yed300250
הכי מטוקבקות
    הגשושית ג'ונו על רקע צדק | עיבוד: נאס"א, אי־פי־אי
    חדשות • 06.07.2016
    הכוכבים הישראלים של צדק
    הגשושית ג'ונו הגיעה אתמול הכי קרוב שאפשר לכוכב הלכת צדק, ולהישג המזהיר הזה שותפים גם שני ישראלים: ד"ר יוחאי כספי ופרופ' רוית חלד
    אלעד זרט

    ד"ר יוחאי כספי (42), חוקר פלנטרי ממכון ויצמן, צפה אתמול בשידור חי במסעה של הגשושית ג'ונו בחלל – ונזכר דווקא ברגע מאושר מהילדות בנהריה. "כשהייתי בן 7, החללית וויאג'ר הגיעה בפעם הראשונה סמוך לצדק ולשבתאי", סיפר בהתרגשות. "אבל בזמנו לא היה אינטרנט ולא הייתה דרך לראות את זה באמת. אז אבא שלי קנה לי פוסטר של צדק מנאס"א, והוא היה תלוי מעל המיטה שלי כל הזמן".

     

     

    ד"ר כספי | צילום: מכון ויצמן
    ד"ר כספי | צילום: מכון ויצמן
     

     

    עכשיו ד"ר כספי כבר לא צריך להסתפק בפוסטר: הוא וחוקרת ישראלית נוספת, פרופ' רוית חלד (36) מאוניברסיטת תל־אביב, משמשים כמדענים בפרויקט שהביא את החללית ג'ונו הכי קרוב שאפשר לצדק – כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. "ההשתתפות בפרויקט העצום הזה, עוד מראשיתו, היא פשוט הגשמת חלום", אמר אתמול ד"ר כספי. "זה עדיין מדהים אותי".

     

     

    פרופ' חלד
    פרופ' חלד

    מאות אנשים לוקחים חלק בפרויקט ג'ונו, אבל רק כשלושים מהם מדענים. מתוכם, ד"ר כספי ופרופ' חלד מהווים את הנציגות ישראלית המכובדת. "זה כבוד גדול לישראל, וממש הייתי רוצה שנציגות כזו תימשך גם בעתיד, בדורות הבאים", אמרה אתמול חלד. "אין ספק שישראל צריכה להיות חלק מהמאמץ המדעי העולמי". וד"ר כספי הוסיף: "התרומה של ישראל לדברים האלו היא משמעותית. אנשים מאוד מעריכים את מה שאנחנו עושים. יש תמיכה מסוכנות החלל הישראלית, וגם פרויקט אירופי אחר שקשור לצדק שבו אנחנו בונים בעזרת חברת אקיוביט הירושלמית מכשיר ישראלי".

     

     

    צפו בהדמיית הפרויקט

     

    ד"ר כספי נמצא עכשיו בפסדינה שבקליפורניה יחד עם ד"ר אלי גלנטי, עמית מחקר ממכון ויצמן. שם, במרכז הבקרה של נאס"א, הוא צפה אתמול סמוך לעשר בבוקר (שעון ישראל) ברגע השיא של הפרויקט: כניסתה של ג'ונו אל תוך מסלול המשיכה של צדק. "הייתי במרכז כל הלילה", סיפר. "כולם היו בשיא ההתרגשות. אחרי יותר מעשר שנים של עבודה, החללית הגיעה במהירות 200 אלף קמ"ש לנקודה הקרובה ביותר לצדק ונכנסה למסלול אליפטי סביבו".

     

    פרופ' חלד, שצפויה ללדת בעוד פחות מחודש, לא הייתה יכולה להגיע לקליפורניה, אך שוחחה כל העת עם הצוות שלה בסקייפ. חוקרת כוכבי הלכת ניהלה את הדברים משוויץ, שם היא נמצאת בשנת שבתון, ונהנתה מכל רגע גם מרחוק. "זה באמת אירוע מאוד מרגש", אמרה. "זו שמחה שחודרת לעולם ולא שמורה למדענים".

     

    משימתם של החוקרים הישראלים לא הסתיימה אתמול. במובן מסוים, היא רק החלה. מעכשיו כל אחד ינסה לאסוף בעזרת הגשושית כמה שיותר מידע על הכוכב שמורכב ברובו מגז, וללמוד על היווצרותם של צדק ומערכת השמש. "אני הולכת לבדוק את המבנה הפנימי של הפלנטה", סיפרה פרופ' חלד. "אבדוק את ההרכב ואת התפלגות הצפיפות שלה. כשנבין את המבנה, נוכל להבין גם איך צדק נוצר, ובכלל איך פלנטות ענקיות נוצרות".

     

    ד"ר כספי, לעומתה, עומד בראש צוות מדענים אשר יחקור את זרימות הגזים בצדק. "כמו שבאטומספירה שלנו יש מזג אוויר, יש זרימה, כך גם בצדק", הסביר. "כשנלמד על הזרימות, נוכל להבין טוב יותר את כדור הארץ ואת היווצרות כוכבי הלכת הענקיים ומערכת השמש. מכיוון שצדק הוא כוכב הלכת הכי גדול במערכת השמש והראשון שנוצר אחרי השמש, הבנתו תעזור להבין הרבה מאוד על שאר הכוכבים".

     

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

    23:53 צהלות שמחה בנאס"א

    במרכז הבקרה של נאס"א בקליפורניה נשמעו אתמול ב־23:53 בלילה (9:53 בבוקר שעון ישראל) צהלות רמות. אחרי מסע של 2.7 מיליארד קילומטר וכמעט חמש שנים, התקבל העדכון שכה ציפו לו: החללית ג'ונו נכנסה

    אל תוך מסלול המשיכה של כוכב הלכת צדק.

     

     

    השמחה במרכז הבקרה של נאס"א בקליפורניה, אתמול | צילום: אי־אף־פי
    השמחה במרכז הבקרה של נאס"א בקליפורניה, אתמול | צילום: אי־אף־פי

     

    הכניסה למסלול נעשתה בתום האטה שנמשכה כ־35 דקות. מאותו רגע הגשושית החלה לשייט במסלול אליפטי שבו היא מגיעה הכי קרוב שאפשר לכוכב הלכת הענק – מרחק של 4,000 קילומטרים מצדק. במהלך משימתה היא תחלוף על פניו בסך הכל 36 פעמים, עד שב־2018 היא תצא להקפת התאבדות באטמוספירה של צדק – וכך תסתיים משימתה.

     

    צדק הוא כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש ובעל המסה הגדולה ביותר מבין כוכבי הלכת. קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ, והוא עשוי בעיקר מגז. בניגוד למסלולים המעגליים שבוצעו בעבר סביב צדק, ג'ונו תחקור את הנעשה מתחת לענניו: מהטמפרטורות, דרך זרימות הגזים ועד חיפוש אדי מים.

     

    yed660100