ריח המלוח על המים

התחזיות מתממשות: מי הכינרת הולכים ונעשים מלוחים יותר, והמומחים מזהירים שלא ניתן יהיה להשתמש בהם להשקיה. המחסור החמור בגשמים בצפון הארץ בשנים האחרונות צפוי להחריף, ולמרות היקפי ההתפלה הגדולים, שבזכותם אין כיום מחסור במים בישראל, מצבה של הכינרת עלול להוסיף להידרדר.

כבר ב־2008 דו"ח שהכין המשרד להגנת הסביבה ופורסם ב"ידיעות אחרונות" בחן את השפעות שינויי האקלים על ישראל והציב את המלחת הכינרת כאחת התוצאות המטרידות ביותר שעלינו להיערך אליהן. הסיבה שעליה הצביעו המדענים הייתה גידול במחסור במים, שישפיע על המאזן האקולוגי של האגם הרגיש.

בשנים האחרונות מתממשת תחזית נוספת של מומחי האקלים בישראל: בעוד שבמרכז ואף בנגב כמויות הגשמים הן רגילות, בצפון יש מחסור מתמשך בגשמים.

התוצאה היא שבשנים האחרונות כמות המים שזורמת לכינרת מהנחלים הגדולים קטנה אף יותר מזאת שהייתה בתקופות הבצורת הממושכות בעשור הקודם.

"כיום אנחנו מחזיקים את מפלס הכינרת מעל הקו האדום באמצעות הפחתת כמות המים שיוצאים מהאגם", הסביר ד"ר דורון מרקל, הממונה על הכינרת ברשות המים. "התוצאה היא שאם פעם טיפת מים שהתה בו בין חמש לשבע שנים, כיום היא שוהה עשור, והמעיינות המלוחים שיש בכינרת מורגשים יותר".

לא מדובר במליחות שתורגש בלשון, אבל אם לפני כעשור מליחות הכינרת הייתה 270-250 מיליגרם לליטר, כיום היא עומדת על כ־280, והיא עלולה לעלות גם ל־300 עד סוף הקיץ, לפני שתתחיל לרדת שוב לרמות הנוכחיות. לפני 30 שנה, כשהמליחות הייתה במינימום שנמדד, היא עמדה על כ־200 מיליגרם לליטר בלבד.

רמות המליחות הנוכחיות, שאליהן מצטרפת מליחות שנובעת משימוש חוזר במי הקולחים אחרי טיפול, יוצרות בעיה לא פשוטה לחקלאות. כבר היום ישנה בעיה להשקות עם המים הללו ישירות מטעי אבוקדו, והבעיה עלולה להחריף גם לסוגי חקלאות נוספים.

כדי שהמים כבר לא יהיו מתאימים לשתייה צריך שהמליחות תעלה בעוד כ־30%, מה שעוד נראה רחוק, אך לא בלתי אפשרי.

אז מה עושים? בשנים האחרונות שודרג המוביל המלוח, מערכת שאליה מנוקזים מי מעיינות מלוחים בצפון הכינרת, שמוזרמים לירדן הדרומי. בשנה הקרובה מקווים גם להשלים פרויקט לאיסוף מי מעיין מלוח גדול נוסף, שהטיפול בו החל כבר ב־2009. לדברי מרקל, אם יוקם מתקן התפלה נוסף בצפון הארץ, זה יאפשר לשחרר עוד מעיינות מנחלים שכיום משמשים לשתייה ולהשקיה, והכינרת תוכל לקבל מים ממקורות נוספים.