אחוז רוכשי דירה ראשונה בחודש אפריל הגיע לרמתו הגבוהה ביותר בשנים האחרונות על רקע תחילת המכירות בפועל לרוכשים בפרויקטים של "מחיר למשתכן". בעקבות הפרויקטים האלה, ששווקו בעפולה ובלוד, הגיעו רכישות הדירות על ידי זוגות צעירים באזור נצרת לרמתם הגבוהה ביותר, ובאזור רחובות קרוב לרמת השיא.

רוכש הדירה הממוצע

ניתוח מאפייני השכר והתעסוקה של המשפחות שרכשו דירות בפרויקטים של מחיר למשתכן בעפולה ובלוד מפריך טענות שנשמעו, ולפיהן מדובר באוכלוסייה חלשה, וכי עלולות להיווצר שכונות קשות ("סלאמס") בפרויקטים האלה. כך, למשל, השכר החציוני למשפחות שרכשו דירה במחיר למשתכן בעפולה עמד על 13.7 אלף שקל ברוטו לחודש בשנת 2015, והשכר הממוצע עמד על 16.7 אלף שקל.

לשם השוואה, על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2014 עמד השכר הממוצע למשק בית על 14.1 אלף שקל. בפרויקט מחיר למשתכן בלוד עמד השכר החציוני על 12.1 אלף שקל, והשכר הממוצע היה 13.3 אלף שקל. ראוי לציין כי אחד ההסברים לרמות השכר הגבוהות יותר בקרב רוכשי הדירות בעפולה (אף על פי שרמת מחירי הדירות בפרויקט בעפולה נמוכה מזו שבלוד) היא רמת התעסוקה הגבוהה יותר בקרב שני בני הזוג בעפולה לעומת רמת התעסוקה בקרב רוכשי הדירות בלוד: בעוד שב־92% ממשקי הבית בעפולה שני בני הזוג מועסקים, בלוד עמד השיעור הזה על 86%. כך או כך, השיעורים האלה גבוהים מהממוצע באוכלוסייה כולה (על פי סקר ההוצאות של הלמ"ס, עומד השיעור הזה באוכלוסייה על 50% בלבד).

מניתוח מאפייני התעסוקה של הרוכשים במחיר למשתכן בעפולה עולה כי ב־35% ממשקי הבית לפחות אחד משני בני הזוג מועסק במגזר הציבורי, שליש מועסקים במערכת הבריאות, כ־11% מועסקים בחברות היי־טק, ושיעור דומה בענף הפיננסים. כשני שלישים מהמשפחות שרכשו דירה בעפולה מתגוררים בצפון, רובם בעפולה.