ראשון 21 באוקטובר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    ממון • 05.07.2016
    מי נגד החוק שיחייב את השולח להזדהות בדואר רשום?
    מאת עמיחי אתאלי

    ועדת הכלכלה של הכנסת מקדמת בימים אלה תיקון הגיוני למדי לחוק הדואר. על פי ההצעה, שאותה יזם ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), שולח דבר דואר רשום יהיה חייב להזדהות, ועל הגלויה שיקבל הנמען הביתה תהיה רשומה זהות השולח.

     

    אלא שלחוק ישנה מתנגדת משמעותית אחת. במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה בנוגע להצעת החוק, שלחה הנהלת בתי המשפט למשרד התקשורת מסמך ובו חוות דעתה אודות החוק.

     

    במסמך שעליו חתומה עו"ד שירי לנג, יועצת משפטית בהנהלת בתי המשפט, היא מצהירה במפורש כי לבתי המשפט ברור שאם על דברי הדואר יירשם כי נשלחו מבית המשפט, רבים מאזרחי ישראל לא ייגשו לסניפי הדואר בכדי לקחת אותם.

     

    לדברי לנג, 95% מדברי הדואר של מערכת בתי המשפט נשלחים בדואר רשום עם אישור מסירה. בשנת 2015 נשלחו על ידי בתי המשפט למעלה מ־3 מיליון דברי דואר רשום - בעלות של 32 מיליון שקל - וכ־83 אלף מהם לא נאספו בידי הנמענים.

     

    "לעמדתנו, הצעה שלפיה יצוין על דבר הדואר כי השולח הינו 'בית המשפט', תוביל להפחתה נוספת בכמות מסירות דברי הדואר לנמענים", כתבה עו"ד לנג. "דברי דואר נשלחים מבתי המשפט לנמענים המעורבים בהליכים משפטיים שונים, לרבות הליכים פליליים. נמענים אלו מכירים לרוב את הדין, ויודעים כי במקרה של היעדר המצאה (מקרה שבו הנמען לא משך את דבר הדואר ובידי בית המשפט אין שובר המעיד על המשיכה. ע.א) לא ניתן לקדם את ההליך המשפטי אשר הם צד לו. להערכתנו, התוצאה של ציון בית המשפט בפרטי השולח תהא הגדלת כמות הדואר החוזר בציון 'לא נדרש', והגברת המעמסה והנטל הכלכלי והתפעולי על בתי המשפט כמו גם הימשכות הליכים, באופן שיוביל לפגיעה בשירות הניתן לציבור המתדיינים".

     

    ח"כ נחמן שי התייחס לחוות הדעת ואמר: "הנהלת בתי המשפט בעצם מצהירה במכתב זה בריש גלי כי הם מבצעים הונאה רחבת היקף ומכוונת בציבור בישראל. הם רוצים להיות פטורים מהחוק, כי אם אנשים יידעו שהדואר מגיע מהם, לא יאספו אותו, ולכן הפתרון המבריק שלהם הוא להטעות את הציבור ולמנוע ממנו את זכותו לקבל החלטה מושכלת. מחפיר שרשות ציבורית אפילו לא מתביישת להודות בכך שהיא מרמה את הציבור. אם כך נוהגות הרשויות בציבור, מדוע לציבור צריך להיות אמון כלשהו בהן?

     

    "והם לא היחידים, גם הביטוח הלאומי, משטרת ישראל, הרשות לאכיפה ולגביה ועוד גופים ממלכתיים וממשלתיים, נוהגים הטעיה מכוונת כלפי הציבור".

     


    פרסום ראשון: 05.07.16 , 21:21