. פחדתי לרדת לשכונה. לא ידעתי מה לעשות, איך להתמודד. לא היה לי למי לספר. מהמצוקה הזאת התחלתי לחטוף התקפי אפילפסיה קשים. אחד ועוד אחד ועוד. בסיוטים שלי עד היום איילין פוגע בי שוב ושוב".