מפת הדרכים

כמה זמן ייקח עד שבריטניה תפרוש סופית מהאיחוד? • האם היא עדיין יכולה לעשות פניית פרסה? • ומה יעלה בגורלם של הישראלים עם הדרכון האירופי שאימצו מבטא אוקספורדי ולומדים בממלכה? • מורה נבוכים

מיד אחרי שהתבררו תוצאות משאל העם התגלגלה בראשם של מתנגדי הפרישה שאלה אחת: האם זה סופי — או שאפשר להשיב לאחור את הגלגל?

 

מבחינה עקרונית, המשאל מחייב את בריטניה. אלא שקיימות כמה דרכים פוליטיות שבאמצעותן ניתן למעשה לבטלו. הסיכויים שתסריט כזה יתממש נראים נמוכים כרגע, אך עשויים לגדול בנסיבות מסוימות.

 

ראשית, הפרלמנט יכול לקבל, ברוב קולות, החלטה שלפיה הוא מתעלם מתוצאות המשאל ובוחר להישאר באיחוד האירופי. לפי תרחיש שני, בריטניה והאיחוד ייכנסו בחודשים הקרובים למשא ומתן מחודש, שיספק תשובות לטענות של תומכי היציאה מהאיחוד וייתן מענה לצרכים של הממלכה. אם מו"מ כזה יבשיל, ראש הממשלה הבא של בריטניה יוכל להביא את ההסכם לאישור בפרלמנט ולאשרו ברוב של שני שלישים. אפשרות נוספת היא השגת הסכם עם האיחוד והליכה לבחירות כלליות בבריטניה, שיהוו למעשה משאל עם מחודש על הפרישה.

 

בסוף השבוע חתמו יותר משני מיליון בריטים על עצומה שתובעת לערוך משאל עם חדש. מכיוון שמספר החותמים גבוה מ־100 אלף, החוק הבריטי מחייב את הפרלמנט לערוך דיון בנושא. לדיון כזה אין עקרונית כל משמעות מעשית — אך במקרה שחברי הפרלמנט ירגישו שקיומו מעיד על לחץ ציבורי מסיבי, הם עשויים להחליט לקיים בעקבותיו הצבעה על ביטול משאל העם.

 

האם האירופאים יגורשו?

 

איש לא יסולק, אבל

בעתיד הכניסה תוגבל

 

התוצאות הדרמטיות של משאל העם יצרו תהייה שעד לסוף השבוע אפילו לא עלתה על הדעת: האם תושבי האיחוד האירופי המתגוררים בבריטניה יגורשו?

 

התשובה, במילה אחת: לא. בבריטניה חיים שלושה מיליון אזרחים של האיחוד, והם צפויים להישאר בה, אם ירצו. גם 1.2 מיליון הבריטים שעובדים ומתגוררים בארצות האיחוד לא צפויים להיפגע כתוצאה מהפרישה מהאיחוד. עם זאת, הממלכה תגביל בעתיד את מספר אזרחי האיחוד שיוכלו להיכנס לתחומה ולעבוד בה, בהתאם לצרכיה.

 

ומה יהיה על הדרכון הבריטי? כשהממלכה תשלים את הפרישה, היא תשמיט מראש הכריכה שלו את הכיתוב "האיחוד האירופי". אבל בכניסה למדינות האיחוד עדיין יוכלו בעלי דרכון בריטי לעבור בתור המהיר, השמור לבעלי דרכונים אירופיים.

 

איך הושג הניצחון?

 

קמפיין ההפחדה פעל:

נגד מהגרים, נגד האיחוד

 

בריטניה הלכה לישון עם סקרים שניבאו כי תישאר חלק מהאיחוד האירופי, וקמה עם תוצאה הפוכה. מה גרם לניצחון הפוליטי שנראה כמעט בלתי אפשרי?

ראש הממשלה דיוויד קמרון היה האיש שיזם את משאל העם, אבל נייג'ל פרג' היה האדריכל שחולל אותו — ואת התוצאה. יו"ר מפלגת העצמאות רכב היטב על גל הלאומנות ששטף את אירופה בשנים האחרונות, יצא באופן גלוי נגד מהגרים וקרא לפרישה מאירופה. בשל חששו של קמרון כי פרג' יגנוב למפלגה השמרנית קולות רבים, לפני הבחירות האחרונות הוא הבטיח לבוחריו ללכת למשאל עם, ניצח בהן — וחשב שיצלח את המשאל בהליכה.

אלא שמחנה ההישארות ביצע כמה טעויות קשות בקמפיין לקראת המשאל. ראשית, אנשיו של קמרון התמקדו בנושא הכלכלי אך לא נתנו מענה לנושא המהגרים. בנוסף, רבים בציבור הבריטי לא יודעים עד היום מה היו ההישגים שהשיג ראש הממשלה במו"מ שהיה אמור לשפר את תנאי חברותה של בריטניה באיחוד. מחנה הפורשים, מנגד, הפחיד את הבריטים כשהזהיר אותו מפני שטף הפליטים שעשוי להתנפץ אל חופי הממלכה. מנהיגיו אף היטיבו לזהות את התסכול של בריטים רבים ממצבם הכלכלי ותלו את האשם באיחוד האירופי.

ויש עוד שאלה מעניינת: למה לונדון תמכה בהישארות יותר מכל מקום אחר בבריטניה, ברוב של 61% מול 39%? בבריטניה הסבירו כי התשובה נעוצה בכך שזו עיר קוסמופוליטית המאגדת תושבים מרוב מדינות העולם וגם בעובדה שכמרכז הכלכלי של הממלכה תושבי הבירה חששו מנזק כבד לכיס ואף מפיטורים עתידיים.

 

מה יהיה על הישראלים?

 

הסטודנטים עלולים

לשלם שכר לימוד כפול

 

אלפי ישראלים לומדים בבריטניה בזכות הדרכון האירופי שבידם וחוששים כי פרישת הממלכה מהאיחוד צפויה להיות עבורם בשורה רעה — ובעיקר יקרה.

האוניברסיטאות הבריטיות הן מהמובילות בעולם, ושכר הלימוד בהן אימתני ונע בין 6,000 ל־9,000 פאונד בשנה (כ־33 אלף עד 50 אלף שקל). אבל בזכות הדרכון הפולני, הרומני, ההונגרי — או כזה של כל מדינה אחרת באיחוד — ישראלים רבים הצליחו להגשים חלום וללמוד בהן במחיר מקוצץ. למעשה, רק 700 ישראלים לומדים באוניברסיטאות אלו ללא אזרחות נוספת, אירופית, ובשכר לימוד מלא.

לאחר הפרישה הסופית מהאיחוד צפויה בריטניה להתחיל לגבות שכר לימוד מלא מהישראלים בעלי הדרכון האירופי, כמו גם מכל הסטודנטים האחרים שאינם אזרחי הממלכה. עם זאת, מכיוון שהיציאה מהאיחוד תיקח עוד זמן רב, מי שכבר לומד שם צפוי לסיים את התואר בלי לשלם — וההחלטה תשפיע בעיקר על מי שירצה ללמוד בבריטניה בעתיד.

ומה לגבי הישראלים שמתגוררים בממלכה בזכות הדרכון אירופי או עובדים בה בזכות אשרה שקיבלו? הם לא צפויים להיות מושפעים מהמשאל - ויישארו לגור שם כרגיל. גורמים בישראל ניסו לברר בסוף השבוע באופן רשמי מה יעלה בגורלם של כל אלו, אך עדיין לא זכו לתשובות.

איתמר אייכנר

 

איך תושפע היבשת?

 

אפקט הדומינו: דרישות למשאלים באירופה

 

רעידת האדמה הפוליטית בבריטניה צפויה לשלוח רעשי משנה לא קטנים לאירופה כולה. הפוליטיקה, הכלכלה, היחס למהגרים — כולם עשויים להיראות אחרת בתוך זמן לא רב.

ההשפעה העיקרית צפויה להיות על מדינות שבהן הלאומנות מתחזקת בשנים האחרונות. הבדלנים בצרפת, בהולנד, בסלובקיה, בהונגריה ובפינלנד מיהרו לחגוג בסוף השבוע את ההכרעה הבריטית והודיעו כי ידרשו לערוך גם בארצותיהם משאלי עם על היפרדות מהאיחוד.

מבחינה כלכלית, אפשר להמר על שני תרחישים. הראשון: אירופה לא סולחת לבריטניה על נטישת האיחוד ברגעיו הקשים — ומערימה עליה קשיים בתנאי הסחר בין שתיהן. אבל האפשרות השנייה, הסבירה יותר, היא שבריטניה והאיחוד יחתמו על הסכמים שיאפשרו את המשך שיתוף הפעולה ההדוק, לטובת שני הצדדים, מה שימנע נזק כלכלי לשני הצדדים.

השינויים האפשריים בפוליטיקה ובכלכלה צפויים להשפיע על תחום נוסף: הפליטים והמהגרים. מכיוון שבריטניה למעשה סוגרת בפני הפליטים את שעריה, האיחוד יתקשה עוד יותר לשכנע את המדינות השונות ביבשת לקלוט אותם. אם ההאטה הכלכלית שעשויה לתקוף את הממלכה תגרור את היבשת כולה, מהגרים איכותיים עשויים לשנות כיוון - ולנסות את מזלם בארה"ב או במזרח הרחוק.

 

מתי תתרחש הפרישה?

 

שנתיים וחצי של

גירושים כואבים

 

המשאל נגמר, אבל הדרך לפרישה מהאיחוד האירופי עוד ארוכה. כמה ארוכה? כנראה עד שנתיים וחצי.

לוח הזמנים הצפוי לגירושים של בריטניה והיבשת נרמז בנאום ההתפטרות של דיוויד קמרון שלשום, שבו אמר ראש ממשלת בריטניה כי ישאיר את מלאכת ניהול המשא ומתן על היציאה מהאיחוד למחליפו בתפקיד. מכיוון שהמחליף ייבחר בוועידה השנתית של מפלגת השמרנים שתיערך באוקטובר וייכנס לתפקידו בסוף השנה, המו"מ יחל רק בעוד חצי שנה.

המשא ומתן עצמו יימשך כשנתיים, כפי שמחייבת אמנת ליסבון שמכוחה פועל האיחוד האירופי. למה כל כך הרבה זמן? כי התהליך צפוי להיות מתיש ולכלול מענה לסעיפים רבים, בהם הסדרת החוב של בריטניה למוסדות האיחוד, הסדרת נושא ביקורת הגבולות והסעיף המשמעותי מכל — יחסי הסחר בין בריטניה לאיחוד, שערכם הכולל מגיע לסכום של 600 מיליארד ליש"ט בשנה.

לפי האמנה, שני הצדדים אף יוכלו להרוויח זמן ולהאריך את המשא ומתן בשנה נוספת, אבל גם אז, הדדליין עדיין לא יהיה סופי. ההסכם ייחתם רק אחרי שכל 27 המדינות החברות באיחוד יחתמו עליו, ואם תהיה מדינה סוררת, שמסיבה מסוימת תסרב לחתום עליו — שני הצדדים ייאלצו לפתוח אותו מחדש ולשנות בו סעיפים, צעד שייקח עוד זמן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים