משימה ריאלית

שעה קלה (ואולי פחות אם יהיו פנדלים) אחרי שיתברר אם החבר גארת' בייל עלה לרבע הגמר, יתייצבו למפגש ראש בראש שני כוכבי ענק אחרים מאלופת אירופה ריאל מדריד, כריסטיאנו רונאלדו ולוקה מודריץ'. קלאסיקו ביום הפתיחה של שמינית גמר אליפות אירופה.

לראשונה מאז החל היורו – ולמרות הצמד הווירטואוזי מול הונגריה – הפך אתמול הפנומן הפורטוגלי רק לדמות השנייה הכי מדוברת בטורניר. הקדים אותו כמובן שדר הטלוויזיה האיסלנדית, עם יבבות הסירנה אחרי שער הניצחון מול אוסטריה. ואיזה מזל שכריסטיאנו לא היה בסביבה, כי בזכות היוטיוב ראינו גם מה הוא נוהג לעשות לשדרים שמעצבנים אותו.

אז המותג CR7 אכן הגיע לצרפת, בדיוק בזמן כהרגלו, והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שכובש בארבעה טורנירי יורו רצופים. גם נאני, שהבקיע פעמיים, מספק את הסחורה. אבל חוץ משניהם, למאמן פרננדו סנטוס יש שלוש סיבות לדאגה.

הראשונה היא שהנבחרת שלו זחלה לשמינית על גחונה, עם שלוש תוצאות תיקו בבית קל על הנייר שכלל את הונגריה, איסלנד ואוסטריה. הסיבה השנייה קשורה להגנה שההונגרים חתכו כמו גולאש, והותירו את רבבות הפורטוגלים ביציע פעורי פפה.

והשלישית, המדאיגה מכולן, נעוצה ביריבה. כשצ'כיה השוותה ל־2:2 מול קרואטיה אחרי שמודריץ' נפצע והוחלף, כולם היו בטוחים שבלעדיו לנבחרת לא יהיה מה למכור. הצחקתם את אנטה צ'אצ'יץ', שנבחר על־ידי מגזין הספורט הצרפתי "ל'אקיפ" למאמן המצטיין של שלב הבתים.

גם בלי המאסטרו מס' 1 שלה, קרואטיה הנחילה לספרד הפסד ראשון במפעל מאז 2004. ככה זה כשיש לך בסגל עוד כמה כוכבי על, כמו למשל איבן ראקיטיץ' מברצלונה, ובעיקר השחקן שבעיני רבים נחשב ל־MVP של שלב הבתים – איבן פרישיץ'. ועכשיו מודריץ' ומריו מנדז'וקיץ' עוד אמורים לחזור להרכב.

את הנבחרת מלווה נשיא ההתאחדות דאבור שוקר, וכולם כאן מזכירים לו את מונדיאל 1998. קרואטיה הייתה אז המרעננת הרשמית של הטורניר בצרפת והגיעה עד חצי הגמר, שבו נוצחה 2:1 על־ידי המארחת. כלומר, לא רק שלקרואטים יש נבחרת גדולה ומסורת, אלא גם נשיא התאחדות שחי ונושם את העסק. מעניין באמת מה עשה עופר עיני ב־1998.

אפילו השופט בריטי

1984, בלי קשר לג'ורג' אורוול או לג'ורג' בסט, הייתה השנה האחרונה שבה נערכה "אליפות הבית" של בריטניה. האנגלים והסקוטים חשו שוויילס וצפון־אירלנד קטנות עליהם, ואחרי מאה שנה פרשו מהמפעל. הצפון־אירים זכו בגביע, ששוכן עד היום במשרדי ההתאחדות בבלפסט. כסגנית הוכתרה וויילס, שאף היא מן הסתם עדיין מחזיקה בתארה.

איזה דרבי בריטי לוהט מצפה לנו מחר בפארק דה פראנס, והפעם, רק השופט יהיה אנגלי. הוולשים מגיעים כפייבוריטים בזכות השחקן הכי חם ביורו – היחיד שכבש בכל משחק. שימו לב לסטטיסטיקה מעניינת: רונאלדו בעט לשער 30 פעמים בשלושה משחקים, הרבה יותר מכל שחקן אחר בטורניר, ורק שבע מהבעיטות היו למסגרת. במקום השני נמצא בייל עם 17 בעיטות לשער, 12 מתוכן למסגרת – ושלושה כדורים גם נכנסו.

והנה עוד סטטיסטיקה: בכל משחק שבו מופיע אחד מהשניים האלה, 90 אחוז משאלות העיתונאים למאמן היריבה הן בנוסח: איך תעצרו אותו? התשובות זהות ב־100 אחוז: "הוא שחקן גדול, אי אפשר לשמור אותו אישית, אבל במאמץ קבוצתי נוכל להתמודד איתו". אתמול נאלץ לדקלם את הקלישאות האלה המגן הוותיק ארון יוז.

המאמן הוולשי, כריס קולמן, הודה שכמעט בכל האימונים הוא מתרגל בעיטות 11 מטר. במקרה שההכרעה תגיע לשם, מספר 11 שלו יהיה אחד הבועטים. הוא הרי כבש גם בדו־קרב בגמר הצ'מפיונס. מצד שני, גם רונאלדו וראמוס כבשו שם, ומה קרה לפנדלים שלהם כאן ביורו כולנו יודעים.

ואסור לשכוח מי יעמוד בשער של הצפון־אירים. מייקל מגאברן הוא ללא ספק השוער המצטיין של שלב הבתים, שהגיע לשיאו בהפסד 1:0 לגרמניה. עכשיו השוער של המילטון הסקוטית, שחוזהו מסתיים בקיץ, כבר מוצף בהצעות מהפרמייר־ליג.

זה המקום לעוד נתון סטטיסטי פיקנטי (ויסלח לי רמי וייץ): בקרב האחרון של הצפון־אירים בשלב הבתים, הגרמנים החזיקו בכדור 79 אחוז מהזמן, מה שהפך את המשחק להכי חד־צדדי ביורו מאז 1980. אם מגאברן יצא מהמכבש הזה עם ספיגה אחת בלבד, ייתכן שבצפון־אירלנד מתפתח יורש לפאט ג'נינגס האגדי.

המנצחת מחר תפגוש את בלגיה או הונגריה ברבע הגמר, שייערך בלילה של שישי הבא. כלומר, לא רק שלדרבי הבריטי חוקים משלו, הם גם משחקים משבת לשבת – והכל פתוח.