המסקנה: לגנוז את המלצות ועדת שטרום

לא יועילו הספינים, העיוותים וההתחכמויות. מסקנה אחת ברורה וחדה כתער עולה מהבדיקה המיוחדת שערכה קרן המטבע הבינלאומית במערך הפיקוח על הבנקים בישראל. והמסקנה היא: יש לגנוז לאלתר את הדוח ואת ההמלצות של ועדת שטרום לשינוי מבנה הבנקאות בארץ. פשוטו כמשמעו: להשליך אותן, ולהקים ועדה חדשה שתתבסס קודם כל על נתוני אמת עדכניים, תערוך חשבון עלות־תועלת לכל המלצה מהמלצותיה, תיקח בחשבון את הניסיון הבינלאומי ולא תגרור את ישראל לסיכונים מיותרים כפי שעלולות לגרור אותה המלצות שטרום. זו המסקנה המתבקשת ואין בלתה.

זה כמה עשרות שנים אני קורא סקירות ודוחות של קרן המטבע. הסגנון של כלכלניה מאופק, ביורוקרטי, מרוחק וזהיר. לכן דברי הביקורת על ועדת שטרום בדוח הנ"ל כה חריגים בחומרתם – וכה חשובים. בין השאר קובעת הקרן כי ועדת שטרום השתמשה להוכחת טענותיה בסטטיסטיקות מיושנות שאינן משקפות את מצבה העכשווי של הבנקאות הישראלית — ביקורת שהובאה בהרחבה ב"ידיעות אחרונות" כבר במהלך עבודת הוועדה. עוד מוטרדת קרן המטבע מכך שוועדת שטרום לא ערכה חשבון של עלות הרפורמה מול התועלת שלה. בלי זה המלצותיה חסרות ערך.

באופן יותר ספציפי מצביעה הקרן על הסיכונים ביישום המלצת הליבה של ועדת שטרום – הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הפרדה כזו, לדעת הקרן, עלולה להוביל לייקור מיידי של הריבית והעמלות, ובטווח הארוך לתחרות אגרסיבית שתתבטא בהגמשת הקריטריונים למתן אשראי. את התחרות הזו מכנה הקרן "ריצה אל התחתית" ורואה בה סכנה ליציבות ולתפקוד של כלל המערכת הפיננסית בישראל. ועדת שטרום, כותבים כלכלני קרן המטבע, מעודדת את פיתוחה ופריחתה בישראל של "בנקאות הצל", אותו מגזר בשוק ההון האחראי למשבר הפיננסי הגדול.

בדוח מובעת דאגה מכוונות האוצר להתערב בפיקוח על הבנקים ומה"לחצים הפוליטיים" המופעלים על בנק ישראל. לא מיותר להביא בהקשר זה את דברי השבח שמרעיפה קרן המטבע על מדיניות הפיקוח על הבנקים כפי שנהוגה בבנק ישראל. הפיקוח על הבנקים בארץ, להערכתה, נוקט בגישה "מקיפה וקפדנית", גישה מתקדמת ונכונה יותר מחלק ניכר מהמדינות המפותחות.

בסקירה יש התייחסות גם לאיזון בין תחרות ליציבות בבנקאות בישראל. השורה התחתונה: האיזון הקיים כעת נכון. הבנקאות בארץ כבר נמצאת בתחרות הן בתוך עצמה והן מול ספקי אשראי חוץ־בנקאי ואין סיבה ממשית להפרת אותו איזון באמצעות רפורמה כפויה חדשה. וכאן מוסיפה הקרן גם אזהרה מקרו־כלכלית: "לחצים להגדלת אשראי בכלכלה הנמצאת בתעסוקה מלאה לא יועילו למשק", היא מזכירה. לא יועילו, בשפת הסתרים של קרן המטבע, משמעו יזיקו. את תמצית ההמלצות שלה מסיימת שוב הקרן בהתרעה מתופעת התחרות הגורמת ל"ריצה אל התחתית". תחתית באיכות ובאמינות השירות לאזרח.

סביר שבמדינה אחרת היה הדוח מוביל להקפאה מיידית של הרפורמה המתוכננת בבנקאות ולכינון ועדת מומחים חדשה שתבחן "לעומק ובקפידה" את הנתונים הרלוונטיים האחרונים על הבנקים בישראל, תערוך השוואות בינ"ל עדכניות ותענה קודם על השאלה האם יש בכלל צורך ברפורמה הזו, שיעדיה מוטלים בספק ודרכי יישומה "מורכבות ולא ברורות", כדברי הקרן. אך האם זה צפוי לקרות אצלנו?

הצחקתם אותי. גל הפופוליזם הישראלי לא ייסוג בפני קרן המטבע הבינלאומית.