1. אי־אפשר להימנע מכך שבמטבח פתוח לסלון יש "אמירה". יש לכך משמעות, וצריך לראות שקלות הגישה למטבח אינה מזמינה התנהגויות פחות בריאות.

2. רונן אוכל תמיד צהריים בחוץ. למרות שהוא מקפיד לכאורה לאכול ארוחות בריאות, יש בכך תמיד סיכון: אף פעם לא באמת יודעים כמה מלח או שמן הן מכילות. לכן, חשוב לנסות לא להוסיף עוד מלח למנה ולנסות לבחור אוכל לא שומני ככל שאפשר.

3. כשיש לילדים התנהגויות קיצוניות שלא מתאימות להורים, כגון אכילה של אוכל טרי בלבד, באחריות ההורים ללמוד לנהל אותן נכון ולהציב גבולות. הרי אם הילדים היו רוצים למשל ללבוש רק בגדים שגוהצו זה עתה, אף אחד לא היה עומד ומגהץ להם פעמיים ביום.

4. לגבי הבררנות של הבנות במזון, צריך לזכור: כל כפייה יוצרת דחייה. כשמדובר במזון אסור להכריח ילדים. אפשר, יום אחרי יום, להניח את מה שרוצים שהבנות יאכלו על השולחן, מבלי להגיד מילה. צריך לתת לסקרנות הטבעית לעשות את שלה. מחקרים מראים שילדים צריכים להיחשף לפחות 20 פעמים למאכל חדש עד שיסכימו לטעום אותו. החוכמה היא להכניס את המזון האחר לסביבה, בלי "לחפור" לגביו. אין ילד בררן, יש הורה לא מספיק סבלן.

5. לא מכריחים ילדים לאכול (ולא נוסעים איתם באוטו כדי שיאכלו)! ילדים נולדים עם תחושות רעב ושובע טבעיות ורק הם יודעים אם הם רעבים או שבעים. צריך לסמוך עליהם ולא להתערב.