מדווחים מהשטח: והפעם דני ביוון
דני פרל, בן 63 , ממושב מזור מטייל ביוון
דני, מה אתה עושה ביוון?
“הגענו לאי השני בגודלו ביוון, אוויה, בשביל ראלי יוון, מרוץ שטח בין הקשים באירופה. זו נסיעה מהירה בתוואי שטח הררי בשבילים ארוכים, בגבהים שונים, חציית נחלים ונסיעה בתוך יערות. אני נוהג ברכב פולאריס באגי מדגם 1000RZR. לידי יש נווט, ושנינו חגורים בכלוב בטיחות שמגן עלינו מגלגולים, הפיכה וכל דבר רע”.
נוסעים מהר?
“ביערות המהירות הממוצעת היא בין 70 ל־80 קמ"ש, ואני יכול להגיע גם ל־110 קמ"ש במקומות פתוחים יותר. זה נשמע איטי אבל כשיש לך תהום של 1,000 מטר פעם מימין ופעם משמאל, וצוקים גבוהים ועצים - זו מהירות גבוהה. יש הרבה פיתולים וצריך המון ריכוז במשך הרבה שעות נהיגה”.
נוסע הרבה לתחרויות?
“כתחרות, זו השנייה שלי בעולם, אבל אני מדריך נהיגת שטח וטיולי ג'יפים אז הייתי בהרבה מקומות, פתיחות צירים שונות כמו האיסוזו צ'לנג ומלכות המדבר. אני חלק מצוות שבונה את המסלולים ומלווה את המטיילים”.
ספר סיפור טוב מאחד הטיולים הללו.
“לפני 12 שנים בערך באיסוזו צ'לנג עברנו מווייטנאם ללאוס על מעבורת עם 12 ג'יפים. שטנו לאורך הנהר ובשלב מסוים הגענו לחוף חולי. המקומיים שמו שני קרשים עבים ולאט־לאט הורידו את כל הג'יפים, אבל הכפר למעלה ואנחנו חושבים - איך עולים כאלה דיונות מתנופה של אפס? לפתע מופיעים ארבעה פילים עם המובילים שלהם. הם מעמידים אותם ברוורס לפני המכוניות, קושרים את הרצועות מכל ג'יפ לפיל, במקום לטרקטור. ואז הפילים עלו ועלו עד שהוציאו את כל הרכבים”.
מה למדת במהלך הטיול הנוכחי?
“כשאתה במרוץ אתה תמיד נמצא בעיר או עיירה אבל למעשה אתה לא יכול לחוות את חוויית המקום כי אתה מרוכז במרוץ. אתה חושב רק על ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, תקלה פה, תקלה שם. אז לכאן הגענו כמה ימים לפני - יש באי מעיינות חמים, אוכל מקומי, גירוס וסופלקי וסלט יווני וצזיקי, כל ערב חגגנו בטברנה עם המקומיים והבוזוקי והכינור והאקורדיון”.
והבן שלך, עומר, נמצא איתך כל הזמן.
“כן, עומר הבן שלי הוא למעשה גם נהג, גם נווט וגם איש סיוע. זה חלום שמתגשם. אם לא תבנה משהו לא יהיו לך חלומות. יש לי שני בנים, עומר בן 33 והגדול - שלומי - בן 40, מגיל צעיר הם חווים את אהבת הטבע, את טיולי השטח וההישרדות, ועכשיו אני קוטף את הפירות”.
מכירים מישהו רחוק?
