מילון הקלישאות

יש כמה ביטויים שבני 50 ומעלה אוהבים לחזור עליהם, במיוחד כשהם מדברים עם אנשים צעירים יותר – אולי מפני שהם חושבים שזה מצחיק, מרשים או מוסיף להם כבוד. אבל הם, זאת אומרת אנחנו, טועים. כל האמירות האלה פשוט מבאסות ומיותרות. ואם אתם מסוגלים להוציא אותן ממילון הקלישאות שלכם – תעשו את זה, וכמה שיותר מהר. הנה כמה דוגמאות:

"בגילי המופלג" או "ממרום גילי"

קבלו מבזק: מודעות יתרה לגיל שלך אינה דבר חינני. הצעירים שאתה בא עימם במגע הבינו לבד שאתה אדם מבוגר, אבל זה לא ממש מעניין אותם, כחלק מזה שאתה לא ממש מעניין אותם. בהדגישך שוב ושוב את גילך המתקדם אתה לא מדגיש יתרון שלך, אלא חיסרון, ולפיכך מצטייר כשוטה. על הדרך אתה גורם לכולם לחוש אי־נוחות, כאילו אם תמשיך עוד קצת, תתוודה על משהו שאיש אינו מעוניין לשמוע, אולי על חלקך ברצח ארלוזורוב או פעילותך באחת המחתרות.

"הכרתי את סבא שלך!"

עוד טעות. נכון שזה נורא מרגש לגלות לפתע שהיפהפייה הצעירה שעימה אתה משוחח היא למעשה הנכדה של גיורא מהג'ורה, שדרכיכם נפרדו בשנות ה־80 של המאה הקודמת. אבל אתה לא ממש צריך לספר לה שוב ושוב שהכרת את סבא שלה, כי היא הבינה את זה כבר בפעם הראשונה ואיבדה עניין כבר אז. למה? מפני שאם המפגש איתך אינו ניתן למינוף דיגיטלי – מינימום סלפי שיביא לייקים בפייסבוק או לבבות באינסטגרם, מבחינתה אתה בזבוז זמן, בלי קשר לגילך.

"בזמני זה היה אחרת"

קודם כל, לא נכון. בזמנך זה לא היה אחרת. זה היה בדיוק אותו דבר. גם כשאתה היית ילד כולם התלוננו על אובדן ערכים, הפוליטיקאים היו מושחתים, וכל יום נראה כמו היום שבו המדינה הולכת פייפן. אתה והחברים שלך לא הייתם טובים או ערכיים יותר, ומה שאתם הבנתם באיחור ניכר רק כשהגעתם לגיל 20, היום כל ילד עם סמארטפון יודע כבר בגיל 8. אז תרגיע, ואל תתנשא. הגיל מוסיף חוכמה רק לעיתים נדירות מאוד.

ביטויים כמו "הולכת פייפן"

שהופיעו רק בפסקה האחרונה. וגם: שאקל, גזעי, חתיכה, בוף, צינגלה, נותנת, לא כל שכן, אדרבה, או כל ביטוי ביידיש – כולם מסגירים לא את גילך, שאותו אפשר לנחש די בקלות מהופעתך, אלא את עולמך הלשוני, שננעל לפני תום המאה הקודמת.

צילצלתי/התקשרתי/הרמתי טלפון

בואו ננסה להפנים. אנשים היום לא מדברים זה עם זה, אלא שולחים ווטסאפים. למה? ככה. אם אתה מרגיש רומנטי ומשקיען, אתה יכול להפתיע אולי עם איזה סמס חינני, שגם הוא נתפס כבר כמדיה מיושנת. אם אתה ממש מתקשר, אנשים נבהלים. הם פוחדים שקרה משהו. שמישהו מת. אחרת למה לא שלחת ווטסאפ?

ובבקשה, אל תגיד עכשיו שבזמנך זה היה אחרת.