חיות בפחד
נעם לוקר (26), סטודנטית לעיצוב חזותי, גדלה בין האזעקות לנפילות בעוטף עזה • היום היא תציג סרט אנימציה יוצא דופן על משפחת ארנבים שמחפשת שלווה בין שני צדי הגבול
היא גדלה בעוטף עזה וזיכרונות הילדות שלה מלווים באזעקות צבע אדום ובקסאמים. פעם אחת רקטה אפילו התפוצצה בדשא שמאחורי ביתה, גרמה לנזק רב וגם לטראומה לא קטנה. ועכשיו נעם לוקר (26), סטודנטית לעיצוב תקשורת חזותית מקיבוץ גבים, מצאה דרך מפתיעה להמחיש מה היא חושבת על הסכסוך שהיא מכירה כל כך מקרוב: סרט גמר על משפחת ארנבים שנודדת בין שני צדי הגבול בניסיון נואש למצוא שלווה.
צפו בקטעים מהסרט
לוקר מתגוררת היום בתל־אביב, מסיימת את לימודיה במכון הטכנולוגי בחולון, אבל הזיכרונות מהמצב הביטחוני מלווים אותה בכל עת, גם באזור המרכז. כשהייתה צריכה למצוא נושא לסרט גמר היא החליטה לתאר את הקשיים שעימם מתמודדים כל תושבי האזור – הן תושבי עוטף עזה הישראלים והן תושבי הרצועה הפלסטינים. למה היא בחרה לשם כך דווקא בארנבים? "רציתי לעורר אמפתיה", מסבירה לוקר. "לאנשים יותר קל להתחבר לארנבת וארנבונים ולא לדמויות אנושיות".
את סרטון האנימציה, בטכניקת סטופ־מושן, יצרה לוקר בסגנון סרטי טבע. היא קראה לו, בקריצה למגזין המפורסם, "נשיונל גיאו־קונפליקט" וגם ציידה אותו בלוגו צהוב תואם. בתחילתו נראית משפחת הארנבים – אמא ושני גורים – חיה בביטחון בשדה בעוטף עזה, עד שלפתע נשמעת אזעקת צבע אדום ורקטות נופלות סביבה. הארנבים נתקפים בבהלה, מחפשים מחסה, ומחליטים להימלט דרך מחילה במרחבים הפתוחים של האזור – עד שהם מוצאים את עצמם לפתע בלב עזה.
משפחת הארנבים מנסה לבסס את חייה החדשים מעבר לגבול, אלא שגם שם היא לא יכולה למצוא שלווה. מטוסי חיל האוויר מפציצים את האזור סביבה, והוא מתמלא בהרס ובחורבן. במעבר לעזה נאלצים הארנבים להתמודד גם עם התשתיות הגרועות, לשתות מים מתוך צינורות שבורים, להתרגל לעוני ולדלות. בצר להם, הם שוב מחפשים דרך לברוח, ועושים זאת דרך מנהרה התקפית שבה הם פוגשים מחבלי חמאס ורקטות מוכנות לשיגור.
ואיך כל זה נגמר? הארנבים מגיעים שוב לשטח ישראל ואחרי היסוסים יוצאים החוצה מבעד לחור המנהרה – אלא שאז שוב מתחילה מתקפת רקטות. "למעשה, משפחת הארנבים לא מוצאת נחת וביטחון אף פעם, לא בעזה ולא בישראל, למרות שבכלל לא מעניינים אותם לא טנקים, לא טילים, לא הרס ולא מלחמה", אומרת לוקר.
בהתאם לחוקי הז'אנר מלווה את הסרטון קריינות במבטא בריטי כבד, אבל זו לא הסיבה היחידה לכך. לוקר מסבירה כי העדיפה כי הקריינות תהיה בשפה ניטרלית – לא עברית ולא ערבית – כדי לא לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים. "אני רואה את האזרחים בעזה ובישראל באותה צורה", אמרה אתמול. "הקורבנות הם משני הצדדים. המטרה שלי בסרט היא לתת מבט נוסף מצידם של כל אלו שמשלמים את המחיר הכבד של המצב. זו גם הסיבה שהארנבות בסרטון הן אותן דמויות בשני הצדדים. הסרטון מתאר את המציאות היומיומית מבלי לעסוק בשאלה הפוליטית שהיא מורכבת ושנויה במחלוקת".
הסרטון, שיוצג הערב במסגרת תערוכת בוגרים 2016 במכון הטכנולוגי בחולון, הוא אחד מסדרה ה"מתעדת" חיות שמתגוררות באזורים שונים בעולם המצויים בסכסוכים ובמלחמות, ומציגה את המצב מבעד לעיניהן. בסופו של הסרט נראית הגיבורה של הסרט הבא, על סכסוך שמתנהל רחוק מכאן: עז המתגוררת בחבל קשמיר, שבו נשפך דם רב בקרבות בין פקיסטן להודו.
לפנייה לכתב/ת 
