בית־הספר התיכון למדעים טומשין בטירה הוקם לפני עשר שנים בלבד, וכבר הצליח להצמיח 200 סטודנטים לרפואה וכ־30 רופאים — מספר חסר תקדים בהשוואה לבתי־ספר אחרים בישראל.
"הקמתי את בית־הספר ב־2006, בתקופה הקשה ביותר בטירה", מספר איש החינוך שמוליק טומשין. "עד אז היה שם רק תיכון אחד, שהיה במצב קטסטרופלי, ורוב התלמידים עזבו את טירה והלכו ללמוד בטייבה. שיכנעתי את קברניטי העיר שאם אפתח בית־ספר במקום, הוא יהיה הצלחה מסחררת".
עד אז היו בטירה פחות מ־30% זכאים לבגרות, שיעור נמוך באופן משמעותי מהממוצע הארצי. טומשין החליט לשים דגש על כל נושא המדעים. "בחרתי מורים בפינצטה ותוכניות לימוד מעניינות וניסינו לשווק את בית־הספר לתושבי העיר. זה לא היה פשוט בכלל בהתחלה", הוא מספר. בשנה הראשונה למדו בבית־הספר רק 108 תלמידים, אבל לאט־לאט מספרם עלה, וכיום לומדים בו יותר מ־650 תלמידים, והוא נחשב לאחד המוצלחים בישראל עם 91% זכאים לבגרות.
אבל את טומשין שיעורי הזכאות לבגרות עניינו פחות. "היה לי חשוב שהתלמידים ילמדו מקצועות מדעיים כדי לתת להם את המפתחות להצלחה בעתיד", הוא אומר. בבית־הספר נתנו דגש על מקצועות כמו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי המחשב ומתמטיקה. "קרענו לתלמידים את הצורה כדי שהם יגיעו להישגים גבוהים", מוסיף טומשין. "היום יש תלמידים עם כמעט 40 יחידות לימוד".
בבית־הספר סבורים שסוד ההצלחה טמון בהשקעה בתלמידים. "כשנותנים הרבה שעות לימוד ומביאים מורים טובים ומחדירים מוטיבציה בתלמידים, יוצרים הצלחה כזו", אומר טומשין. לבית־הספר אין תנאי כניסה והוא חייב לקבל את כל מי שמבקש ללמוד בו. בשנים האחרונות התחילו ללמוד בו גם תלמידים חלשים יותר. "אני סבור שאם יש לנו קטר חזק שיכול להוביל, אז אנחנו יכולים לקחת תלמידים שאפשר לקדם אותם".
בשבע השנים האחרונות, מאז הסתיים המחזור הראשון של התלמידים, סיימו את בית־הספר כ־1,000 בוגרים, 700 מהם לומדים באקדמיה: 200 לומדים רפואה, 150 לומדים הנדסה, ו־100 לומדים רוקחות. סטודנטים נוספים לומדים מקצועות כמו ביולוגיה, כימיה ומדעי המחשב. "אני מניח שבעוד כמה שנים טירה תהפוך לעיר של הרופאים — כל הסטודנטים שיסיימו את הלימודים שלהם יחזרו לכאן, ומספר הרופאים פה יגדל יותר מבכל עיר אחרת", אומר טומשין ומוסיף: "בית־הספר עושה הרבה מאמצים רבים על מנת להוביל את התלמידים להצלחה, אבל הרבה מזה בזכות התמיכה של העירייה ובראשה ראש העיר מאמון עבד אלחי, שנותנת רוח גבית לעשייה שלנו".
לארין עבד אלרחים (23) היא בוגרת בית־הספר וכיום סטודנטית לרפואה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע. "אני לומדת בשנה שלישית בלימודי רפואה ואני חושבת שחלק מההצלחה שלי היה בגלל התיכון שלמדתי בו. היה ברור שכל מי שרוצה ללמוד צריך להשקיע המון ולהגיע להישגים גבוהים. האווירה הייתה של תחרות בריאה, וכל אחד ניסה להוציא את המקסימום מעצמו". לדבריה, כיום כולם יודעים שמבית־הספר יוצאים הרבה תלמידים שאחר כך מצליחים להתברג באקדמיה, ולכן רבים מבקשים להתקבל למועדון היוקרתי. "אין אצלנו מגמה של לימודי רוח, ולכן זה די טבעי שתלמידים יבקשו להמשיך ללימודים כמו רפואה, רוקחות והנדסה".
גם גז'י גלגולי (21) הוא בוגר בית־הספר. "אני לומד שנה ראשונה רפואה באוניברסיטת תל־אביב. סיימתי את הלימודים שלי לפני שלוש שנים בתיכון, ואני מעריך שלו הייתי לומד בבית־ספר אחר לא בטוח שהייתי היום בלימודי רפואה", הוא מספר. "אני למדתי במגמת מדעי הרפואה, וזה נתן את הבסיס הראשוני ללימודי הרפואה, אומנם לא ברמה של האוניברסיטה אבל ברמה מספיקה כדי לדעת את המונחים הבסיסיים". גם הוא סבור שהמורים היו המפתח להצלחה. "היה לנו מורים מעולים עם המון ניסיון שנחשבים למובילי תחום, ואין לי ספק שזה אחד הדברים שגרמו לנו להגיע להישגים גבוהים".
