"חושבים שיצאתי מ'כוכב נולד' או מהפרויקט של עידן רייכל, אם היינו בניינטיז בטח היו חושבים שאני משלמה גרוניך"

אסתר רדא, בזוגיות פלוס ילד, נולדה בישראל בשנת 1985 וגדלה בקריית־ארבע ובנתניה. סיימה את תיכון אלדד בנתניה, במגמת מחשבים וסוציולוגיה. בצבא שירתה כסולנית בלהקה הצבאית של מז"י. השתתפה במחזמר 'הלהקה' של תיאטרון הבימה, שיחקה בהצגה 'גזע' ובסדרות 'דאוס', 'נויורק' ו'המיוחדת'. תקליט הבכורה שלה יצא בשנת 2014 והגיע למעמד של אלבום זהב. הסיבוב העולמי של האלבום כלל יותר מ־400 הופעות. בשנת 2015 הוציאה אי־פי שכלל ארבעה ביצועים לקלאסיקות של נינה סימון ובשנת 2016 העלתה מופע אנפלאגד. לפני שבועיים יצא Cry For Me, סינגל ראשון מתוך האלבום החדש שיראה אור באוקטובר. בקיץ הקרוב תמשיך רדא להופיע בארץ ובעולם. 

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"בסביבות גיל שנתיים, בקריית־ארבע. אני משערת שבכיתי ואמא שלי הרגיעה אותי מול החלון. אני זוכרת שהיה חשוך וראינו כוכבים. זוכרת בעיקר את ההרגשה של אמא מנחמת ומחבקת".

מתי היית הכי קרובה למוות?

"בגיל שש חזרנו מביקור אצל המשפחה בנתניה ונסענו לכיוון קריית־ארבע. בירידות של ירושלים, דוד שלי איבד שליטה על ההגה. אני זוכרת שעפתי בתוך האוטו כי אז לא חגרו מאחור. כעסתי עליו נורא למרות שיצאנו שלמים. מאז נשארה טראומה, רצון לשלוט. אני תמיד אנהג ואם מישהו נוהג כמובן שאעיר לו במקרה של טעויות. והיה עוד משהו: הייתי בפריז במשך השבוע שלפני מתקפת הטרור ומדי יום נהגנו לאכול באותה מסעדה שבה היו היריות. בדיוק ביום של הטבח יצאנו להופעה מחוץ לפריז, וזה היה היום היחיד שבו היינו מחוץ לעיר במשך השבוע. לגמרי נס".

מה הטעות הכי נפוצה לגבייך?

"חושבים שיצאתי מ'כוכב נולד' או מהפרויקט של עידן רייכל, כי יש אנשים שמבחינתם זה לא יכול לקרות אחרת. אם היינו בניינטיז בטח היו חושבים שאני משלמה גרוניך. זה קצת מעצבן, כי השקעתי, עבדתי קשה, ואנשים מצמידים אותי ל'כוכב נולד'. וגם כשאני מסבירה שלא, אז מגיעה שאלה אחר כך, 'אז רגע, איך הגעת עד לפה?'"

מתי התרגשת פעם לראות מפורסם?

"כשהופעתי בפסטיבל SXSW בטקסס. העיר הופכת למקום ענק של הופעות בלבד. טיילנו שם באיזה בוקר וסיפרו שיש הופעה סודית של אריקה באדו. רצנו כדי להגיע ואמרו לנו שמפוצץ ואנחנו לא נכנסים. נשענתי על האוטו מבואסת והגיע בחור ענק שצעק. פתאום אריקה באדו עומדת לי ליד הפנים ומחייכת. זה היה לכמה שניות אבל נורא התרגשתי ולא יצאו לי המילים. אני רוצה להיות החברה הכי טובה שלה".

מתי הרגשת אבודה לאחרונה?

"בחודש הראשון אחרי שילדתי את פלא, היום בן שנה וחצי. בלידה עצמה התחושה הייתה של חצי מוות, 'מי יציל אותי מהכאב הזה'. אחר כך, בשבועות הראשונים, הרגשתי שאני לא יודעת כלום. הייתי בסטרס ומזל שאמא שלי הייתה שם כדי לעזור וגם בן זוגי. היו כמה לילות של בכי, הרגשה שאני לא מספיק יודעת, לא משתלטת, שאני רוצה להיות האמא הכי טובה ואולי אני לא מספיק טובה. בסופו של דבר הבנתי שהוא ילמד אותי להיות אמא טובה והכל בסדר. צריך רק להקשיב לו ולאהוב".

מה הנשיקה הכי טובה שהייתה לך?

"בטח לא הראשונה שהייתה נוראית. זה היה בגיל 15 בנתניה ולא ידעתי בדיוק מה עושים. לפני שלוש שנים נסעתי לבד למדבר לנשום. הייתי עמוסה וזקוקה לחופש. ואז גל, בן הזוג שלי, הפתיע והגיע בלילה. זה היה רגע מאוד משמח, רק אני והוא תחת כיפת השמיים, ונשיקה מרגשת".

מה גברים לא מבינים לגבי נשים?

"מה שהם כן מבינים זה שאנחנו גדולות, חזקות, שאנחנו אלה שמביאות את החיים, אז הם נורא מפחדים".

מה מפחיד אותך?

"אנשים שמאוד מאמינים בצדקתם ואי־אפשר לדבר איתם. פשוט מלאי שנאה. נתקלתי בזה בהרבה מקומות, בעיקר ברשתות החברתיות, שם אנשים מקבלים אומץ לתקוף, לשנוא, להוציא רעל. אם מישהו עושה איזו טעות, ישר יש שיימינג נוראי".

מה הדבר הכי גרוע שאמרו עלייך או כתבו עלייך?

"לפני שלוש שנים הייתה עליי כתבה ואחר כך עלתה התמונה שלי בפייסבוק ומישהי כתבה בתגובה, 'מה זה הרזון הזה, נורא!' חשבתי, 'איזה באסה שזה מה שרואים'. אנשים מרשים לעצמם להיכנס ברזים יותר מבשמנים. נגיד, אף אחד לא יבוא ברחוב למישהי בעלת משקל ויגיד לה, 'בואנ'ה איזו שמנה את'. לי יכולים לבוא ברחוב ולומר, 'את רזה מדי, תאכלי משהו'. לא כיף".

מה האלבום הראשון שקנית?

"האלבום הראשון של וויל סמית'. הייתי מאוהבת בו, עד היום".

מי הבנאדם הכי מפורסם בטלפון שלך?

"שלמה ארצי. הוא התקשר אליי יום אחרי שפורסמה עליי כתבה בעיתון, אמר שמשהו בתמונה גרם לו לשמור את הכתבה וכשנסע לחזרות שמע אותי ברדיו והרגיש שהוא צריך לפנות אליי. קיבלתי טלפון מבן, שביקש שאבוא לחזרה, הגעתי, היה חיבור מיידי ביני לבין שלמה ואז הוא אמר, 'אשמח שתצטרפי לטור של הקיץ, באיזה פורמט שתרצי'. התארחתי בכל הופעה לשלושה שירים והיה נורא כיף. הוא נתן לי המון כאדם וחשף אותי לקהל שאולי לא היה נחשף אליי בלעדיו".

מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?

"בגיל 16 מכרתי נעליים באיזו חנות גדולה במושב בני ציון. בכל שבת הייתה עבודה קשה מהבוקר עד הלילה, ו'תביאי לי', ו'איפה המידה' וללכת לחפש את הנעל בתוך מחסן שלא נגמר. החזקתי מעמד במשך חצי שנה".

מי היה משחק בתפקיד אסתר רדא בסרט על חייך?

"זואי קרביץ, הבת של לני. היא מהממת".

את קמה בבוקר כביונסה, מה הדבר הראשון שאת עושה?

"מסתכלת במראה ומתחילה לרקוד".

האם עברת פעם חוויה על־טבעית?

"הופעתי באילת עם ההצגה 'גזע' של תיאטרון חיפה. הייתי בחדר, התקשרו וביקשו שאבחר שיר לאלבום המחווה לחוה אלברשטיין. הייתה עליי גיטרה וביקשו שאקליט סקיצה. מצאתי את השיר 'פלא' שהתאהבתי בו והקלטתי בטלפון, כשאיש לא בחדר. נכנסתי להתקלח והקשבתי לשיר. בסוף ההקלטה אני שומעת פתאום מישהו אומר ברקע, 'להתראות'. זה הלחיץ אותי נורא כי הייתי לבד לגמרי ולא היה בסביבה מישהו שיכול היה להקליט דבר כזה. עד היום לא ברור של מי הקול הזה. אולי איזו רוח רפאים ששמרה עליי והבינה שתפקידה הסתיים ואמרה להתראות?"

איזה עצה היית נותנת לאסתר רדא בת ה־16?

"תחזיקי מעמד, בעיקר. זה כמובן היה גיל של בלבול. היו לי חלומות על מוזיקה והיו פחדים אם אני מספיק חכמה, יפה וכו'. היה חוסר ביטחון ביני לבין עצמי. אז הייתי אומרת לה, 'את יפה, חכמה, טובה, תאהבי את עצמך והכל יהיה בסדר'".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"אם היית שואל אותי לפני כמה שנים, אז הייתי אומרת אבא שלי, שלא היה שם כדי לגדל אותי. הוריי התגרשו כשהייתי בת שלוש והוא הסתובב בעולם ולא באמת היה שם בשבילי. במקביל הוא הפך אבא למשפחה חדשה, מה שהעליב אותי עד עמקי נשמתי. אבל אחרי תהליך שעשיתי עם עצמי בשנים האחרונות, הקשר התחדש והוא כבר לא צריך לבקש סליחה. מספיק שהוא מעורב ומתקשר. שיחררתי".