חייב לו את חייו

קוראים היום את העיתון של מחר: כבר 40 שנה שומר פרופסור יואל סייפן את הפתק המוכתם בדמו של סורין הרשקו. עד היום הם לא שוחחו ביניהם על מה שקרה בטרמינל באנטבה

בתחילת הפגישה הוציא פרופ' יואל סייפן פתק מאלבום תמונות ישן והראה אותו לסורין הרשקו, הפצוע הקשה ביותר ממבצע אנטבה. הפתק, בן 40 שנה בדיוק, עם לוח הזמנים ליציאה למבצע, עם שעות ומטלות ("תדרוך, תחקור, העמסה"), מוכתם בדמו של סורין.

 

צפו במפגש:

 

 

 

כדור בודד שירה מחבל לעבר לוחם הצנחנים סורין הרשקו חדר דרך צידה הימני של השפה העליונה שלו בלי להשאיר אפילו צלקת. אחר כך נע הקליע במסלול הרסני, שבר את שיניו של הרשקו, חצה את פיו והמשיך הלאה, עד שנתקע בעמוד השדרה. סורין, שהיה בן 21 וחצי בסך הכל, נותר משותק מן הצוואר ומטה. מאז הוא יכול להזיז רק את הראש.

 

יואל סייפן, 71, היה באותם ימים הרופא של חטיבת הצנחנים. הראשון שהגיע לסורין, כמה שניות אחרי שנפצע. הפתק היה בכיס הימני של החולצה שלו. הוא הוכתם בדם שעה שרכן על סורין כדי לטפל בו, מסוכך עליו בגופו. את הפתק שמר הרופא כדי שיהיה "עדות לאירוע מכונן".

 

"זה שלך. הפתק האורגינלי, אפשר לעשות בדיקת די-אן-איי", אמר לסורין כשהניח לפניו השבוע את הפתק עם סימני הדם, שדהו בינתיים. "אחרי שחזרתי הביתה הורדתי את המדים, פתחתי את כפתורי החולצה והוצאתי את הפתק, שהיה ספוג דם. טיפלתי בפצועים בשטח ובקרבות ובלילות, לפני אנטבה וגם אחרי, אבל זה אף פעם לא היה כל כך אישי. שישים וכמה דקות, כל השהייה שלנו על הקרקע באנטבה, המבצע כולו, היה עבורי הטיפול בסורין. כל המעטפת מסביב - התכנון, ההגעה, החזרה - הכל היה רקע. תמצית האירוע זה מבחינתי סורין. קשה לתאר את זה במילים. זה קשר מיוחד בין שני אנשים שנפגשו בנסיבות מסוימות. באירוע שהוא אולי הכי חשוב בחיים שלהם. יש בינינו קשר דם. אמיתי".

 

הכתבה המלאה מחר ב"מוסף לשבת" ובאפליקציה של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים