פנקסנות שירות

ביום שני האחרון נערכה בכנסת הישיבה הראשונה של השדולה לקידום הזמר העברי, שהקים ח"כ וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי. את ברכת שרת התרבות, מירי רגב, שנפלה למשכב, הביא יו"ר הקואליציה, דוד ביטן. לאחר שסיים את דבריו, נטל פרי את רשות הדיבור ואמר, לקול צחוקם של הנוכחים: "וכעת ידבר השמאלן". ביטן, שהבין את העקיצה, הסביר שלא התכוון אליו אישית, ושאת פועלו הוא דווקא מעריך.

ביטן הוא איש ססגוני, בעיניו יש תמיד ניצוץ של קונדסות ולא תמיד הוא מקפיד במילותיו. כמה ימים לפני כן עורר סערה קטנה, כאשר קבע בנחרצות שראשי שב"כ ומוסד הופכים לשמאלנים עם סיום תפקידם. הוא התיז את המילה "שמאלנים" משל הייתה מילה גסה, כמעט כמו בוגדים. את התזה שלו הוא ביסס בעיקר על דברי ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, שתקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו חודשים ספורים לפני שנפטר. ביטן אף אמר שדגן תמך בעבר בליכוד, ולאחר שסיים את תפקידו הפך שמאלן.

אלא שמהתבוננות במפה הפוליטית עולה כי בכירי השב"כ והמוסד לדורותיהם, שבחרו להצטרף לפוליטיקה, פנו דווקא לצד הימני. אבי דיכטר, אהוד יתום, גדעון עזרא וישראל חסון, לדוגמה. פרי מעיד על עצמו שהיה בשמאל ושם נשאר, בלי קשר לתפקידו כראש השב"כ ודני יתום, שהיה ראש המוסד, הצטרף למפלגת העבודה שבעמדות שלה תמך לאורך כל הדרך. כך גם עמי איילון, שהצטרף לעבודה לאחר תפקידו כראש השב"כ. "ההתבטאות של ביטן הזויה ולא אינטליגנטית", אומר דני יתום. "היא גם מזיקה בכך שח"כ ביטן צובע בצבע פוליטי את הארגונים הביטחוניים, ובעצם פוגע באמון הציבור בהם וגם בביטחון ישראל. בפוליטיזציה הזאת יש גם משום דה־לגיטימציה. כי אם שב"כ ומוסד הם פוליטיים, אסור להם להמשיך ולהתקיים. זה מהלך משלים לדה־לגיטימציה שעושים פוליטיקאים לצבא, וכעת הכניסו לתוך הפיילה גם את הארגונים הביטחוניים".

ואם זו תחושתו האמיתית?

"דבריו מעידים על כך שהוא מדבר מחוסר ידיעה מובהק על איך עובדים הארגונים והעומדים בראשם. קראתי לו לחזור בו מדבריו וזה לא קרה. אני מצפה מראש הממשלה לצאת להגנתנו ולצערי הוא לא פצה פה ולא צייץ".

שאלתי את יו"ר ועדת החוץ והביטחון וראש השב"כ לשעבר, דיכטר, האם לדעתו ראש הממשלה היה צריך לצאת להגנתם. הוא גיחך בתגובה. "אני לא חושב שראש הממשלה צריך להגיב על כל שטות", אומר דיכטר. "אדם בכיר שמגיב לשטות הופך עצמו לשטות ואת האמירה לבכירה. הוא פשוט לא מבין איך הארגונים הללו עובדים. כשאתה מגיע לשב"כ, בכל תפקיד ובטח כסגן ראש שב"כ או ראש שב"כ, אתה עושה את העבודה. אנחנו מקבלים תכתיבים, ראויים יותר וראויים פחות, מהדרג המדיני, משר הביטחון, מהקבינט, וכל עוד ההנחיה אינה עוברת את קו הסבירות, מבצעים אותה. "אני זוכר שפעם אחת, כראש שב"כ, ביקשו בקבינט שנבצע פעולה. היה צריך לעצור רב מרצחים. שר בכיר אמר לי, 'תפתרו את זה, למרות שזה בתחום האפור'. עצרתי אותו ואמרתי לו, 'אצלי אין אפור. או שחור, או לבן. תגידו מה אתם רוצים שנבצע, אני אגיד לך אם אני יכול. ואז תתנו הוראה כן או לא'. שב"כ לא עושה כל מה שהוא יכול, אלא מה שצריך ומה שמותר'".

ואישרו את הפעולה?

"אישרו, ולאחרונה היה יום זכרון של אותו מחבל".

האם בכל זאת דעות פוליטיות יכולות להשתנות בעקבות המראות וההחלטות שאליהם נחשפים בכירי ארגוני הביטחון, כפי שטוען ביטן? "הצטרפתי לשב"כ בגיל 22 כאיש מבושל עם עמדות ודעות, והן לא השתנו", קובע בנחרצות דיכטר. "כשהשתחררתי בגיל 53, והחלטתי להצטרף למערכת הפוליטית, הודעתי שאני מרכז־ימין ומעולם לא לקחתי אנטיביוטיקה נגד תפיסת עולמי. ראש שב"כ וראש מוסד אינם עכברי מעבדה שעשו עליהם מניפולציות".

פרי: "עמדותיי היו ונותרו כפי שהן היום. הן מעולם לא באו לידי ביטוי במהלך עבודתי. מה שהשתנה היה עומק ההבנה של גודל הסכסוך ועומק הבעיה והצורך הדחוף לפתור אותו".

יתום: "לא שיניתי מאומה מעמדותיי. עם זאת, מעולם לא הבאתי את תפיסת עולמי לידי ביטוי — לא בתפקיד כאלוף בצה"ל ולא כראש מוסד. לכל אחד יש תפיסה פוליטית. מהרמטכ"ל ועד אחרון הנהגים. החכמה היא לא לפעול לפי העמדות הפוליטיות שלך אלא לפי הנחיות הדרג המדיני והביטחוני".

אז מה קורה שם בכל זאת?

פרי: "ראשי שב"כ פשוט מטיבים להכיר את המציאות. כשסיימתי את התפקיד הזה שאלתי את עצמי מה קורה לנו והאם יש מוצא לכיוון של פשרה שתיטיב את חיינו. אנשים שעבדו בשטחים, הכירו את המציאות, ראו גם את הדברים הכואבים שהם רבים מהמשמחים, והם חושבים שאפשר אחרת".

אז נעלבתם מהדברים?

"מאחר שלדברים אין כל ערך, לא נעלבתי. אחרי הכל, אני לא ממש זקוק לביטן כדי להגדיר את עצמי ואת השקפותיי. על דבר אחד אני כועס - האמירה ניסתה להדביק לנו תווית שנתפסת בציבור כבוגדים. אם אתה שמאלן, אתה לא איתנו, בימין, ולכן אתה בוגד. לומר על מאיר דגן ועליי שאנחנו מחפשים את רעת ישראל ולא את טובתה, זה הזוי".

דיכטר: "אני חושב שהמשפט 'לא תצטער על דברים שלא אמרת' מומלץ לביטן. הוא לא חייב להגיד את כל מה שעובר לו בראש".

ח"כ ביטן אינו נשאר חייב ועולה להתקפה. "אני בכלל לא מבין מה רוצים ממני", הוא אומר. "תצפו שוב בסרט 'שומרי הסף', שבו התראיינו ראשי מוסד, ושם יעקב פרי מעיד על עצמו שבשל החוויות שעבר בשירות פנה שמאלה. מה לעשות, יש אנשים שמשתנים אחרי שהם עוברים בתפקיד הזה. חלקם גם עוברים ימינה, ואז תוקפים אותם משמאל.ְ התפקיד הזה משנה אותם לשני הכיוונים".

אתה לא מצטער? שוקל להתנצל?

"שיתנצלו בפניי. תקפו אותי אישית כי תקפתי ראשי שב"כ ומוסד. יובל דיסקין ומאיר דגן דיברו אחרת כשהיו בתפקיד, ודגן בכלל התכוון להתמודד לכנסת ברשימת הליכוד".

דגן הכחיש את זה.

"הוא בא אלינו לסניף ראשון־לציון של הליכוד וביקש תמיכה להתמודדות לכנסת. שמעתי אז את דעותיו. ְהן לא דומות לדברים שאמר כשסיים את תפקידו. אבל הוא איננו איתנו ואני לא רוצה לדבר עליו. דיסקין תוקף כעת את ביבי, וכשהיה בתפקיד דיבר אחרת".