שבת 17 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "הם הבינו שאנחנו רוצים לעזור". חרדים בירושלים. למצולמים אין קשר לידיעה
    24 שעות • 28.06.2016
    חרדים לילדים
    למרות הקושי הגדול של בני הקהילה החרדית להתלונן ולשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, בשנים האחרונות מטפלת פרקליטות מחוז ירושלים ביותר ויותר תיקים של עבירות מין בילדים במגזר. "אנחנו מתייחסים אליהם בכבוד וברגישות — והם באים", אומרת פרקליטת המחוז, "יש התקדמות אבל הדרך עוד ארוכה"
    טובה צימוקי

    כולנו התרגלנו לשמוע על פעילות פרקליטי מחוז ירושלים בכל הקשור לטיפול בתיקים ביטחוניים, התופסים נפח נרחב בפעילות המחוז בעיר הבירה. אבל לאחרונה, בניגוד לעבר, ניכרת בפרקליטות המחוז התעסקות גוברת — ומבורכת — גם בתיקים הקשורים למגזר החרדי.

     

    באופן מסורתי במגזר החרדי העדיפו תמיד לפתור את הסכסוכים והמחלוקות שלהם בעצמם או בעזרת סמכות רבנית, בלי לערב את גורמי אכיפת החוק הממלכתיים. עקב כך, העיסוק של הפרקליטות בחברה החרדית הצטמצם לרוב לטיפול בהפגנות והפרות סדר אלימות או בעבירות פליליות בעלות אופי כלכלי.

     

    אבל בשנים האחרונות חל שינוי הדרגתי וחשוב: בחמש השנים האחרונות, אחרי שהצליחה לרכוש את אמונה של האוכלוסייה החרדית, החלה הפרקליטות לטפל גם בתיקים של עבירות מין בקטינים וגילויי עריות במגזר. נכון להיום, מדובר בכמה מאות מקרים בכל שנה.

     

    את פריצת הדרך איפשרו פרקליטת המחוז נורית ליטמן ועו"ד אשרת שהם, ראש תחום בפרלקיטות המחוז. ההבנה שלהן את הצורך המיוחד ברגישות, בזהירות ובשמירה על דיסקרטיות שיכנעו את אנשי המגזר לאפשר דריסת רגל למוסדות המדינה באחד הסודות השמורים ביותר בחברה החרדית. את ההישג יש לזקוף גם לזכותו של המרכז להגנה לילדים ונוער בסיכון בירושלים, שהוקם לפני 13 שנה ולאט־לאט הצליח לחדור גם למגזר החרדי, עד שכיום 70% מהפונים למרכזי הסיוע, שעובדים בשיתוף עם גורמי הרווחה בעירייה, במשטרה ובפרקליטות, הם חרדים.

     

    עו"ד נורית ליטמן
    עו"ד נורית ליטמן

     

     

    המחסום העיקרי בפני דיווח על עבירות מין במגזר החרדי היה מאז ומעולם החשיפה והמחיר שהיא גובה. לא פעם העבריין הוא בכיר בקהילה או דמות מוכרת בה, והחשש של הורי הקטינים שנפגעו ממנו מפני נידוי מונע מהם מלהתלונן. פעמים אחרות הם כלל לא מאמינים לילד שמספר שאותו אדם פגע בו.

     

    "עצם חשיפתה של הפגיעה מלווה בחשש של הנפגע והוריו מהמחיר האישי והקהילתי הכרוך בה", מסבירה עו"ד שהם, "החל בפקפוק בגרסתו של הקורבן, דרך האשמתו ועד החשש מהמחיר שצפוי למשפחה בשוק השידוכים לצד ניכור והוקעה פומבית. ככל שהפוגע מקובל ומעמדו רם יותר, כך מחיר החשיפה למשפחת הקורבן גבוה יותר, ולעיתים קרובות הם נותרים בודדים במערכה".

     

    חשש נוסף הוא מההתמודדות עם פערי התרבות בין החברה החרדית לחילונית. החרדים חוששים שהחוקרים לא יבינו את השפה שלהם, ישתמשו במילים לא מתאימות או יחשפו את התלוננים לתכנים שאינם מקובלים. אפילו החשש להיתקל בלבוש לא צנוע או במזון לא כשר גורם להורים חרדים לחשוב פעמיים אם ללכת להתלונן על פגיעה בילדם או לא.

     

    "יש קושי רב לחברי הקהילה החרדית לפנות אל סוכני המדינה בבקשה לעזרה, וביציאה מתוך תחומי הקהילה החרדית", מסבירה עו"ד שהם. "“הפנייה אל רשויות האכיפה יוצרת עוד מעגל של האשמה בשל הוצאת הפגיעה מתוך הקהילה, שיתוף הפעולה עם הרשויות ו'מסירת' חבר לידי המשטרה, פעולה שעלולה להוביל לחקירה, למשפט ולמאסר".

     

    עו"ד אשרת שהם
    עו"ד אשרת שהם

     

     

    לדבריה במערכת אכיפת החוק, כולל בבתי המשפט, הבינו את הקושי המיוחד של המגזר ולמדו להתמודד איתו. "כשנחשפים אירועי פגיעה כאלה אנחנו לא שופטים אותם בשל השהיית התלונה והדיווח, והם אינם פוגמים במהימנות התלונה", היא אומרת. "בתי המשפט מבינים את הקושי שבחשיפת הפגיעה, את המשוכות שעל הנפגע לעבור טרם הגעתו אל המשטרה ואת הדינמיקה המיוחדת של הקהילה החרדית במצבים כאלה".

     

    אבל השינוי התחולל לא רק מצד מערכת אכיפת החוק, אלא גם בתוך החברה החרדית פנימה. "בחברה החרדית מתרחשים בשנים האחרונות תהליכים מורכבים", היא אומרת. "ועדות הרבנים מאפשרות לנו לחדור פנימה ולהסביר. הם הבינו שאנחנו מעוניינים לעזור. כיום, במקרים של קושי לדווח אנחנו פונים לרבנים כדי שיסייעו להסיר חסמים. במקרה הצורך גם רב המשטרה, הרב מלמד, משמש איש קשר בינינו לבין החוגים החרדיים".

     

    את נקודת המפנה סימן התיק המכונה "תיק נחלאות", על שם השכונה הירושלמית. מדובר בתיק משנת 2011 שעסק בעברייני מין שפעלו בשכונה וביצעו מעשים מגונים בילדים רבים, רובם מתחת לגיל 10. לאחר שהמעשים לא פסקו, ואף התגברו, הורי הילדים התאחדו פונו למשטרה. חוקרי הילדים חקרו לא פחות מ־150 ילדים בתיק, שהסתיים בהרשעת שלושה עברייני מין.

     

    "יש התקדמות אבל הדרך עדיין ארוכה", מסכמת פרקליטת המחוז נורית ליטמן. "מקרים לא מעטים, של פגיעה בקטינים אינם נחשפים, ומקרים רבים אחרים עדיין מטופלים על ידי רבנים ומנהלי מוסדות חינוך במגזר, בדרך של הרחקת הפוגע לעיר אחרת או למקום עבודה אחר. במקרים קשים קיימת גם השתקה של הקורבן והוא ומשפחתו נותרים ללא מענה.

     

    "אנחנו מעריכים את שיתוף הפעולה המתקדם עם הקהילה החרדית, למרות שאנחנו לא עושים הנחות או הקלות לאיש. ההידברות, הרגישות והיכולת להעביר מסר מיוחד לציבור החרדי הועילה, ואנחנו במגמת עלייה ברמת הדיווח ובניהול התיקים. היחס לנפגעי עבירה תופס מקום משמעותי אצלנו, ולולא התייחסנו לחרדים בכבוד וברגישות הם לא היו ממשיכים לבוא. המידע הזה עובר מפה לאוזן — ויוצר את האמון הדרוש להגיע לחקר האמת".

     


    פרסום ראשון: 28.06.16 , 19:08