{ }
שני 18 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אלדד מאסטרו
    24 שעות • 02.07.2016
    אוצר מהבוידעם
    צרור מכתבים ישן הפך להצגה, "בשורות נעימות ומשיבות נפש", שעוסקת ברגישות בטראומת השואה
    שי בר יעקב

    בהצגתה החדשה, "בשורות נעימות ומשיבות נפש", ממשיכה היוצרת המוערכת נעמי יואלי ("דודה פרידה", "בין הספירות") להעלות באוב דמויות מהעבר הרחוק בתיאטרון זיכרון פרטי וטקסי. ההצגה מבוססת על צרור מכתבים ישן, אוסף גלויות ומכתבים שנשלחו על ידי קבוצה של בני משפחה אחת שחיה בפולין בשנות ה־30 וראשית שנות ה־40 לבן משפחתם שעלה לארץ, והתגלה במקרה בבוידעם של אותו בן משפחה 60 שנה אחרי.

     

    באמצעות המכתבים הישנים מנסה יואלי להאיר זרקור על סיפור משפחתי קטן, ודי שבלוני, ההופך לסיפור ייצוגי כשאנחנו מבינים את ההקשר היותר רחב. כמו בהצגתה הקודמת, "אקס חמותי החורגת", יצרה יואלי הצגת שואה שאין בה כמעט אזכור של המאורע הטראומתי. יואלי מעדיפה לעסוק בחיים שלפני ואחרי, ובכך לרמז על החור השחור שנפער בין שתי המציאויות הללו.

     

    ביחד עם שחקני קבוצת התיאטרון של רות קנר — טלי קרק, עדי מאירוביץ', רונן בבלוקי ושירלי גל־שגב — יצרה יואלי סוג של קינה אירונית לאמנות כתיבת המכתבים. הם מציגים את המכתבים בטכניקה מינימליסטית, שעוברת בהדרגה מהדוקומנטרי לפואטי. יש קטעים הזוכים לתזמור מוזיקלי אירוני ומושרים א־קפלה על ידי השחקנים המצוינים, ויש גם קטע נפלא שבו הם מציגים מסכת המבוססת על פואמה רומנטית מאת משורר פולני הקשורה להיסטוריה המשפחתית. את כל זה העמידה יואלי בחדר גדול ופתוח שעל רצפתו פזורים צילומים מוגדלים של חלק מהמסמכים המקוריים. התוצאה הסופית היא מופע רגיש, מגרה וחכם, שמצליח להעביר את הזרם התודעתי של חיי היומיום במשפחה בורגנית יהודית רגילה, שחשה את הסערה המתקרבת, אך לא הצליחה להתגונן מפניה, וכן את המחיר המתמשך של הכאב, שהותירו מאחוריהם אותם מכתבים ישנים בנפשם של הדורות הבאים.

     

    "בשורות נעימות ומשיבות נפש", קבוצת תיאטרון רות קנר

     


    פרסום ראשון: 02.07.16 , 20:15