חמישי 26 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: גיא מורד
    ממון • 05.07.2016
    עובדים עד מוות
    שעות עבודה רבות מדי מזיקות לבריאותנו הפיזית והנפשית, עד כדי סיכון חיים • איך נמצא את האיזון הנכון בין העבודה למנוחה? • מדריך
    מאת ליטל דוברוביצקי

    האם קיימת עבודת יתר? מתברר שכן. במחקרים שנעשו בארץ ובעולם נקבע כי עבודה של שעות רבות עלולה לפגוע בבריאות הפיזית והנפשית של העובדים ולגרום להשמנת יתר, הפרעות בשינה, עלייה בלחץ דם, כאבי גב, דיכאון ואף לאירועים לבביים. לעיתים נפגעת המשפחה.

     

    הנפגעים העיקריים מעבודת יתר אינם עובדי כפיים, אלא דווקא עובדי צווארון לבן. "ממון" גיבש מדריך לעובדים המותשים בסיוע עו"ד קליה קליין, שותפה בכירה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

     

    מהי עבודת יתר?

     

    זמן השהייה של שכירים במקום עבודתם נמצא בעלייה מתמדת. מעסיקים רבים מספקים לעובדיהם גישה לעבודה מהבית באמצעות מחשב נייד וטלפון חכם המאפשרים גישה לאי־מיילים, כך שפעמים רבות העבודה אינה מסתיימת עם יציאת העובד ממקום עבודתו. עו"ד קליין: "יותר ויותר עובדים אינם נהנים ממנוחה מספקת. לתופעה זו יש השלכות קשות על בריאות העובד, ולאורך זמן היא גם פוגעת בפריון. צריך לפעול לאיזון נכון יותר בין העבודה למנוחה".

     

    מה אומר החוק?

     

    סוגיית שעות העבודה בישראל הוסדרה בחוק שעות עבודה ומנוחה 1951. החוק נחקק בשנות ה־50. באותן שנים לא היו אמצעי התקשורת המאפשרים עבודה סביב השעון, והעבודה נעשתה לרוב רק במקום העבודה ובשעות קבועות. החוק קבע יום עבודה של 8 שעות. הוא אמנם התיר שעות נוספות, אך קבע תשלום יתר בגין שעות אלה כדי לתמרץ את המעביד לבל יעסיק את עובדיו מעבר לשעות העבודה המקובלות. כמו כן, היתרי עבודה שניתנו מכוח החוק הגבילו את מספר שעות העבודה הנוספות שאפשר לעבוד בהן בשבוע.

     

    עו"ד קליין מציינת כי לחוק כמה כשלים: ראשית, הוא לא חל על כמה קבוצות באוכלוסייה, למשל עובדי אמון ומנהלים. שנית, מעבידים לא בהכרח נרתעים מהתשלום העודף על שעות נוספות ומעדיפים לשלם למרות האפשרות להעסיק עובדים נוספים. שלישית, החוק אנכרוניסטי, והוא חוקק בתקופה שבה כל אמצעי התקשורת (טלפון חכם, מחשב נייד) שבגינם העובד לא מתנתק מעבודתו בכל שעות היממה, לא היו קיימים.

     

    בישראל יש הגבלת העסקה בשעות נוספות של 15 שעות שבועיות (בשבוע עבודה של 5 ימי עבודה), כך שאפשר לתבוע מעסיק בבית הדין אם עובד המשיך לעבוד מעבר לשעות הללו.

     

    איך אפשר לפקח על מספר השעות ולהגבילן?

     

    מצד אחד, אפשר להגביל את האפשרות לעבוד לאחר שעות העבודה המקובלות באמצעות חסימת השימוש במכשור האלקטרוני. מצד אחר, העובד והמעביד נהנים מהגמישות ומהזמינות שמכשירים אלה מאפשרים. במציאות הנוכחית לא נראה שאפשר יהיה להגיע לאיזון נכון יותר בין שעות העבודה לשעות המנוחה רק בחקיקה.

     

    נדרשות פעולות נוספות שיגרמו לעובדים ולמעבידים להבין את המחיר הכבד שהם משלמים עקב עבודה ללא גבולות. עו"ד קליין: "כ־600 אלף סינים בשנה מתים מעבודת יתר. המפקח על הבנקים בסין, לי ג'יאנהואה, מת אחרי 26 שנות עבודה בעקבות ניסיון להשלים דוח לפני זריחת השמש. גם יפן סובלת ממספר שיא של תביעות פיצויים עקב מקרי מוות מעבודת יתר – תופעה המכונה "קארושי" ונפוצה בקרב עובדי צווארון לבן, נשים עובדות וצעירים. רוב מקרי המוות מעבודת יתר הם בתחום הבריאות, שירותים חברתיים, תובלה ובנייה — תחומים הסובלים ממחסור כרוני בעובדים".

     

    עוד מציינת עו"ד קליין כי "ביפן אין מגבלה חוקית על שעות העבודה, אבל משרד העבודה מכיר בשני סוגי קארושי: מוות ממחלת לב שקשורה לעבודה, והתאבדות בעקבות מתח נפשי שקשור לעבודה. הראשון – אם העובד עבד 100 שעות נוספות בחודש שלפני המוות, או 80 שעות נוספות בחודש בחודשיים רצופים בששת החודשים שלפני כן. התאבדות נחשבת לקארושי אם היא מתרחשת אחרי עבודה של 160 שעות נוספות בחודש או 100 שעות נוספות בחודש במשך שלושה חודשים רצופים. התאבדויות הקשורות לעבודה עלו ב־45% בארבע השנים האחרונות בקרב בני 29 ופחות, וב־39% בקרב נשים, לפי נתוני משרד העבודה היפני".

     

    איך אפשר למנוע עבודת יתר?

     

    עד לשינוי המיוחל בשעות העבודה אפשר לבצע פעולות שיכולות לסייע במניעת עבודת יתר: אפשר להגדיל את ימי החופשה השנתית תוך הקפדה, הן על ידי העובד והן על ידי המעסיק, על ניצול ימי החופשה בפועל למרות האפשרות לצבור ימים אלה ולפדותם בכסף בסיום העבודה. לפי הוראות החוק, המעסיק קובע את מועדי חופשות עובדיו והוא רשאי, אם לעובד ימי חופשה צבורים, לכפות עליו לצאת לחופשה. אם מעסיקים ישכילו לאכוף יציאת עובדים לחופשה ועובדים ינצלו את ימי חופשתם, יופחת נזקה של עבודת היתר.

     

    לסיום, מציינת עו"ד קליין, לאחרונה עלתה לדיון ציבורי יוזמה ממשלתית להנהיג סוף שבוע ארוך פעם בחודשיים: העובדים, למעט בתחומים מסוימים, לא יעבדו ביום ראשון. יוזמה זו היא הזדמנות מצוינת להגביר את מודעות הציבור לחשיבות המנוחה, והיא יכולה להיות מנוף להסברה נוספת שתביא לשינוי המיוחל.

     

    lital-do@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 05.07.16 , 21:22